אשמח לתובנות/דעות/המלצות

[lalyli]

אשמח לתובנות/דעות/המלצות

שלום לכם,
אתחיל בקצת רקע שיסביר את המצב שלנו (מתנצלת מראש אם קצת ארוך)
כאשר אני ובעלי התחלנו לדבר על ילדים דיברנו על 4, 2-3 ביולוגים ואז, כאשר הילדים הביולוגים יגדלו אימוץ של עוד ילד או 2, כדי לתת לילד שצריך זאת בית ומשפחה והזדמנות לחיים טובים שלא היו לו קודם
ואז, כאשר הגיע השלב הראשון בתכנית גילינו שזה לא כל כך פשוט... לאחר כמה שנות טיפולים שבמהלכם הבנו שהסיכוי שלנו לילד ביולוגי קטן מאוד החלטנו לפנות לאימוץ בארץ (ולהקדים את האימוץ המתוכנן) ובמקביל המשכנו בטיפולים עד שהחלטנו שדי - עברנו מספיק טיפולים ואנו ממתינים "בסבלנות" עד שיגיע הרגע המיוחל ונקבל ילד באימוץ
ואז, שנה לאחר שהפסקנו את הטיפולים נקלטנו בהריון ספונטני ולאחר 9 חודשי חששות (יש לנו בעיה גנטית כך שאם כבר מושג הריון הסיכוי גבוה לעובר לא תקין כרומוזומלית מה שמוביל להפלות טבעיות) נולדה לנו תינוקת מתוקה ובריאה
(זו גם הסיבה שבחודשים האחרונים לא הצלחתי לעקוב אחרי הפורום)
עכשיו, כשהנס הפרטי שלנו מתקרבת ל 6 חודשים אנחנו בהתלבטות, כאשר נחגוג לה 6 חודשים אנחנו יכולים להפשיר את ההמתנה שלנו באימוץ (כמובן הפעם לא נהיה בתור של התינוקות אלא מעל גיל 2) והראש עובד שעות נוספות - המון שיקולים
אנחנו מאוד רוצים עוד ילדים ושלקטנטונת שלנו יהיה אח/ות וקשה לבנות על זכיה נוספת בלוטו... והרצון לאמץ לא הלך לשום מקום
אבל, אנחנו יודעים מה מצב האימוצים בארץ וכמה מעט ילדים יש בגילאי 2-4 לאימוץ
כמו כן לא ניתן שלא לתהות לגבי מה יהיה ברגע שיכנס ילד חדש הביתה, ילד עם מטען כאשר אנחנו לא יודעים באיזה שלב זה יהיה, ברור שהקשיים של גידול תינוקת בת 6 חודשים שונה מגידול ילדה בת 1 או 2 וכן המשמעות של הכנסת ילד גדול ממנה מה שכרגע היא לא תבין אבל אם הדבר יתמשך (וסביר שכך יקרה) בעצם היא תאבד את הבכורה (אולי) ואיך כל זה משתלב עם לתת לילד החדש את כל מה שהוא זקוק לו
האם עדיף להמתין עם החזרה להמתנה? אבל מצד שני ברור לנושמדובר בהמתנה ממושכת ועל כן אולי עדין להתחיל כבר עכשיו
ואז, איך מתמודדים? בשאלון ציפיות לקחנו בחשבון שאנו פנויים לטפל בילד 1, כעת, אולי יש קשיים שיהיה בעייתי יותר להתמודד איתם (מאחר ויש גם תינוקת בבית) אבל כאשר היא תגדל זה ישתנה
אשמח לכל מה שתוכלו להציע / לספר / לתרום לנו
אציין שאני עוקבת אחרי הפורום הזה כבר כמה שנים וזה מוזר להרגיש חלק מקהילה כאשר בעצם (מן הסתם) עד שלא מאמצים לא באמת הופכים לחלק
הלב כבר שם, שזו אחת הסיבות שקשה לי לא לחזור לאימוץ, זה מרגיש כאילו הילד שלנו שם ורק מחכה לנו שנביא אותו הביתה ומצד שני, אני יודעת שהיום יש הרבה יותר הורים בהמתנה ועל כן אף ילד לא ישאר ללא מאמצים
תודה מראש לכולם

 

[KallaGLP]

ראשית, מזל טוב!

שנית, להגיד לך אם כדאי לכם לחזור לתור לאימוץ או לא מבחינת המוכנות האישית שלכם אני לא מתיימרת. אני מניחה שכאשר באמת תרגישו שאצם מוכנים ובטוחים שזה מה שאתם רוצים בשלב הזה בחיים אתם תדעו זאב בעצמכם.
אני מצדי רק יכולה להגיד שלהערכתי לאור מצב התורים אין כמעט סיכוי שבתכם תאבד את הבכורה שלה גם אם תרשמו היום. מקסימום, אם אתם בכל זאת חוששים, אתם יכולים לחכות עוד שנה ולחזור לתור אז, זה לא הבדל כזה מהותי לדעתי.
אני יכולה רק להגיד שבתי המאומצת קטנה מאחיה (שאמנם אינו הבכור, אך למען האמת אני לא חושבת שזה כזה עקרוני) בחודש וקצת ובדיעבד זה יצא נפלא לכולם. עוד אני יכולה לספר שלא מזמן הבאתי כאן סיפור של משפחה אמריקאית שאימצה 4 ילדים מרוסיה, שרק הראשון מהם היה תינוק, והיתר היו ילדים ממש גדולים, וכך יצא שאף על פי שהתינוק אומץ ראשון מבחינה כרונולוגית, הוא זכה אחר כך ל-3 אחים מבוגרים יותר ממנו. מדובר בסיפור אימוץ מאוד מוצלח שבו כנראה העניין הזה לא גרם לשום בעיות.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני בעלת אופי שאם אני באמת רוצה משהו אני עושה הכל ומיד כדי להגשים את זה. אני שונאת לדחות דברים כי אף אחד לא יודע מה יהיה מחר, ואין לי סבלנות לחכות. אבל ברור לי שלא כולם כמוני ולכן קשה לי לייעץ.

 

[Noga Lavie]

הירהורים

גם אני, כמו קאלה, מתארת לעצמי שגם אם תחזרו לרשימת ההמתנה כעת, הילד שיאומץ לא יהיה מבוגר מבתכם. ליתר בטחון, אתם יכולים להגדיר זאת בבקשות שלכם. כלומר, לבקש ילד שנולד לאחר תאריך הלידה של בתכם, כך שככל שיתארך זמן ההמתנה, כך יגדלו אפשרויות האימוץ שלכם.

מצד שני, איני בטוחה שבגילה עדין יש חשיבות גדולה לעמדת הבכורה, ואולי אימוץ מהיר (לא שיש אימוץ מהיר, לדעתי, כיום) של ילד בוגר יותר יהיה מוצלח עבורה.

כל שינוי משפחתי מהווה עירעור המצב הקיים, אבל זהו עירעור טבעי ממנו ניתן לצמוח. רק האנשים הנמצאים במשפחה יכולים לדעת מה הם יכולים לקחת על עצמם, ומה לא. מבחוץ קשה מאוד לייעץ. אנו העדפנו להשאר משפחה עם ילדה יחידה, ולא להכניס ילד בוגר ו/או ממצוא אתני אחר (בתנו קזחית מובהקת במוצאה האתני). אך גם לבחירה כזו יש מחיר, איני יכולה לומר שהמחיר הזה נמוך או גבוה מהחלטה אחרת שהיינו לוקחים בזמן אמת. די ברור כיום (וגם אז, למען האמת) שבתנו הייתה נתרמת מאח/ות בבית, אך בגיל 4/5 שנים הבנתה הייתה שונה משל ילדה בת 6 חודשים, ושיקולינו היו אחרים (ועדין תקפים!)

הקשיבו מה יש לאנשים אחרים לומר. יכול להיות שהם יעלו נקודות שלא חשבתם עליהן. אך בסופו של דבר, החליטו על פי שיקוליכם, שיכולים לנבוע הרבה מתחושות בטן ולא מהגיון. אני מאמינה שתחושות בטן הן דרך של התת מודע לספר לנו מהו שההגיון אינו מצליח תמיד להבהיר לנו.

 

[מעין686]

לדעתי אתם במקום הכי נכון

עברתם על רשימת ה"מה אם..." ודי חשבתם על הכול, לכן לא משנה מה תחליתו לפי דעתי אתם מוכנים.
נשאר רק להחליט בניכם אם עכשיו לדבר עם העו"ס שלכם או לקבוע תאריך ולדבר על הנושא הזה שוב (לדוגמא ביום הולדת שנה של הילדה)
אישית אני הייתי נרשמת שוב, אבל אני ללא ילדים ולכן הראש שלי במקום אחר... (אתם בטח זוכרים את השלב הזה)
לגבי ילד יותר גדול והבת לא תהיה "בכורה" אני קראתי הרבה מאמרים מארה"ב ושם דווקא אמרו שאין חשיבות, רק ילד יותר גדול צריך להכין מראש לקבלת אח בוגר ממנו...
לגבי טיפול בילד חדש (שמגיע לו הורים זמינים) זה כמו כול ילד שני לדעתי, רק במקום תינוק חדש שטופס את תשומת לב ההורים זה ילד יותר גדול ועצמאי, ואולי דווקא בגלל שהבת שלכם עוד קטנה היא תגדל לתוך זה ולא תרגיש כזה הבדל (מנגד ילד בן 5 שאמא עכשיו משקיעה בתינוק חדש)
דבר אחרון ולפי דעתי הכי חשוב- זה להמתין המון זמן בתור... בגלל זה אולי כדאי שכבר תהיו רשומים וסה"כ תמיד אפשר להגיד שהילד לא מתאים למשפחה שלכם ולסרב (כמו שכתבת לא חסר הורים שרוצים לאמץ, הילד יקבל בית שכן מתאים לו)
&nbsp
&nbsp