אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל עצה מניסיונכם

[עלה סגלגל]

אני מאמינה שכבר במסיבת חנוכה הקרובה

האמת תתגלה. אני רק מקווה שבלי בלאגן וסיכסוכים, זה לא יועיל לילד…

 

[עלה סגלגל]

אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל עצה מניסיונכם

הי,
קצת רקע- אח שלי גרוש, יש לו ילד בן 3 וחצי. הגירושים היו כשהילד היה בן כמה חודשים, גרושתו מגדלת את הילד.
לפני חודש בערך גרושתו התחתנה עם גרוש+ ילד בן שנתיים. הזוג (החדש) מגדל את שני הילדים ביחד.

מאז שבן הזוג של גרושתו נכנס לסיפור הילד של אחי קורא לשניהם אבא. אחד אבא x והשני אבא y. אח שלי לוקח את זה ממש קשה. קשה לו להיות רחוק ושמישהו אחר מגדל את הילד שלו, אבל פה הוא מבין שזה לא בידיים שלו. כשהבן שלו קורא למישהו אחר אבא זה כבר שובר אותו לגמרי ולדעתו זה לא חייב להיות.
מההכרות שלי את גיל 3 ואת האחיין שלי, הילד יכול להבין שזה אבא וזה x. השאלה היא מה אומרים לילד ואיך מציגים את המצב.
שני סיפורי רקע נוספים:
1. האמא עברה דירה עם בעלה למקום חדש והיא לא רוצה שידעו שם את הסיפור שלה. מבחינתה שכולם יחשבו ששני הילדים שלה וזה בעלה הראשון והיחיד. סבבה, זכותה. הבעיה היא שבגלל זה הם דוחפים לילד שיקרא לבן הזוג אבא, זה לא בא לו לבד.
2. עוד לפני החתונה בן הזוג פנה לאח שלי ואמר לו שאם הוא רוצה לנתק קשר עם הבן שלו בגלל מרחק, כסף וכו׳, הוא (בן הזוג) מאוד יבין אותו וגם ככה זה יבלבל את הילד שיהיה לו שני אבות. בקיצור בן הזוג ברוב טובו מוכן להיות האבא היחיד לילד. (מיותר לכתוב מה התגובה של אח שלי או שלי לזה).

מעניין אותי לשמוע מה אתם חושבים עם סיפור הרקע ובלי. לגיטימי לעודד ילד לקרוא גם לבן הזוג אבא? ובכלל, זה יבלבל את הילד אם עכשיו יתחילו לתקן אותו?

אשמח לתגובתכם.
סליחה אם יצא מבולבל, אני מבולבלת מהסיפור בעצמי...

 

[חמדת35]

נראה לי שיש לאחיך בעיה

משמעותית כי הילד שלו חי עם אנשים שלא מכירים בזכויותיו כהורה.

להערכתי הדבר היחיד והנכון לעשות כרגע הוא לראות את הילד כמה שיותר (את כל הסדרי הראייה ואם אפשר להגדילם - עוד יותר טוב) ולהיות אבא נהדר שלו.

בסופו של דבר הילד לא יינזק אם שני גברים יתפקדו היטב כאבות שלו, הוא ירוויח אהבה כפולה וביטחון כפול.

 

[רפסודיה]

אין כאן שאלה של לגיטימיות

לצערי אין כאן שאלה של מה לגיטימי ומה לא, גרושתו ובעלה עושים את זה כי הם יכולים, עד כמה שאחיך וייתכן שגם הילד נפגעים מכך.
מה שהגרושה ובעלה לא יצליחו למחוק זה את האבהות של אחיך, זאת אם הוא יהיה חסין מספיק שלא להשבר תחת הלחצים וחכם מספיק לא לשחק לידיהם. מאחלת לאחיך שיהיו לו הרבה כוחות לדרך לא קלה שצפויה לו לפחות בשלבים הראשונים הקריטיים שכעת. שבשום אופן לא יוותר על אבהות אקטיבית ועל היותו בחיי הילד.
אחיך חייב לפתח חוסן נפשי בפני המניפולציות. וגם לדעת להבחין הבחנה עצומה בין הילד לבין הבוגרים שבסיפור.
במקומו הייתי מתעלמת לגמרי מכך שהילד קורא להוא אבא, אין לו מה להעלב מהילד היות והילד לא באמת מייחס לזה את המשמעות שאחיך נותן לנושא.
סביר להניח שהילד קורא להוא אבא כי גם הפעוט השני, שקרוב אליו בגיל, קורא להוא אבא. קורא להוא אבא כי הוא זה שחי איתו באותו בית.
אי אפשר להתווכח עם המציאות, האיש ההוא תופס כעת מקום יומיומי בחיי הילד וחי איתו באותו בית, אבל הילד יגדל להבין את המציאות כפי שהיא, אם אחיך יישאר בחייו בצורה שוטפת ולא ייעלם כפי שהאמא מייחלת, הילד יגדל בידיעה שיש את אמא ובעלה (שהיינו הך אם הוא קורא לו X או קורא לו אבא) שמגדלים אותו ביום יום, ויש לו אבא שלא גר באותו בית שהוא רואה אותו כך וכך (לפי כל מה שאחיך יצליח להיות).

האם הקיום של X עושה את אחיך פחות אבא? לא. הוא אבא שלו ועוד איך, כל עוד הוא עצמו לא יוותר על להיות אבא מלא כפי שהוא יכול ומוכן. זה ידרוש מאחיך הרבה הרבה הרבה כוחות והשקעה, וגם יכולת שלא ללכת עם האגו, כי יאלץ "להלחם" על מקומו אצל הילד. וייאלץ גם להיות עם מספיק חוסן ואמונה עצמית כדי שלא יפול למלכודות המסרסרות, ושלא להתקע בהעלבויות מסמנטיקות ואסטרטגיות אחרות שהגרושה ובעלה מפעילים ויפעילו עליו.
שיתעקש על להיות בחיי הילד כמה שיותר. איפה שהוא רק רואה הזדמנות. ושגם ייצור הרבה הזדמנויות, על אף כל המכשולים שגרושתו ובעלה ינסו לשים לו. אם יסגרו לו את הדלת שיכנס מהחלון, רק שלא יוותר על הילד.
אשר לבעל החצוף של גרושתו, כאן זה דורש לדעתי תגובה ברורה וחד משמעית- אח שלך יכול ל"הודות" לו על רוח ההתנדבות וה"נדיבות שלו" לתפוס את מקומו כאבא של הילד ולהבהיר לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שזה לא יקרה ושאין לו שום כוונה לוותר על הילד שלו. אני מקווה שאח שלך יודע שההוא לא עושה את זה מאלטרואיזם.

 

[Loliath]

מה הבעיה?

אם בעלה של הגרושה כל כך רוצה להיות אבא, אולי שווה לאחיך להציע לו לאמץ את הילד וכך הוא יהיה פטור מלשלם מזונות?

 

[TatyBar]

אז ככה

ראשית - הילד צריך לדעת לא לקרוא לאיש השני אבא.
אני נשואה לבעל מס 2. יש לי ילדה מהאקס. ויש לי ילדה מהנוכחי.
כשהילדה הגדוה שלי התחילה לקורא לבעלי אבא, חשבתי שזה בסדר. זה בא ממנה. זה טבעי כי אבא שלה היה בתמונה רק פעם בשבועיים לסופ"ש קצר. ובעלי איתה כל היום והשקיע בה ומשקיע בה בלי גבול. בשבילו - היא והקטנה שלו - שתיהן אותו דבר.
אבל אז דיברתי עם פסיכולוגית ילדים. והיא אמרה לא. הילדה צריכה לדעת שאבא יש רק אחד.
היא יכולה לקרוא לו בכל שם אחר שתרצה. פאפא, פאפי, דדי, או לקרוא לו בשמו הפרטי. כל דבר - אבל לא אבא.
אבא יש רק אחד.
והילד כן מייחס לזה משמעות. לגמרי כן.
לא מסכימה עם מה שאמרו מעלי שהילד לא מתייחס לזה באותה המשמעות כמו האח (האבא). למעשה לילד זה הרבה יותר משמעותי.
זה צריך להיפסק לאלתר.
מה שעוד צריך להיפסק - זו העמדת הפנים של הגרושה כאילו המשפחה שלה הנוכחית, היא המשפחה הגרעינית היחידה.
הנזק לטווח ארוך שזה גורם לילד (ולילד השני גם, אבל זה כבר לא עניינו של אחיך) הוא עצום.
מבחינתו - אבא שלו נוטש אותו הוא מוותר עליו, לא איכפת לו בכלל שמישהו אחר מגדל אותו....
זו זוועה.
לו אני אחיך - הייתי הולכת לאלתר (!) לרשויות הרווחה ומערבת אותם במצב הפסיכי הזה.
הגבר השני הוא לא אבא. הוא בעלה של האמא.
האבא צריך וחייב וזכאי להיות אבא של הילד.
הילד צריך לדעת את זה. ולהבין את זה.
ואין שום בלבול ולא יהיה שום בלבול אם הוא יקרא לאבא שלו אבא, ולבעלה של האמא יקרא משה (או חיים או גבי - לא משנה, מה שמו). והילד השני יקרא לאבא שלו אבא.
אצלי זה ככה.
לכל ילדה יש אבא. כל ילדה יודעת בלי שום בעיות מי האבא של מי ומה הסטטוס של הגבר האחר.
אין שום בעיות עם זה, שום טראומות, שום תסביכים וכלום.
התסביכים היחידים שיהיו לילד הזה, הם בגלל האמא הזו, שפועלת בטמטום עצום, שמעבירה את התסביכים שלה והמבוכה שלה לנוכח מצבה והססטוס המשפחתי שלה - לילדים האלה.
לא לספר לאנשים החדשים שהיא בקשר איתם שהילד הוא מאבא אחר - זה סימן לבעיות מאוד קשות שהיא עוברת עם עצמה.
וכדאי מאוד שהיא תטפל בזה.. אבל זה כבר לא עניינו של אחיך ולא בשליטתו.
מה שכן בשליטתו - או צריך להיות בשליטתו - זה שהילד הזה ידע שהוא הילד שלו ולא של הגבר החדש.
ובי"ס או גן - צריכים לדעת אצל מי יש זכויות ולמי אין.
ואם צריך לרשום את הילד לגן או לקחת אותו לרופא - אז לגבר ההשני אין שום זכויות עם הילד הזה. וכל התחזות כזו היא פלילית ממילא.
אחיך - עם כל הכבוד - צריך להבין שמה שהוא עושה, החדלות אישים הזו, שהוא מוותר ככה בקלות - תגרום לילד שלו נזקים אדירים.
ומה שרשמת שהגבר השני אמר לו - שהוא הציע לו לוותר על הילד שלו. אני במקום אחיך הייתי מחטיפה לו אגרוף אדיר לפרצוף. ממש ככה.
ומקנחת בבעיטה לביצים.
אבל אחיך נשמע חדל אישים, חלש אופי, מובל, מובס, אפאטי, פתטי ולא סגור על עצמו בכלל.
מציעה לך להציע לו ייעוץ אישי, ופניה דחופה ביותר לרשויות הרווחה בעיר מגוריו או עיר מגוריה של הגרושה. ולהתחיל להחזיר לעצמו את הילד שלו.
מה שכתבת הוא מזעזע לחלוטין.

 

[מנסה ומתנסה]

פרט לכינויים המחמיאים לאחיך...

מצטרפת לכל מילה -

פנייה דחופה לרווחה !

ומדגישה שלמול עיניכם לא צריכה להיות הפגיעה ב"אגו" של אחיך
(הוא יתגבר), אלא טובת הילד (לא בטוח, למרבה הצער, שהוא יתגבר).

הבעיה היא לא בילד ש"קורא לא קורא לבן הזוג של האמא אבא", אלא,
בילד שגדל במשפחה שלא נותנת מקום לאבא שלו לתפקד ככזה,
בהורים שמתחזים ומציגים מצג שוא בפני הילד ובפני סביבתו ובמיוחד -
דורשים ממנו לשתף פעולה במצג השוא...

ובמחשבה שנייה - המצב נראה לי כגובל בהתעללות (אם לא עובר את הגבול) -
אתם חייבים להתחזק ולערב איש מקצוע ראוי (הכוונה שמבין את משמעות
הדברים ולא "מורח") ו/או את רשויות הרווחה...

בהצלחה

 

[סולמותוחבלים]

לא להתבלבל - אפשר לעשות סדר בקלות !!!

ראי, למרות שזה אולי יישמע מוזר, אבל אחיך במצב טוב יחסית.
יש כאלה (כמו כותב תגובה זו) שאצלם החיבור של גבר חדש לאם הביא לתעלולים חמורים יותר על הילדים (כולל אלימות פיזית) ועל חשבונם (כגון תלונת שווא, גיוס מורשעים לצורך איומים ועוד....) ועדיין אפשר היה בנחישות של אבא להוביל את הילדים קדימה החוצה...
לצורך הדיון, בואי נניח את הגרוע - כלומר לצד השני (כלומר הצמד-חמד שעומד מול אחיך) יש תוכנית. יכול להיות שהתוכנית היא "מרחיקת ראות" ושיש בה גם נדבך כלכלי (כלומר, מעבר המגורים, ה"ניקוי" של האב הביולוגי מהסביבה ומהילד וכדומה מיועדים לקראת גיל 6 שבו כבר לא תפעל חזקת הגיל הרך וזאת במטרה להמשיך ליהנות כזוג חדש ממזונות מלאים ..... ). אז מה? זו רק תוכנית.
כדי להתחיל לטפל במצב הזה, אחיך צריך להבין שזו רק תוכנית ושלא משנה כאן הגינות, צדק (כבר מזמן מתחבא בפינה כשעוסקים בילדי גרושים) וכדומה. יש כאן החלטה אחת לקחת והיא האם הוא מחליט להמשיך להיות אבא של הילד או לא. ההחלטה הזו תלויה רק בו ולא בשום דבר שעושים הצמד-חמד.

אם החליט שכן, צריך להבין את המשמעויות ואת העוגנים להתקדם הלאה:

א. איש אינו יכול ליטול את אבהותו הביולוגית. רק הוא יכול לוותר עליה.
ב. אנשים מבוגרים, כגון הצמד-חמד, אי אפשר לחנך, אפשר רק לשים להם גבולות ברורים ולצערי זה לא בדרכים שטאטי הציעה.
ג. ילדי גירושים זקוקים הכי להורה אחד לפחות שמנהג כמון הורה - יציב רגשית, יציב בעשייה, מכיל, מחבק, עקבי בדרך החינוכית וההורית שלו. במצב הנוכחי, נראה שאחיך הוא זה שיכול (אם יירגע) להיות כזה, במיוחד לאור זה שהצמד-חמד (לפי התיאורים במכתבך) עתיד ל"השתולל" עוד קצת (כמו הילדים בקניון שנשכבים על הרצפה וצורחים וחובטים) כאשר יהיה מתוסכל מאי הצלחת ה"תוכנית".
ד. הילדים לא טיפשים, וגם אם בטווח הקצר ייראה שההסתה של הילד מצליחה, ההורות שציינתי מעלה תפיק את התוצאות בטווח הארוך.
ה. כשהצמד-חמד יראה שאחיך אינו מוותר על אבהותו, רצינות ההחלטה שלו תיבחן בכל מיני מניפולציות (משחקי לו"ז, אמירות לילד ועוד) והוא יצטרך לעמוד בזה. ייתכן גם נסיונות לגרור לכל מיני תגובות שניתן יהיה לנצל בעתיד (ברווחה ובכל מיני מקומות) ולכן המפתח של אחיך צריך להיות הפרדה מוחלטת בין עולם הילד שלו לבין העולם שבין המבוגרים. עם הילד צריך להיות מה שיותר, ביציבות רבה, לא לדבר איתו כלל על הצמד-חמד, לא להתייחס בשלב הראשון לכך שגם ההוא נקרא "אבא", לחבק, לאהוב, להפגיש עם המשפחה בצד שלכם ועוד.
ו. לחמד שבצמד (כלומר הגבר) אין מקום בהחלטות הוריות לגבי הילד שכן שני הוריו היו ויישארו הוריו הביולוגיים. הוא נשלח (או התנדב) לפנות בעבר לאחיך, כי בהנחה שהצפי שלי לתוכנית נכון, אחד השלבים האופייניים הם לנסות לטלטל את ההורה השני ע"י שילוב גורמים לא צפויים למשוואה שלו, ו/או לנסות לגרות אותו לתגובה קיצונית שניתן לתעד לצרכים עתידיים. לכן, על אחיך לעזוב מיד את הגבר הזה, לא לתקשר איתו בעניין הילד ותמיד להשיב לו באסרטיביות שקטה שענייני ההורות לגבי הילד ייושבו בין הוריו הביולוגיים בלבד.

מבחינה תכליתית, במקום אחיך הייתי עושה את הדברים הבאים במשולב ולא מקבל החלטות חפוזות לפני שמסיים את סבב הפגישות הראשון:

1. עו"ד (מומלץ כזה שיודע דבר או שניים לגבי ילדים מתחת לגיל 6 ואם אפשר אז כזה שגם מבצע אפוטרופסות מטעם בית המשפט לילדים שההורים עד כדי כך ניצים בתהליך הגירושין עד שהם מזניחים את הילדים) לצורך בדיקת הסכם / החלטות ביה"מ בעניין הגירושין, הבנת משמעויות (אולי בכלל לא היה אפשרי שתעבור מקום בלי התייחסות אחיך?) בזמן הנוכחי ולקראת ואחרי גיל 6. אם אחיך ישאף לעבור למשותפת אחרי גיל 6 חשוב לעשות זאת נכון, כי יכול להיות שהצד השני מתכונן למנוע זאת.
2. פסיכולוג ילדים ומבוגרים (כלומר אחד שבהתמחות שלו יש גם ילדים, גם נוער וגם מבוגרים). הנ"ל חיוני כדי שאחיך יוכל לפרוק את הרגשות הנטענים בו לאור מעשי הצמד-חמד, עמידותו למניפולציות שלהם תוכל להיבנות וגם רגשותיו לאור מה שייצא מהילד המוסת (בפגישותיהם) תעובדנה נכון. בנוסף, ההתמחות בילדים נדרשת כדי שאחיך יוכל לתאר כיצד הילד מתנהג, מה הוא אומר וכדומה ולקבל רקע על רגשות הילד במצבים השונים והדרכה כיצד לעבוד איתו נכון במצב הזה ובאילו שיבואו אחריו.
3. לבקר יזום בגן / מעון / צהרון שבו נמצא הילד ולהציג עצמו כאב ביולוגי של הילד. לשאול כל מה שרוצה לדעת על המוסד החינוכי, להשאיר אמצעי קשר איתו (טלפון ודוא"ל כמינימום) ולבקש לקבל עדכונים על כל האירועים שיהיו במשך השנה, במיוחד ארועים עם הורים. לזכור שהצוות החינוכי נמצא שם רק בשביל הילד ולא להעיק עליהם באינפורמציה לגבי הבעיות בין המבוגרים. להופיע תדיר במוסדות החינוך, בחוגים וגם להביא לשם או לקחת משם. כנ"ל לגבי אסיפות הורים ואירועים להורים בלבד. להיות מוכן שתיתכנה מניפולציות גם על הצוות החינוכי ויהיה צריך לא להגיב עליהן ולהישאר יציב.

במצב הנוכחי אחיך צריך להיות אבא וזקוק לקבוצת תמיכה מקצועית שגם תתמוך בו וגם תעשה עבורו את העבודה החיצונית.

רווחה כמו שהומלץ כאן ? לא הייתי עושה זאת בשלב ראשון. ראשית כי אחיך הוא גבר ושנית מאחר ומצבו הרגשי אולי לא מתאים למה שיפגוש שם. לדעתי, תחילה 1 + 2 למעלה ולאחר מכן לראות אם צריך את עזרתם (אם בכלל הם יכולים לעזור).

ואתם, המשפחה של אחיך, להתכונן לתמוך בו בבחירה שלו. אם יבחר להמשיך להיות אבא של הילד תזדקקו להרבה סבלנות, לתמוך בו כאשר יחליט לספוג, לתמוך בו בכך שתשכילו לא להעיק עליו ברגשות שיעלו בכם לאור ההתנהגויות של הצד השני וכדומה.

שורה תחתונה - החלטה אחת, צוות תומך, יציבות, אבהות.

בהצלחה. אפשר לעשות את זה !!

 

[מנסה ומתנסה]

הדברים שלך לא סותרים פנייה לרווחה....

מעבר לכך שזו השמצה להגיד שגבר לא כדאי שיפנה לרווחה,
יותר חשוב היא העובדה שהדברים יכולים להניע את האב מלפנות לרווחה
ולקבל עזרה ! אין שום סיבה לעשות זאת. להיפך - הרווחה תוכל לתת
לאח ולמשפחתו את התמיכה והסיוע כיצד לפעול.

ומצטרפת (במצב זה ואחרים) להמלצה לא לנהל דין ולדברים עם בן הזוג
של הגרושה, ובמיוחד - לא לערב את הילד ב"לכלוך" שמנהלים אמו ובן זוגה.
להשקיע כל מאמץ בכך מצד אחד להיות אבא ולעטוף את הילד, ומצד שני
לדאוג לכך שהילד לא יחווה את הטינופת שמתנהלת על גבו

 

[זהב טה ו ר]

הרווחה היא אנטי-גברים

בתור אשה - אין לי בעיה עם זה שהמערכת היא פרו-נשים באופן מובהק

אבל בגדול מערכת הרווחה מאמינה שהאם היא תמיד, אבל תמיד, הברירה הטובה ביותר, גם אם כל העדויות מראות אחרת. מכירה באופן אישי לא מעט גברים ש"נדפקו" ע"י מערכת הרווחה, שאינה יודעת עדיין להתמודד עם מצבים בהם גברים רוצים להיות חלק עיקרי בחיי ילדיהם (

עליהם)

 

[מנסה ומתנסה]

ואני מכירה באופן מאוד אישי...

עובדות רווחה (

עליהן) שעושות עבודת קודש
למען הילדים, כולל מאבק על קיום קשר ביניהם לבין אבות
שאני אישית הייתי נמנעת אפילו מלהתחיל ולגשר. כולל טיפול
אינטנסיבי ומרכזי קשר שהמטרה העיקרית שלהם היא שההורה
- גבר או אישה - ילמד לראות את צרכי הילד לפני צרכיו שלו.

וכמו שאמרתי - להציג הצהרה כל כך בוטה לא עושה עוול למערכת
הרווחה. העוול שנגרם הוא לאותם גברים (ונשים) שלא פונים לעזרת המערכת
בגלל לינץ' תקשורתי.
(ודרך אגב - אם מערכת הרווחה היתה פרו-נשים, כמו שאת מציגה את זה
היתה לי גם בתור אישה בעיה קשה עם זה(!) שכן התפקוד של האבא היא
לא בעיה של האבא, אלא בעיה של הילד (באותה מידה שתפקוד האמא היא
בעיה של הילד)...

בכל מקרה - בתאור שמוצג פה לא מדובר על אבא הרוצה להוות חלק עיקרי
בחיי בנו, אלא על אבא הרוצה להמשיך ולתפקד כאבא, גם לאחר גירושיו.

 

[זהב טה ו ר]

לא דובר על לינץ' תקשורתי

אלא על מידע מגוף ראשון (כולל - אבל לא מוגבל ל - האיש איתו אני חולקת את חיי).

ולא מסכימה איתך גם לגבי התיפקוד של האבא - ילדים יכולים להתמודד טוב טוב גם אם אבא שלהם אינו חלק ניכר מחייהם. תלוי איך מגדלים אותם, מה משדרים להם וכמה בטחון נותנים להם.
שוב - מידע מגוף ראשון (והאמת שלא לשמחתי, אבל זה מה יש ועם זה ננצח)

לא אומרת שהן לא עושות עבודת קודש, פקידות הסעד ועובדות הרווחה (גילוי נאות: הכותבת הינה בת של עובד סוציאלי ומרצה לשעבר במחלקה לעבודה סוציאלית), אבל לצערי הרבה מהן מוגבלות (ע"י היקף הכשרתן וכן ע"י המשאבים העומדים לרשותן) בסטיגמה שרואה באם את הסמכות העליונה בכל מקרה ובכל מצב.

 

[מנסה ומתנסה]

לא ממש הבנתי את המקרים הפרטיים שהבאת...

אבל בכל מקרה אני מתארת לעצמי שהרווחה
לא תמהר לתת לאבא להוות משמורן עיקרי....
אפשר להתווכח על טובת הילד בהקשר זה
(ואמנם היו דיונים רבים בנושא במערכת המשפט, הרווחה וגם פורום זה)...

בכל מקרה לא על כך מדובר בשאלה שהציגה השואלת.
למרות זאת את וגם מגיב נוסף בחרו להתריע בפניה שלא לפנות לרווחה...

וכשאני מדברת על לינץ' תקשורתי, אני מדברת על כך שהרבה מאוד
אנשים מזהירים שלא לפנות לרווחה, למרות שכאמור הנ"ל מתפקדות
בצורה מקצועית לעילא בפתרון קשיים כשטובת הילד מול עיניהן.

אני רואה את אחת הסיבות ללינץ' הזה במעורבות של אנשי תקשורת שלא
מצאו פתרון לבעייתם האישית במערכת, ובחרו להכפיש ברייש גליי את
המערכת כולה.

וכאמור - ההפסד הוא של המשפחות שבוחרות שלא להגיע לרווחה בגלל
ההכפשות האלה.

 

[עלה סגלגל]

אני האחרונה שאשתכנע לא לפנות לרווחה

אני סטודנטית לעו״ס ואמונה במערכת שאני חלק ממנה יש לי...
זה נכון שעוס״ים הרבה פעמים מוגבלים מאוד אבל אני מאמינה שעדיין הפנייה עדיפה אל ההימנעות ממנה.

 

[עלה סגלגל]

*על ההימנעות

 

[מנסה ומתנסה]

בהצלחה !

 

[סולמותוחבלים]

צריך לקרוא טוב כדי להבין

לא כל דבר הוא לינץ' נגד מישהו. יש עובדות כבדות משקל על תפקודן של עובדות רווחה כאלה ואחרות ויש הרבה עדויות כיצד "טובת הילד" היא דבר שמובן באופן שונה ע"י אנשים שונים.
לא אמרתי לאיש לא להגיע ולא להסתייע. הצעתי לו לבחון קודם כל את מצבו מכל ההיבטים ורק לאחר מכן לקבל החלטה אם זה נדרש / רצוי או לא.
כרגע אני לא רוצה להוסיף מאחר ואני מסכים שרצוי שהאיש יתחיל את התהליך נקי מהשפעות. כל מה שאני אומר זה שהזהירות היא טובה במקרה הזה......
פעם אולי יהיה פה פוסט בנושא ואז אפשר יהיה לחלוק חוויות מהמפגשים עם הרשויות השונות סביב נושא הילדים במערכות גירושין...

 

[עלה סגלגל]

תודה רבה לכולכם

אספנו כאן הרבה עצות מחכימות ונשתדל לפעול בהקדם על פיהם.

 

[mother cat]

שמחה מאד לשמוע שקיבלת פה עזרה

אני מודה בפה מלא שלא היה לי מושג מה ואיך להגיב. אז אני שמחה שמצאת מענה.

את ואחיך מוזמנים כמובן לעדכן אותנו, ולהמשיך להתיעץ ולשתף.