אשמח אם תוכלו לעזור לי.

[מ ר ל ה]

אשמח אם תוכלו לעזור לי.

צהריים טובים, אני עושה עבודה על מאפייני היהדות. כלומר עקרונות, התנהגויות שמאפיינות את הדת היהודית. לדוג: העדר של רומנטיקה או יצר מיני, זיקה לטקס ,ציניות ופסימיות, מופנמות, לימודים כעעקרון בסיסי.

 

[tamarhp]

העדר של רומנטיקה../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

אני תמהה.. אני נשואה ומעולם לא חסכנו ברומנטיקה (ואם כן, זה כי אני טיפוס אנטי-קיטשיות...). מה שכן, אנחנו לא *מחצינים* את הרומנטיקה בינינו, ואת מבטי האהבה המצועפים אנחנו שומרים לביתנו הקטן בין 4 הקירות, ולא מפגינים ברחוב. גם אין היעדר של יצר מיני, אלא הגבלות מסויימות שבאות ליצור תא משפחתי מבוסס ויציב, ולכן יש נורמות של צניעות והגבלות בין המינים. מה הכוונה בנוגע ל"ציניות ופסימיות"? איפה הם נקשרים לעולם המושגים של היהדות? אני רואה ציניות בתור דבר שלילי ופוגע בד"כ, ובשום פנים ואופן לא כעיקרון מנחה ביהדות אם כי להפך. כנ"ל לגבי פסימיות - התורה דווקא מנחה אותנו להיות אופטימיים, להאמין, להשתדל - "אפילו חרב חדה ונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים". כל הגישה של היהדות הפוכה לגמרי מהפסימיות... וגם מופנמות - אמנם היהדות מנחה אותנו להשקיע בפנימיות, ולא להתבלט או להחצין, אבל אין פירוש הדבר להיות מופנמים ושתקנים, אלא אנחנו צריכים ליצור קשרי חברה בריאים - תוך כדי שאנחנו משתדלים לא לנוע לעבר הקצה השני של התבלטות, חוסר צניעות וחוצפה.

 

[מ ר ל ה]

אני לא מדברת עלייך...

אני לא מדברת עלייך אלא על התרבות היהודית ככל..תאמיני לי שאני מאוד יצרית ורומנטית כמו ילדה קטנה. אך הדת היהודית לא יצרה את הרומנטיקה אלא הדת היונית. מצוות "פרו ורבו" נובעת רק מחוק אלוהי לא מדובר על אהבה, בכלל לא הוזכר ביהדות מושג האהבה או הרומנטיקה. העם היהודי מצווה לכבוש את יצרו, לפעול לפי השכל ולא לפי הדחף, זו הטענה שהדתיים מציגים לגבי הומסקסואליות, אתה נמשך לגברים, יופי, כבוש את היצר שלך ופעל לפי החוקים. בנוגע לציניות ומופנמות זה פחות נובע מהתורה אלא מההיסטוריה שלנו, האדם היהודי הרבה פחות נאיבי, מגיל קטן מלמדים אותו שכל העולם רוצה להמיד אותו שהוא שייך לעם נרדף. אני אפילו זוכרת חלק ממשפט שביקשו ממני להקריא בטקס השואה של כיתה ח', "יהודי זה לכאוב... " אני לא זוכרת את ההמשך אבל פשוט הייתי מזועזעת ממש שהוא אמר, מאז שנולדנו התרבות היהודית מחנכת אותנו להיות פסימים, לסבול את הכאב כאילו שזה חלק ממציאות שלא ניתן להתכחש לה. תמיד טוענים שהאמריקאים נאיבים, ילדותיים.. הם צודקים וזאת מכייון שהם גדלו בתרבות אחרת.

 

[tamarhp]

אבל זה לא נכון...

רומנטיקה היא לאו דווקא נרות ויין ומפה לבנה שאולי אותה המציאו היוונים. מה עשו לפני התרבות היוונית? כבר בגמרא מסופר על תלמיד שהתחבא מתחת למיטת רבו כדי ללמוד "איך עושים את זה" מהצד הרוחני (לא טכני.. בשביל זה יש ערוץ פלייבוי

), ושמע איך הרב הגדול שלו מחמיא לאשתו, מדבר איתה, ואיך שניהם מתנהגים כמו זוג אוהבים רומנטיים. וכך הגמרא מורה לנו לפעול - צריך וחשוב שהיחסים בין איש לאשתו לא יתבטאו ב"פרו ורבו" ומעשים טכניים, אלא באהבה כנה ואמיתית, וביטויי אהבה כנים (אם כי לא בפומבי לפני אנשים אחרים). יש הרבה הכוונות של החכמים בגמרא על כמה חשוב שאדם יראה לאשתו ביטויי חיבה, ועד כמה בני הזוג זקוקים לזה. וגם בנוגע לאהבה - על יצחק אבינו כתוב לאחר שנישא לרבקה - "ויאהבה". וכפי שאת יודעת וודאי - שלושת האבות (אברהם יצחק ויעקב) הם מבסיסי האומה והיהדות, ואם התורה כותבת על כך שיצחק אהב את אשתו, ועל כך שיעקב אבינו עבד בשביל רחל אהובתו 7 שנים, ועל אמירתו של אברהם לשרה על יופיה הרב (הכל נמצא בספר בראשית!) - מדוע את לא רואה בכך שהיהדות מדברת על האהבה? אז נכון, היא לא מתייחסת לאהבה כמו שהעולם המערבי מתייחס, היא לא חושבת שצריך לעשות סקס עם כל אחד שאוהבים אלא היא רואה את האהבה כבסיס לזוגיות בין איש לאשתו (בלבד). אך האהבה היא בהחלט חלק חשוב ביהדות, וכל ספר שיר השירים מדבר על זה (והוא נכלל בתנ"ך). בנוגע להומוסקסואליות וליצר המין: אלוקים ברא את היצר, והוא נותן לנו הגבלות כיצד להתייחס אליו. אתן דוגמה מקבילה: אלוקים ברא את תאוות האכילה, אך הוא מנחה אותנו לאכול בריא ונכון, תזונה נכונה ומאוזנת, ירקות ופירות, וכו' - ולא לאכול רק שוקולד כל היום. כי היצרים נועדו לשרת מטרה מסויימת (יצר המין - להביא ילדים; יצר האכילה - כדי שלא נמות מרעב), אך כדי להגיע למטרה הזו יש להציב הכוונות, כמו שכשאת נוסעת במכונית יש לך תמרורים ושלטים שמכוונים אותך ליעד. איך דיכוי של היצר, אלא ניתוב שלו למקומות מסויימים מאד (בין איש לאשתו). ובמקומת הספציפים האלו, מותר (כמעט) הכל, בדיוק כמו שמותר לך לנהוג במגבלות של חוקי התנועה והכביש, אך במסגרת המותרת - את יכולה לנסוע לאן שאת רוצה ועם מי שאת רוצה. (אגב, יש סיפור בגמרא על ניסיון של חכמים לבטל את היצר ועל התוצאות השליליות של זה, שבעקבותיו הבינו שלעולם אין קיום ללא יצר המין.) ואני לא יודעת מאיפה זה "יהודי זה לכאוב" - יתכן שמי שכתב את זה הוא משורר חילוני שלא רואה את היהדות כפי שהדתים רואים אותה, אבל הנצרות היא דווקא הדת שאומרת להסתגף ולסבול - לא היהדות. היהדות מכוונת אותנו להיות אנשים שמחים, אופטימיים, ומאמינים ("אין ייאוש בעולם כלל" של ברסלב הוא משפט יהודי). נכון, ההיסטוריה שלנו קשה, אבל להפך - המטרה שלנו היא לא לסבול אלא להתעלות מעל לקושי! (אגב, העובדה שהעולם רוצה להשמיד את היהודים בכל הדורות זו עובדה, ואין הרבה מה לעשות עם זה...)

 

[גילי פרי]

ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך

ובכל מאודך.... קראי את שיר השירים, ותמצאי שם ימבה רומנטיקה.. מי סיפר לך שהיהדות חוסכת ומושתת על פרו ורבו בלבד? או שהבאת ילדים קשורה רק באותה מצווה, או כמו שקראת לה - "חוק אלוהי".... בקשר להומסקסואליות... את מוזמנת להציץ בדיון הבא, ובעיקר במסמך המצוטט שם שנכתב ע"י רב הומו... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1149&msgid=84677139&archive=1 נכון שזה מה שלימדו אותנו לחשוב, לימדו אותנו לפחד ולחיות יותר על פי איסורים מאשר על פי היתרים... אבל.. "והגית בה יומם ולילה"....

 

[מ ר ל ה]

בתגובה לתגובתך

אני בטוחה שליהדות יש פנים רבות, אני בטוחה שאפשר למצוא רבנים הומסקסואלים או קטעים רומנטים. הרומנטיקה היא לא משהו שנולד מהיהדות, אני לא מדברת על מבטים, אני מדברת על הרומנטיקה המערבית (שמקורו יווני-נוצרי) פרחים ונרות ומחוות רומנטיות. הכיצד תיתכן אהבה בין שבני זוג שלא בחרו אחד את השני, "השידוך". "לכבוש את היצר" יצר זו אהבה, איך אפשר לאהוב דרך המוח? ובתגובה לאתר שהפנת אותי אליו... http://www.go.levtov.net/index.htm וד"א העבודה שלי היא לא על היהדות בלבד, היא על היהדות בסרטיו של וודי אלן ולכן יש לי אלמנטים שיותר חשובים לי מאחרים.

 

[tamarhp]

מנסה לענות

אם ליהדות יש פנים רבות והרומינטיקה לא נוצרה ממנה, את יכולה להתייחס לכך כאילו לא הרומנטיקה ולא חוסר הרומנטיקה הם צד ביהדות. כלומר - אם היוונים המציאות את הרומנטיקה, תגידי שבנצרות ובבודהיזם ובשבטים אינדיאנים יש בהכרח חוסר רומנטיקה, והמאפיין שלהם הוא היעדר רומנטיקה, כי הרומנטיקה המודרנית "הומצאה" בהגדרה מאוחר יותר? ולמה פרחים ונרות ומחוות רומנטיות אינן חלק מהיהדות? כדאי לך לקרוא את שיר השירים... אמנם התורה עצמה לא מלאה בביטויי אהבה, ובתקופה הקדומה המחמאה הגדולה לאישה היתה "בטנך כערמת חיטים" ולא "את נראית כמו בקי גריפין", אך זאת כיוון שעולם המושגים השתנה. יש לא מעט התייחסות ביהדות לאהבה בין איש לאשתו, לאו דווקא בנרות ופרחים אלא בביטויי אהבה שונים מעט (ומי קבע שרומנטיקה היא דווקא בנרות?), ואני לא רואה בכך היעדר רומנטיקה אלא להפך. נוסף לכך: ביהדות אין מצווה או יסוד להתחתן דווקא עם אדם שלא בחרנו (אלא להפך - אסור לאדם להתחתן עם אישה לפני שראה אותה). גם השידוכים הנהוגים היום בציבור החרדי - מדובר על היכרות שנעשתה דרך אדם אחר (ולא "ספונטנית"), אך בני הזוג מחליטים ע"י פגישות האם להינשא או לא, למרות שהם הכירו דרך השכנה ולא בתיכון. זה נכון שאליעזר עבד אברהם הביא את רבקה ליצחק והם התחתנו בלי שהם הכירו, אך מצד שני - בנם, יעקב, התחתן עם רחל דווקא כי הוא אהב אותה ורצה בה, ולא כי שידכו לו (אלא להפך - "שידכו" לו את אחותה...). הנה, כבר בספר בראשית, הספר הראשון בתנ"ך, את מוצאת סיפור על אחד מאבותנו שבחר בעצמו את אשתו מתוך אהבתו אליה. (אני אגב הכרתי את בעלי בצורה עצמאית ולא התחתנו דרך שידוך. זה הופך אותי לפחות דתית? ממש לא - כי אין שום מצווה להכיר בשידוך או לא לאהוב לפני החתונה). בנוגע ליצר - היהדות לא מתייחסת לאהבה=יצר, אלא אהבה = משהו עמוק יותר, שהיצר הוא רק חלק קטן ממנו. לכן לא נכון לומר שהיהדות מדכאת את היצר אלא רואה את האהבה בצורה שונה, בגישה שונה, שהיצר הוא חלק קטן ממנה ולכן יש לנתב אותו למקומות הנכונים. בהחלט לא נכון לפרש את זה בצורה ש"אחד מהמאפיינים של היהדות הוא חוסר יצר" כי זה נוגד לגמרי את כל העקרון של היהדות שרואה ביצר המין משהו שאלוקים ברא כדי לקיים את העולם, משהו חשוב וגדול (אם כי אין "להשתמש" בו בצורה חופשית אלא במגבלות מסויימות כדי לקיים תא משפחתי יציב ומבוסס).

 

[B l o n d i e]

2 תמיהות...

1. יצר זו אהבה...? בטוחה? האם כל אחד מבני המין השני שאני נמשכת אליו, שמעורר את יצרי אני גם אוהבת אותו אהבה אמיתית? היהדות היא לא נגד היצר, יש לאדם מצווה לשמח את אשתו ולשכב איתה [גם בלי קשר להבאת ילדים, נגיד כשהיא בהריון/מניקה...] הפוך! היא כ"כ בעד היצר שהיא מבינה את החשיבות הגדולה שלו והכוחות הגדולים שלו, כוחות שיכולים להרוס או לבנות, להיות מבוזבזים על כל אדם ברחוב או להיות שמורים לבן זוגך בלבד, איתו אתה בונה את חייך. 2. האם קראת את התנ"ך לפני הקביעות האלו? אם לא אז אני ממליצה... יש לי הרבה מקורות אך הם כרגע לא איתי, בכל אופן מספיק לקרוא את שיר השירים בשביל להבין שהרומנטיקה לא הומצאה בנצרות אלא הרבה קודם.