מסכימה עם טוב. גם אצלנו קוראים הכל
המגבלה היחידה קשורה אלי - אני לא קוראת מה שלא כיף לי להקריא. לכן סדרת "פינוקי" היא לא להיט אצלנו, למרות שאני יודעת שבבתים רבים כן. אבל יש גם המלצות קונקרטיות. שירים קצרים עם משקל וחריזה ריתמיים, נעימים מאד לקטנטנים - כך הקלאסיקה של פניה ברגשטיין ("בוא אלי פרפר נחמד") עובדת מצויין. יש ספר נפלא של ד"ר סוס בשם "אדון בו עושה מו", שלהקריא אותו זו ממש חגיגה, והילדים שלי משתגעים עליו מגיל מאד צעיר. לי יש געגועים נוסטלגיים ל"צריף קטן" של לאה גולדברג, ל"שמוליקיפוד" האלמותי של כוש, לשירי מרים ילן שטקליס ולסיפורים של עודד בורלא. חוץ מעודד בורלא, שעדיף להתחיל בגיל קצת יותר מאוחר (3?), כל השאר - לטעמי - מצויינים גם היום. אגב, אני קוראת כמעט מדי יום סיפור לשלושה ילדים - עומר (בן 8), שירה (בת 5) ואורי (בן 10 חודשים), ובדרך כלל כל אחד מהם מקשיב גם לסיפורים של האחרים, כך שהתחומים לאט לאט מתערבבים, ותינוק מתחיל מהר מאד לגלות עניין בסיפורים של הגדולים, אם בגלל טון הקול הסיפורי ואם בגלל האווירה של "שעת סיפור" שנוצרת בחדר.
