אשליה מדומה...

[*הקשתית]

אשליה מדומה...

צרחות מקפיאות חודרות, הורסות את השקט הלילי. והן חותכות כסכין, מפרות שלוותי. נפש פצועה, זבה דם ובוכיה. ואין יד ,שתלטף. דמעה תנגב. ושוב אותה מחזוריות, איומה. ולרגע נדמה,כי חזרה השלווה אל נחלתי. אשליה מדומה.

 

[מלאך בודד]

שוב אני...

כמה שמחה אני לראותך חוזרת אל העט ! אך מה כואבים הם שיריך... כואבים אך מופלאים !!! זאת עונה בת חלוף, אני יודעת... האושר יגיע ואיתו גם השלווה ! לצידך כאן אני

 

[*הקשתית]

ותודה לכן על שהנכן אתן ,מלאך,קרני

 

[קרני]

מציאות שכואבת... כואבת בכאבך יקירה...

 

[@poet admin]

מה גרם לך לכתוב את זה??

ציממרת אותי בקריזה חד נוקב, אמיתי צרחות מקפיאות לא קוראים דברים כאלה כל יום אהבתי

 

[*הקשתית]

חוויה מצמררת,שקרתה אמש..לא לי..תודה דניאל

 

[שרי42]

מזל שהבהרת כי לרגע התחלתי לדאוג נורא

 

[הדסה]

כל כך כואב

ומעלה אסוציאציות לא קלות. הרגש אותו את מתארת בחדות ובבהירות... נגעת לליבי! הדסה.