אשמח לתגובות

[רק האהבה תנצח1]

אשמח לתגובות

במהלך נסיעה אל נופים נותני נשמה תהיתי היכן נמצא סוף הכאב כשהראש נתון ליצירת השלמות הזו הלב נתון לאושר אך הראש, הוא זוכר גם רגעים אחרים זוכר את הכאב והמחשבות רוצות תשובות לקראת החזרה אז העיניים שראו כאב ואושר בוחנות את הנשקף והנתפס בהן העץ זכה בשורשים חזקים והוא נישא גבוה ואף אחד לא יכול לתלוש את שורשיו ולקטוע את שלוותו ההרים בצורתם המדברית שומרים זה על זה וכאחד- קיימים בבטחה. הבקתה שליד העץ ולפני ההרים קטנה ומלאת אהבה האנשים בלבושם הפשוט מטפחים את גינתם ואת נפשם ובסוף של יום נושקים ליקיריהם שליבם הוא שלהם בעצם מחייכים נכנסים למיטתם החמה והשומרת ועוצמים את עיניהם לחלום. למראית עיניי, הבנתי שזהו סוף הכאב חזרתי משם אז העיניים שראו (סוף) כאב ואושר בחנו את הנשקף והנתפס בהן מבנה גדול ונוצץ שבתוכו מתגלגלים מיליון כספים בשנייה אנשים שמתהדרים בחליפה יקרה וליבם הפך גרפים ומדדים של דאגות עסקיות ובסוף של יום נכנסים לביתם המפואר והריק ושאיפותיהם רודפות אותם אל תוך החלום למראית עיניי הבנתי-חזרה לכאב.

 

[רק האהבה תנצח1]

ועוד אחד

על ההר הגבוה הנישא אל המרומים ונושק בקצהו לשמי הצדק אני נמצא מסתכל למטה בעצב על הבלבול שאוחז את השגרה מסביב להר שזורה לה מנגינה יפה יש מילים לשתיקה מוקפדות ומדוייקות וכל אלו מלטפים את ראשי בני האדם בלי שירגישו אם כן היו- היו מפסיקים לקבוע לפגוע, לזרוק ולעצב אלו שעל ראש ההר לא יוסיפו ולכל מילה תהיה משמעות עטופה מנגינה יפה ואלו שהגיעו לראש ההר אמורים להיות גדולים ברוחם או ברי מזל. שיר זה נכתב על בעלי הדרגות והתארים, שהם משולים בשיר לברי המזל ולאו דווקא לאלו הגדולים ברוחם האמיתיים שהגיעו בזכות לראש ההר, או לצמרת של משהו.אם היו מרגישים בליבם מה הוא מעשה יפה וטוב, ומאמינים בדרך של מנגינה יפה, היו מדברים פחות, משקרים פחות, כי בדיבוריהם הם קובעים עובדות ודעות בלי לחשוב, פוגעים בזלזול במצב, זורקים חוקים, עונשים, אמרות בשם הדרגות ומעצבים בי מחשבה שזו דרך תקינה להתנהג, כי אמורים הם להיות מודל לחיקוי בשבילי. 9.3.07

 

[דק1]

אם אתה רוצה לשמוח

עליך לפרסם בפורום העיניני (ראה קישור בצד שמאל של העמוד בצבע אדום), כאן זה הפורום החברתי בו לא מגיבים ל"ליצירות". דבר נוסף כדאי גם לקרוא את התקנון (גם הוא בצד שמאל) על פי התקנון יש לפרסם יצירה אחת ביממה. לא מומלץ ולא תורם להוסיף את פרושך כפי שעשית בשיר השני. את שיש לך אמור בשיר ותן לקורא להבין בעצמו. ברוך הבא.