אשמח לתגובה על פוסט שכתבתי ביום שני האחרון.

[evike]

ביום שני 13.8 בנושא אימוץ חתול, פירסמתי תגובה ובתוכה גם שאלה לדימיטרי. את התגובה כתבתי ביום שני 7.9, ועדיין לא התקבלה תגובה. נראה לי, שכבר לא תגיע, כי אין צפיות חדשות. (גם אי אפשר לדעת כמה צפיות יש לתגובה, אלא צפיות כלליות)
לדעתי התגובה שלי צריכה לעניין אנשים המתלבטים בין אימוץ חתולים גזעיים לחתולים מעורבים.

כדי שלא תצטרכו לחפש, וכדי שיראו גולשים חדשים שלא יכנסו לשם, אני מעלה שוב את התגובה שלי.
מתנצלת על הכפילות, ומודה מראש למי שיגיב.



אני רוצה להוסיף את המסקנות שלי כתגובה להבדלי הדעות.
יש לציין, שבהתחלה לא חיפשנו חתולה גיזעית, אפילו לא ידענו שיש כאלה. חיפשנו לפי מה שמצא חן בעיניינו.
החתולה הראשונה שלנו, קליאו, (קיצור של קליאופטרה היפהפיה) נולדה לחתולה של חברים, שבאה מהרחוב ואימצה אותם. היתה כנראה גיזעית, לא ידענו אז. הגיעה אלינו בגיל כ 8 שבועות.
היא היתה יפהפיה, חכמה ובעיקר פראית. תקפה כל מי שנגע בה, חוץ מאיתנו, בכל זאת חטפנו ממנה פה ושם.
השניה, כרמן, (ע"ש גיבורת האופרה כרמן, שהיתה כהה) נולדה אצל פציינטית של ווטרינרית בת משפחה. ההורים היו אנגורה שהגיעו מרוסיה. היא היתה די נוחה, התמסרה, אבל לא לגמרי. גם הגיעה בגיל של כ 8 שבועות.
השלישית, מיה, (הגיעה עם השם, ונתבקשנו לא להחילף) שהלכה מאיתנו לפני כשנה ושעד היום מתאבלים עליה, היתה בריטית שקיבלנו אותה בגיל שנה וחודשיים. ממשפחה שביתם היתה אלרגית לחתולים. היא היתה הדבר הכח מדהים שיש, ובכל זאת, לא אהבה לשבת עלינו, רק לידינו.היא הורדמה לאחר בעיות לב, אישפוזים וטיפולים שלא ממש עזרו לה.
את נובי, (קיצור של נובמבר שקשור לימי הולדת שלנו והחודש בה קלחנו אותה) הנוכחית, בריטית, קנינו. רצינו בריטית רק בגלל מיה. ולטעותינו, חשבנו שבלי תעודה יותר "הומני".
רק לאחרונה התחלנו להבין מה זה חתולים גיזעיים, ומה זה גורם לחתולות שמרביעים אותן. לו ידענו קודם, בחיים לא היינו קונים. (האמת, ראינו חתולה טריקולורית באחת ה"מכלאות". רצינו אותה, אבל היא היתה תוקפנית מאד, והמקום היה כל כך מוזנח, שלא רצינו להביא משם מחלות)
רק לאחרונה נודע לנו, שהבריטים סובלים מבעיות לב, וגם בעיות כליות. (לידיד שלנו מת פתאום בלי שום סימן, חתול בריטי בן 8)
אז נובי, בעוד שבוע וחצי בת שנה, היא למעשה 2 חתולות. מצד אחד היא מתוקה ברמות, מצד שני, פתאום היא נהיית פראית, נושכת, שוברת, מתפרעת. ואז שוב מתוקה ומתלטפת.
היא אצלנו מגיל 7 וחצי שבועות. התייחסנו אליה הכי "נחמד" שאפשר, ובכל זאת היא לא בדיוק מחזירה את אותה ההתייחסות.
לא פעם היינו על סף מסירה שלה.
לפי זו שקנינו ממנה, האמא והאחים ואחיות (גם מהמלטות קודמות) הם בעלי אופי נהדר.
בקיצור, לא לקנות גזעיים, ואין כללים באופי והתנהגות.

ולפני הראשונה, הבן שהיה אז קטן, אימץ חתול, פוחי, (הברקה של חבר יקר) מהחצר שהיה חצי בבית וחצי בחוץ. היה נוח ומתלטף. חבל שמת מהר מאד מחתלתלת.
ועוד משהו על גיזעיים. לבת שלי היתה חתולה פרסית, שמתה בגיל 4 מבעיות נשימה.

ואם כבר, שייך ולא שייך, שאלה על אוכל. נובי די נרגעה, עד שהתחלתי לתת לה אוכל ללא דגנים, ולאחריו, עדיין עם ערבוב, מופחת דגנים. מעניין אם יש השפעה של האוכל על ההתנהגות, והאם יש אוכל איכותי שידוע כמרגיע, ואפילו במעט.

תמונות של המתוקים שלנו.
תודה.

 

[דגלמנגל]

חיות על 4 לא טובות יותר מחיות על 2 (חרדון וג'אקו, לצורך העניין). חיות על 2 יכולות לדרוס אותך למוות בהסח הדעת, כשהן עסוקות בווטסאפ. מאידך, פילים זכרים בעונתם, יכולים לעשות אותו דבר רק מפני שאת במקרה נמצאת שם.
אנ'לא מציע לך בזה להחליף את המוטו שלך. אני רק ...מעריך אותו.

 

[evike]

אין אף פעם כלל מוחלט, תמיד יש יוצאים מן הכלל, שמעידים על הכלל.
שנית, החיות שהזכרת לא נמצאות בשיגרה בקרבתנו, ופוגשים אותן במקרים מיוחדים ונדירים.

 

[דגלמנגל]

חרדון, ג'אקו ובני אדם נמצאים ועוד איך בקרבתנו. פילים מהווים מיעוט של 25%. בזה את נאחזת?
אני יכול לחשוב על עוד כמה וכמה "חיות על 4" שפוגעות ללא סיבה. ואגב, אם לחתול שלך יש קרציה בודדת,
שנגועה בחידק של קדחת אנדמית חוזרת (וויקיפדיה) הוא יכול להביא למותך בטרם עת. את יכולה, במובן,
לטעון שזה נדיר, אבל גם מאיר אריאל נדיר.
שורה תחתונה: אני חושב שבני אדם שמאדירים "חיות על 4" לעומת בני מינם, אינם עושים זאת מסיבות
אידיאולוגיות וחשיבה מעמיקה, אלא כתוצאה מ"שריטה", שנגרמה - עם סיבה או בלי סיבה.

 

[Yukita]

לא היה לי במיוחד מה להוסיף על הדברים הרגילים שבדרך כלל אני מעלה בנושא חתולים גזעיים. אפשר אולי רק להוסיף שגזעי - רק עם תעודות. באה מהרחוב - כנראה לא גזעית גם אם היה גזעי בין ההורים. אין תעודות - אין הוכחה לכלום ולכן לא ניתן לומר שמדובר בחתול גזעי. מרבית ההמלטות הביתיות אינן גזעיות, רק "דמוי גזעיות" והללו מוסיפים לנושאים של יחס לאמהות גם שאלות בנוגע למה זה עושה לגזע ועוד מעבר לזה - אך לזה מרבית קוני חתולים לא מעוניינים להתייחס ולא רוצים לשמוע - מייצר גורים על חשבון חתולים קיימים שאותם לא לוקחים הביתה בגלל המרדף המטופש אחרי המראה החיצוני, למרות שפעמים רבות הם לא פחות יפים. אנשים שקונים מעדיפים לחשוב שהגור שלא אימצו אינו מעניינם ואינו באשמתם ו"אי אפשר להציל את כולם וזה לא התפקיד שלי" כאשר למעשה כמובן יש להם תפקיד. לכולנו יש.

בהרבעות למראה גזעי, עם או בלי תעודות, לא מרביעים לאופי. עם כל הכבוד לדיבורים על "החתול הגזעי שלי נוח", זו לא מטרת ההרבעה. ההרבעה מכוונת למראה חיצוני מסוים, ולכן האופי שמתקבל כלל אינו בין הקריטריונים העיקריים או אפילו בקריטריונים בכלל. המראה החיצוני המבוקש מושג על ידי הרבעות שאין בהן התייחסות אמיתית לשאלה האם זה טוב לחתולים עצמם מבחינה בריאותית. כך מייצרים בכוונה פחוסי אף, שקשה להם יותר לנשום, מחוסרי פרווה, הנזקקים כל חייהם לשגרת תיחזוק עור מיוחדת, ושלל בעלי בעיות אחרות כגון הנטייה למחלות לב וכד' בגזעים כאלה ואחרים. גם כשיש גזע שנוצר לפחות במקור באופן טבעי (על ידי בידוד גאוגרפי בטבע), כשמתחילים להרביע בצורה מכוונת הורסים את מה שהטבע יצר. כל זאת על חשבון החתולות, שצריכות להמליט כי ככה האנשים החליטו, ועל חשבון חתולים שלא מהרבעות, שלא מאמצים אותם רק כי הם לא סיאמי או בריטי או מה שלא יהיה, למרות שלעתים קרובות הגזעיים אינם ידידותיים יותר או אפילו יפים יותר מבחינת גיוון צבעים וכדומה.

להרבעות פשוט אין יתרונות עבור המורבעים עצמם, לא כלבים ולא חתולים. הן דרך להתייחס לחתול או לכלב או לכל מין אחר כאל סחורה, ויש בהן אלמנט ברור של אהבה לחפצים יותר מאשר ליצורים חיים. מבחינתי במצב הקיים, בו יש פגיעה הן במורבעים עצמם והן בחתולים/כלבים אחרים כתוצאה מהרבעות, מדובר במשהו אנוכי לחלוטין שאין לו הצדקה. ודאי כאשר חתול "רגיל" יכול להיות בעל האופי הכי מוצלח ולהיות חבר מושלם לחיים, שגם לא יסבול מבעיות בריאות שנוצרו רק בשל הרבעות (בשונה מ"סתם" בעיות שנגרמו בדרכים שאינן קשורות לבחירות שאנחנו עשינו ולכן אינן על מצפוננו).

ובנימה אחרת לסיום - ח'ברה חמודים בתמונות

 

[דגלמנגל]

בכלבים - היוצאים מהכלל, בהרבעות, הם אלה מ"קו דם עבודה". ברועים גרמניים שם, למשל, לא תמצאי את הגזעיים עאלק, שמוטי המותניים, שפותחו לתחרויות היופי. גם לא תמיד התוצר הסופי הוא אכן גזעי טהור לאורך דורות, כי מה שקובע שם זה יותר האופי, האינטליגנציה והמבנה, שמאפיינים את הגזע הבלתי מקולקל. לחובב הכלבים המצוי, אין מה לעשות עם כלב כזה, שצריך להעסיק ולאתגר אותו, פיזית ואינטלקטואלית, כמה שעות ביום, מדי יום, כל השנה, אחרת יתחרפן וילעס את כל הבית. מי שרואה את הכלבים של יחידת עוקץ ו"נורא בא לו" על אחד כזה, בשביל הסטייל, עדיף שישתה כמה כוסות של מים קרים ויירגע.

מי שבכל זאת רוצה כלב כזה, ומוכן לספק את כל צרכיו הנ"ל, כדאי שיפנה למקורות, כמו אלה שמהם קונים המשטרה וצה"ל את שלהם ולא יחפש מציאות בהמלטות של גזעיים, אפילו שמתועדות ע"י הי"ל. כבר נתקלתי בהמלטות מתועדות, שבהן, גור שלא עמד במבחן הצורה והצבע של הי"ל, נמכר במחיר מופחת, כשהוא נושא את התווית "קו דם עבודה". מאוד מרשים את הפראייר, שאינו מבין שאינו מבין ושמח שקנה משהו "מיוחד".