Albert7500
New member
אשמח לעצה/תגובה.. במיוחד מאורן!
אספר את הסיפור שלי ואשמח לשמוע את תגובתכם האובייקטיבית.
אני לומד נהיגה קרוב לשנה ועשיתי למעלה מ-100 שיעורים. התחלתי עם מורה נהיגה X שלא נתן לי ביטחון בכלל ואחרי 22 שיעורים עברתי למורה אחר.
המורה האחר היה יותר טוב מהמורה הקודם ולכן לא ייחסתי חשיבות לדברים הפחות טובים במורה האחר וכך המשכתי לעשות עוד שיעור ועוד שיעור ואני כבר חצי שנה ניגש לטסטים ונכשלתי כבר ב- 4 טסטים. ועכשיו אני רוצה לספר על המורה ותגידו לי מה אתם חושבים:
ראשית כל, השיעור התנהל בצורה כזו: אני עולה לרכב.. נוסעים.. ואז המורה מעיר לי פה ושם על דברים שקורים במהלך הנסיעה. בתום השיעור לא הייתי מקבל שום פידבק/סיכום על מהלך השיעור.. כמו"כ כל שיעור שלאחריו היינו ממשיכים רגיל, כלומר אני עולה לרכב, שוב נוסעים ושוב הערות בהתאם לנסיעה בלי מתן דגשים להערות משיעורים קודמים. כלומר, לא הייתה שום התאמה אישית אליי.. לא הערות וטיפים לנקודות חלשות אצלי אלא ממש שיעור כללי לכל דבר.. כל פעם נוסעים והערות כלליות בהתאם לנסיעה הספציפית.
בכל הפעמים שנכשלתי בטסטים, לא קיבלתי ולו פעם אחת את הטופס של הטסטר עם ההערות האישיות..מעולם המורה לא ישב איתי אחרי הטסט ועבר איתי על הטעויות. בין טסט לטסט הייתי מבקש מהמורה לקבל שיעורים והוא היה אומר לי שאני נוהג טוב ולא צריך שיעורים, חבל על הכסף. (לא מבין את זה. אם אני נהג כ"כ טוב, אז למה אני נכשל?! ואם אני נכשל אז אני לא כזה טוב.. אז למה לא לתת לי שיעורים?!) המורה לא יצר קשר בכלל בין הטסטים ורק כשאני הייתי מתקשר אחרי למעלה מחודש וחצי והייתי שואל: 'נו, מה עם טסט???' הוא היה אומר לי: 'אהה.. בתאריך זה וזה'.
טסט שלישי עשיתי לפני בערך חודש וחצי, המורה לא הגיש אותי בהקצאות של 2 החודשים העוקבים שהוא קיבל (נובמבר ודצמבר) ובמקרה קיבל תוספת (שלא היה אמור לקבל) והודיע לי בערב לפני הטסט שיש לי טסט למחרת. ניגשתי לטסט ה4 ושוב כמובן נכשלתי.
בערב לפני הטסט ביקשתי שיעור.. עשינו שיעור ביקשתי מהמורה לעשות חניה והוא שכח. ביום של הטסט, בשיעור לפני, ביקשתי שוב פעם חניה, המורה עשה איתי חניה, לא יצא מושלם, המורה אמר לי איך לתקן, תיקנתי ו...זהו! כלומר, בפועל לא חניתי לבד. המורה אמר לי מה לעשות ולא אמר לי: 'עכשיו, תנסה לבד'...
אני לא מרגיש שום יחס אישי, שום רצון של המורה שבאמת אני אעבור את הטסט, שום רצון של המורה לדאוג לי לטסט, שום מעקב אישי.. כלום..
אגב, כל המצב הזה יצר מצב שבכל פעם שאני ניגש לטסט אני מאוד מאוד לחוץ (בפועל מעולם לא הייתי חרד ממבחנים), וזה בגלל שאני מאוד פרפקציוניסט ובתוך ליבי ידעתי שאני לא מוכן 100%.. כלומר בכללי אני יודע לנהוג יפה.. אבל לא כל הפינות סגורות אצלי!
עוד דוגמא: אחרי שנכשלתי בטסט ה 3 ביקשתי מהמורה להיות איתי נוכח בטסט ה 4. המורה אמר שאין בעיה. 2 דקות לפני הטסט ה4, המורה אמר שלא יכול לעלות איתי לרכב.
אני מרגיש מיואש, מתוסכל..
אשמח מאוד מאוד לשמוע את תגובתכם בנושא.
תודה מראש לעונים.
אספר את הסיפור שלי ואשמח לשמוע את תגובתכם האובייקטיבית.
אני לומד נהיגה קרוב לשנה ועשיתי למעלה מ-100 שיעורים. התחלתי עם מורה נהיגה X שלא נתן לי ביטחון בכלל ואחרי 22 שיעורים עברתי למורה אחר.
המורה האחר היה יותר טוב מהמורה הקודם ולכן לא ייחסתי חשיבות לדברים הפחות טובים במורה האחר וכך המשכתי לעשות עוד שיעור ועוד שיעור ואני כבר חצי שנה ניגש לטסטים ונכשלתי כבר ב- 4 טסטים. ועכשיו אני רוצה לספר על המורה ותגידו לי מה אתם חושבים:
ראשית כל, השיעור התנהל בצורה כזו: אני עולה לרכב.. נוסעים.. ואז המורה מעיר לי פה ושם על דברים שקורים במהלך הנסיעה. בתום השיעור לא הייתי מקבל שום פידבק/סיכום על מהלך השיעור.. כמו"כ כל שיעור שלאחריו היינו ממשיכים רגיל, כלומר אני עולה לרכב, שוב נוסעים ושוב הערות בהתאם לנסיעה בלי מתן דגשים להערות משיעורים קודמים. כלומר, לא הייתה שום התאמה אישית אליי.. לא הערות וטיפים לנקודות חלשות אצלי אלא ממש שיעור כללי לכל דבר.. כל פעם נוסעים והערות כלליות בהתאם לנסיעה הספציפית.
בכל הפעמים שנכשלתי בטסטים, לא קיבלתי ולו פעם אחת את הטופס של הטסטר עם ההערות האישיות..מעולם המורה לא ישב איתי אחרי הטסט ועבר איתי על הטעויות. בין טסט לטסט הייתי מבקש מהמורה לקבל שיעורים והוא היה אומר לי שאני נוהג טוב ולא צריך שיעורים, חבל על הכסף. (לא מבין את זה. אם אני נהג כ"כ טוב, אז למה אני נכשל?! ואם אני נכשל אז אני לא כזה טוב.. אז למה לא לתת לי שיעורים?!) המורה לא יצר קשר בכלל בין הטסטים ורק כשאני הייתי מתקשר אחרי למעלה מחודש וחצי והייתי שואל: 'נו, מה עם טסט???' הוא היה אומר לי: 'אהה.. בתאריך זה וזה'.
טסט שלישי עשיתי לפני בערך חודש וחצי, המורה לא הגיש אותי בהקצאות של 2 החודשים העוקבים שהוא קיבל (נובמבר ודצמבר) ובמקרה קיבל תוספת (שלא היה אמור לקבל) והודיע לי בערב לפני הטסט שיש לי טסט למחרת. ניגשתי לטסט ה4 ושוב כמובן נכשלתי.
בערב לפני הטסט ביקשתי שיעור.. עשינו שיעור ביקשתי מהמורה לעשות חניה והוא שכח. ביום של הטסט, בשיעור לפני, ביקשתי שוב פעם חניה, המורה עשה איתי חניה, לא יצא מושלם, המורה אמר לי איך לתקן, תיקנתי ו...זהו! כלומר, בפועל לא חניתי לבד. המורה אמר לי מה לעשות ולא אמר לי: 'עכשיו, תנסה לבד'...
אני לא מרגיש שום יחס אישי, שום רצון של המורה שבאמת אני אעבור את הטסט, שום רצון של המורה לדאוג לי לטסט, שום מעקב אישי.. כלום..
אגב, כל המצב הזה יצר מצב שבכל פעם שאני ניגש לטסט אני מאוד מאוד לחוץ (בפועל מעולם לא הייתי חרד ממבחנים), וזה בגלל שאני מאוד פרפקציוניסט ובתוך ליבי ידעתי שאני לא מוכן 100%.. כלומר בכללי אני יודע לנהוג יפה.. אבל לא כל הפינות סגורות אצלי!
עוד דוגמא: אחרי שנכשלתי בטסט ה 3 ביקשתי מהמורה להיות איתי נוכח בטסט ה 4. המורה אמר שאין בעיה. 2 דקות לפני הטסט ה4, המורה אמר שלא יכול לעלות איתי לרכב.
אני מרגיש מיואש, מתוסכל..
אשמח מאוד מאוד לשמוע את תגובתכם בנושא.
תודה מראש לעונים.