אשמח לעזרת בעלי הנסיון

הדרי י

New member
אשמח לעזרת בעלי הנסיון

ערב טוב.
הילד מחובר למשאבה באיזור הישבן בלבד, פשוט רזה ואינו מוכן להתחבר במקומות אחרים.
לאחר שנתיים לערך אנו מרגישים כי האיזורים אינם מגיבים לאינסולין כבעבר, מוצאים את הילד בגבוהים יותר מדי פעמים, וכנראה שיש צורך לתת להם להרגע ולכן שוקלים לעבור לתקופת מה לזריקות.
1) הבזל של הילד ביממה כ8 יחידות, הילד פעיל מאוד פיזית כמעט בכל יום- כמה לבמיר לתת כתחליף?
2) מה לדעתכם עדיף לוומיר או לנטוס?
3) כמה זמן "מנוחה" נצטרך לתת בכדי שבאמת האיזורים יחזרו לספוג כבעבר?
תודה
 

תומרונתם

New member
מנהל
ככה מחליטים בלי האנדו שלכם?

הוא צריך להיות זה שאומר לכם גם לאיזה סוג כדאי לכם לו לעבור, וגם מה המינון.

ועכשיו לעובדה שבכל זאת זה פורום ומה שאכתוב הן רק המלצות...:
1. הייתי מתחילה עם 8 ולא עם יותר, מקסימום יהיה גבוה יותר אבל אתה לא רוצה היפויים. הסיבה שסביר שצריך יותר היא כי הספיגה הטיפטופית של המשאבה יעילה בהרבה מהזריקות, כך שבאופן כללי הוא יצטרך יותר יחידות של ארוך טווח מאשר הטוטל הבזאלי שלו היום.
2. אני משום מה שומרת אמונים לנובו, כך שהייתי מעדיפה לבמיר. אני באופן אישי חושבת שגם העטים של נובו הם נוחים יותר ללחיצה ותפעול, וגם "רזים" יותר כששמים אותם בתיק.
3. שאלה מעניינת... אני חושבת שתוך כמה שבועות תוכל כבר לראות שיפור כשתנסו לחזור.

שוב, זו רק דעתי האישית ומאוד ממליצה לא לעשות את ההחלפה הזו ללא המלצת הרופא שלכם.
 

הדרי י

New member
כמובן שהתייעצנו עם האנדו עקרונית

והמהלך ייעשה בשיתוף מלא אלא ש:
1 אני שומע פה המון על הלנטוס וחשבתי לקבל חוות דעת של אחרים אולי יש התנהגות שונה בפרמטר כלשהוא ?
2 ההנחייה שקיבלתי היא להוסיף 20% מהכמות שהילד מקבל כבסיס יומי כמובן מחולק לפעמיים ביממה,
( בערב מקבל בסיס כפול מזה של שעות הבוקר והצהריים שבהם הינו פעיל )
3. נאמר לנו שייקח חודשיים שלושה לפחות עד שהאזורים יחזרו למצב תקין לגמרי וזה די מייאש, הילד אמנם יכול להזריק לעצמו אך מה עם ארוחות הביניים
או מקרים אחרים שייצטרך להוסיף אינסולין והפעם בהזרקה?
תודה
 

תומרונתם

New member
מנהל
רגע... מה באמת עם הארוחות?

(ותזכיר לי בן כמה הוא? זכור לי משהו כמו 8 או 10? או שאני עושה סלט...)
מה באמת חשבתם לגבי האינסולין קצר הטווח שיכסה ארוחות? משום מה כשאמרת "לעבור לזריקות" הנחתי שתעברו לארוך-טווח (לבמיר/לנטוס) וקצרצר טווח (נובורפיד נדמה לי שככה קוראים לו בארץ), כך שבוודאי שיהיו זריקות במהלך היום...

להוסיף 20% נשמע לי הגיוני בהחלט, פשוט מפאת הזהירות הייתי מתחילה בקטן, עדיף טיפה גבוה בימים הראשונים מאשר היפויים כל היום.

אני לא חושבת שזה צריך לקחת חודשיים שלושה, הוא ילד ורקמות העור מתחלפות במהירות.
 

הדרי י

New member
מעבר לזריקות

כמובן שהכוונה לשילוב ארוך טווח עם קצר טווח לארוחות, לא הבנתי את שאלתך??
 

תומרונתם

New member
מנהל
שאלתי כי העלית את הנקודה

שהוא אמנם יכול להזריק לעצמו אבל "מה עם ארוחות הביניים או מקרים אחרים", אז פתאום לא הבנתי איך חשבתם לכסות את נושא הזריקות...

מה המצב בינתיים?
התייעצתם עוד?
יש שינוי/שיפור?
 

עינדוש

New member
מעלה אופציה נוספת

בעבר כתבתי שגם אנחנו נתקלנו פתאום בגבוהים לא מוסברים והאנדו החליפה סוג אינסולין במשאבה והבעיה נפתרה.
נוצרה תנגודת/התרגלות של הגוף לסוג מסויים (הומולוג) והעבירה את אדם לנובורפיד.
הסבירה שזה יכול לקרות לאורך השנים/טיפול... כדאי לחשוב על אפשרות החלפת סוג האינסולין לפני מעבר לזריקות.
בנוסף ממליצה אולי לחבר בירך. לבן שלנו (כמעט בן 4) נוצרה בעיה בעור בעת החיבור מעל הישבן ועברנו לירך - מחליפים כל פעם לרגל השניה - כך יש הרבה יותר אזורי חיבור והפסקות באזור החיבור.
בהצלחה
 

הדרי י

New member
חיבור לירך

שבוע שעבר חיברנו בירך בפעם הראשונה ולאחר 48 שעות הילד התלונן על כאבים ואכן הורדנו והתפתחה דלקת שלא עברה במשך כמה ימים עם משחות כעת מטופל באנטיביוטיקה.
אין כנראה קשר למיקום אך יהיה קשה לשכנע את הבחור הקטן להתחבר שוב בירך
 

הדרי י

New member
החלפת אינסולין

אנו כעת עם נובורפיד- מעניין- אתייעץ עם האנדו
 
למעלה