אשמה -אנחנו לא אשמים-ממש לא

  • פותח הנושא nypx
  • פורסם בתאריך

nypx

New member
אשמה -אנחנו לא אשמים-ממש לא

אני קורא כל כך הרבה הודעות על האשמה ושאולי רק אולי אנחנו אשמים. אז ככה: אין לנו את מי להאשים רק את מי שבאמת עשה או כיוון אקדח את זה שהרג במודע מה היה אם? אם הוא לא היה נוסע ? אם לא הייתי צועק? מה שכן אנחנו יכולים לעשות זה לנצל כל רגע ולתת לאהובים שלנוו יותר זמן ,ולהיות איתם יותר ולבלות יותר ולהקשיב יותר ולעזור יותר ולדבר יותר ולא לרדוף אחריי כסף ולא לעבוד כל כך הרבה שעות ולא לישון כל כך הרבה ,יותר להיות עם יותר לבלות יחד ולעשות דברים שרצינו תמיד לעשות ולא עשינו כי לא היה לנו זמן ,ואנחנו תמיד אומרים : נעשה אחר כך ,נשלים אחר כך, מתי זה בדיוק האחר כך הזה? מחר ? מחרתיים? בעוד שנה? לדבר אפשר עכשיו ,לחבק אפשר כל הזמן,לצחוק וסתם לעשות כיף גם אפשר עכשיו, ולקנות פרח בטוח אפשר עכשיו,הרבה דברים אפשר עכשיו ולא אחר כך ,ומה אם ללכת לים וסתם לאכול גלידה ? ואולי אפילו סתם רק........להיות עד שנבין את החיים הם בטח יגמרו.....ומי יודע מתי הם יגמרו ? בטוח לא אנחנו ,אז לנצל כל רגע לעשות כיף ,וחיוכים לא עולים כסף .ואם אני לא טועה אז השמש עדיין בחינם והפרחים עדיין יפים והשקיעה מהממת והשמיים יפים מאד הרי כל האהובים שלנו שם . הם בטח מציירים לנו את השקיעה אז...
 

BooBee

New member
כמה יפה כתבת

"... הרי כל האהובים שלנו שם. הם בטח מציירים לנו את השקיעה...". וואו. פעם ראשונה שאני חושבת על זה ככה. תודה רבה לך על מה שכתבת כאן. חג שמח, רויטל.
 

אופה3

New member
שלום לך

מסכימה עם כל מילה שכתבת, ואכן זה נכון, וזה באמת מה שאני עושה בחיי היום יום, מנסה לנצל כל דקה שיש לי עם בעלי, ושאר הסובבים אותי, לא רוצה להפסיד שום דבר, כי אף אחד לא יודע מה יוליד יום או שעה, ולכן מה שאמרת נכון, חיוכים לא עוליםכסף, והשמש והפרחים בחינם, והשקיעה באמת מהממת, ואני יודעת שאימא שלי מציירת לי את השקיעה והים, את זה גם היא אהבה וכנראה הורישה לי את האהבה הזאת, אז באמת כדי לנצל כל יום וכל דקה, ולא להגיד אולי מחר, אחר כך וכאלה. אהבתי את מה שכתבת, האופה
 

sad

New member
מצב רוח לאומי דיכאוני

ומצב רוח אישי מלנכולי הלוואי וזה היה כל כך פשוט , לזכור כל יום שהכל יכול להתנפץ ברגע, או להגמר באותה מהירות ולהנות ממה שיש היום יצאתי מפגישה עם הפסיכולוגית (מי שאל מי הולך?), שגרה בדיוק באמצע הדרך בין הבית שלי לים וראיתי את האובך והאבק ונזכרתי בגעגועים בים וכמה אני אוהבת להסתכל עליו במזג כזה וחשבתי כמה שניות ארוכות הביתה? נחמד אבל רעש וטלוזיה וכתוביות ואסונות לים, כן, לים לבד אני ואני לים להסתכל לא לשמוע ונסעתי הביתה הלוואי ונוכל לזכור בתוך השיגרה, המלחמה היומיום שאפשר גם אחרת בימים האחרונים הרגשתי שאם נשים מסך ענק של הפורום הזה כולם יתאימו לו, כולם שייכים מכל צד
 

nypx

New member
מדהים פשוט מדהים כחול כזה

וראית את השמש????????.
 
למעלה