Dia Leoghann
New member
אשקלון חלק א' - למי שעוד לא קרא
אשקלון חלק א' - מן הניאולית ועד סוף העיר הפלישתית ומקדש עגל הכסף ------------------------------------------------------------------ יש מספר אתרים בארץ שלא התכוונתי לדבר עליהם, וזאת משום שאם אני אתחיל, רק האלים יודעים מתי אני אסיים. אחד מהם הוא אשקלון... אבל בגלל הבקשה המיוחדת, אני ינסה לתרום את מה שאני יכול. קודם כל, כדי להבין את חשיבותה של אשקלון יש להבין את חשיבות מיקומה הגיאוגרפי וגם הטופוגרפי. אשקלון יושבת לחוף הים התיכון על הדרך הראשית שהובילה לאורך החוף ממצריים צפונה, קרוב מאוד לעזה אליה הגיעה דרך מאזור ערב. אדמותיה פוריות מאוד, ומתחת לפני האדמה זורמים עשרות נחלים תת-קרקעיים של מים מתוקים, מה שהפך את העיר הזו "לגן פורח" מימי קדם ולמעשה עד היום (בזמן האחרון כיסו אותה בטון, אבל הרעיון ברור...). המים האלו לא נמצאים בעומק רב (20 מטר בלבד) ולכן כבר בתקופות קדומות יכלו לחפור בארות ולהגיע אליהם (1000 לפנה"ס באר ראשונה). באשקלון נמשכה ההתיישבות כ-6000 שנה כמעט ללא הפסקה (!!) מהתקופה הכלכוליתית (תקופת מקדש עין-גדי הזכור לנו לטובה) ועד התקופה הממלוכית. בתקופות מסוימות חיו בה יותר מ-15,000 איש על שטח של למעלה מ-600 דונם –אם תשבו את זה לערים בימינו זה משהו בסדר גודל של ניו-יורק. וויליאם מצור, אחד מנושאי הצלב שראה את אשקלון במאה ה-12 תאר אותה כ:"שוכנת על חוף הים וצורתה חצי מעגל שמיתרו נמתח לאורך החוף, וקשתו מתקמרת ביבשה לכיוון מזרח. העיר כולה יושבת בתוך בקעה המשתפלת אל הים ומוקפת מכל צדדיה בסוללה מלאכותית שעליה מתנשאות החומות (באורך 2 ק"מ, ועובי 40 מטר במקומות מסוימים), עם מגדלים במרווחים לא גדולים. החומה בנוןיה אבן ומחוזקת בחומר מילוט שהתקשה ועתה הוא חזק מאבן. החומות רחבות, עבות כהלכה... העיר מוקפת גם סוללה חיצונית שבנייתה איתנה והיא מבוצרת בקפידה. ארבעה שערים נמצאים בחומה והם מוגנים היטב על ידי מגדלים גבוהים וחזקים..." הישוב באשקלון מתחיל בתקופה הנקראת ניאוליתית, אלו הם פחות או יותר אותם אנשים שהתחילו להתיישב קבע (לפחות לעונות מסוימות) ולעבד את האדמה. הישוב נמשך כנראה ברצף על פני התקופה הכלכוליתית, אך היה עדיין קטן ולא משמעותי (גם מבחינת ממצא ארכיאולוגי – ולכן לא ידוע לנו עליו כלום). בתקופת הברונזה הקדומה 1-3 (3300 – 2200 לפנה"ס), נראה שאשקלון כבר היתה עיר נמל בעלת חשיבות ודרכה עבר המסחר בין מצריים ומסופוטמיה, בין מצריים וגבל (צפון סוריה), ובין מצריים וארץ ישראל. בתקופת הברונזה התיכונה 2 (2000 - 1550 לפנה"ס) נבנתה הסוללה הגדולה עליה מדבר וויליאם מצור 1500 שנה מאוחר יותר. באותה תקופה גם נבנה המקדש הראשון בעיר הידוע לנו כיום, הוא המכונה "מקדש עגל הכסף". מקדש עגל הכסף -------------- מקדש זה הוקם ליד דרך המובילה מן העיר אל החוף. הוא ישב ממש בתחתית מדרון הסוללה שהזכרתי מקודם. באחד מהמחסנים של המקדש נמצא פסלון של עגל עשוי כסף ומעוצב בצורה יוצאת מן הכלל. פולחן עגלים מזוהה עם פולחנם של אל ובעל הכנענים ואחר-כך היה גם נפוץ בקרב העברים בממלכת ישראל בעיקר. העגל נמצא כמעט בשלמותו בתוך כלי חרס הדומה לכוורת דבורים, וכנראה היה דגם של מקדש או רפת לעגל המקודש. חורים של צירים מראים שלדגם היתה גם דלת שניתן היה לפתוח או לסגור. גובה העגל 10.5 ס"מ, אורכו 11 ס"מ, ומשקלו 400 גרם. גופו עשוי מברונזה, פרט לקרניו, אוזניו וזנבו שנעשו מנחושת מרוקעת. בעבר היה העגל כולו מצופה בעשרה או יותר עלים של כסף טהור. הפסלון הקטן הזה, עם הדיוק האנטומי והפיסול הנאטורליסטי נחשב לאחד משאי מלאכת-המחשבת של אומני המתכת הכנעניים. תמונה מס' 1 היא צילום של מקדש עגל הכסף עצמו הנשען על גבי סוללת העיר. תמונה מס' 2 היא עגל הכסף ליד דגם החרס. באותה תקופה של בניית הסוללה הגדולה ומקדש עגל הכסף, היתה אשקלון עיר ענקית בעלת קשרי מסחר עם מצריים, מסופוטמיה ואפילו אנאטוליה. כל-כך גדולה ועשירה היתה אשקלון שהיא החלה להדאיג את הפרעונים במצריים, ובין 1900-1800 לפנה"ס היא כבר מופיעה בכתבי המצרים. הפרעונים לא חששו לשב – החיקסוסים שהפילו את שושלת הפרעונים ה-14 הגיעו ככל הנראה מאזור אשקלון, ואולי השתמשו בה כקרש קפיצה למסע הכיבוש וההשתלטות שלהם על מצריים בסביבות 1550 לפנה"ס. אך המצרים לא נותרו פראיירים, ולא אפשרו להשפלה נוראית כמו שושלת פרעונים כנעניים להמשך יותר ממאה שנה. לאחר גירוש החיקסוס ממצריים, גם אשקלון כמו ערים אחרות בדרום כנען חרבה יחד עם הביצורים שהיו על הסוללה הגדולה ויחד עם מקדש עגל הכסף. במשך רוב תקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) היתה אשקלון תחת עול מצריים. לפי מכתבים שנמצאו בחצר המלוכה המיצרית באל-עמרנה, שילמו האשקלונים מיסים לחיילי מצריים בצורת לחם, שיכר, שמן,תבואה ובקר. בין 1210-1207 לפנה"ס מרדו האשקלונים (יחד עם גזר, ינועם וישראל) בפרעה מרנפתח וחטפו על זה בראש: בתבליט מכרנך שבמצריים נראית אשקלון הבצורה תחת מצור המצרים, ותושביה מתחננים על חייהם. בערך 25 שנה אחר-כך הגיעו לאשקלון הפלישתים, ולא ברור אם הם הגיעו לעיר נטושה, או שהם פשוט הרגו את מי שהמצרים ריחמו עליו. אז התחילה תקופת הברזל. מ-1180\1175 ועד 604 לפנה"ס היתה אשקלון עיר פלשתית, יחד עם עזה ואשדוד. במקרא מוזכרת אשקלון כמקום מושב אחד מחמשת סרני פלשתים (יהושע יג' ג), וכמובן גם מוכר לנו סיפורו של שמשון שהתעלל ב-30 אשקלונים והשאיר אותם עירומים כביום היוולדם לאחר שנעלב שהפלישתים הצליחו לפתור את חידתו. וכמובן המשפט הידוע ביותר "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים" (שמואל ב' א' כ'). המילה חוצות (שוק) מעידה על היותה של אשקלון עיר מסחר ונמל, ודרך אגב השם אשקלון נובע מהמילים משקל\משקולת\שקל, כולן מילים הקשורות במסחר. תחת ידם של הפלשתים חזרה אשקלון להיות עיר גדולה וחזקה עם קשרי מסחר במסופוטמיה, אנטוליה, קפריסין, כרתים, מצריים והעולם היווני. דרך אגב, למתעניינים, באשקלון נמצאה ההוכחה שבני הדור הראשון של גויי הים, כלומר הפלשתים היו מיקנים, כלומר הגיעו מיוון. לצערנו לא נמצאו עדיין מבני פולחן מרכזיים מתקופה זו. בכל אופן, בשנת 734 לפנה"ס פלשו הפרסים לפלשת, ואשקלון קיבלה את מרותו של המלך תגתלת פלאסר ללא קרב, וזה בתמורה השאיר את המלך הפלשתי מיתינתי* ה-I על כסאו. אבל מיתינתי זה היה איש ערמומי ובמהרה החליט למרוד. הוא הודח מכסאו ובמקומו הומלך בנו רוכיבתו. עד סוף המאה ה-8 נותרה אשקלון נאמנה לאשורים, ושלטונה הגיע עד יפו ובני ברק, אך אז תפס בה את השלטון צידקא שכרת ברית נגד אשור עם חזקיהו מלך יהודה. ההרפתקאה של צידקא וחזקיהו הסתיימה ב-701 לפנה"ס על ידי סנחאריב מלך אשור שהמליך על העיר את שרולודרי, ואחר-כך מלך בה מיתינתי ה-II, ואז השלטון האשורי התמוטט ובאמצע חגיגות השחרור מעול האשורים, כבש אותה פסמתיך ה-I מלך מצריים, והם עוד פעם היו צריכים לשלם המון מיסים, עד שב-604 לפנה"ס גאל נבוכאדנצר את העיר מייסוריה המתמשכים ופשוט החריב אותה והגלה את מלכה הפלשתי האחרון, אגא, לבבל. למרות שמכל התקופות האלו לא נמצא שום מקדש או מבנה פולחני רציני באשקלון, ניתן לשער שהיה שם אחד. הרודוטוס, היסטוריון מן התקופה העתיקה, מספר לנו שחיילים סקיתיים בזזו את מקדש 'אפרודיטי השמיימית' באשקלון, שהיוונים ראו בו את המקדש הקדום ביותר לאלה זו (הרודוטוס, א 103-106). מכיוון שבצבאו של נבוכאדנצר שרתו חיילים סקיתיים ניתן להניח שהרודוטוס מדבר על כיבוש אשקלון ב-604 לפנה"ס. * למעשה את שמותיהם של הפלשתים אני כותב עם שגיאות כתיב על מנת להקל על קריאתם. בכתיבה הנכונה לא אמורות להופיע אותיות אהוי.
אשקלון חלק א' - מן הניאולית ועד סוף העיר הפלישתית ומקדש עגל הכסף ------------------------------------------------------------------ יש מספר אתרים בארץ שלא התכוונתי לדבר עליהם, וזאת משום שאם אני אתחיל, רק האלים יודעים מתי אני אסיים. אחד מהם הוא אשקלון... אבל בגלל הבקשה המיוחדת, אני ינסה לתרום את מה שאני יכול. קודם כל, כדי להבין את חשיבותה של אשקלון יש להבין את חשיבות מיקומה הגיאוגרפי וגם הטופוגרפי. אשקלון יושבת לחוף הים התיכון על הדרך הראשית שהובילה לאורך החוף ממצריים צפונה, קרוב מאוד לעזה אליה הגיעה דרך מאזור ערב. אדמותיה פוריות מאוד, ומתחת לפני האדמה זורמים עשרות נחלים תת-קרקעיים של מים מתוקים, מה שהפך את העיר הזו "לגן פורח" מימי קדם ולמעשה עד היום (בזמן האחרון כיסו אותה בטון, אבל הרעיון ברור...). המים האלו לא נמצאים בעומק רב (20 מטר בלבד) ולכן כבר בתקופות קדומות יכלו לחפור בארות ולהגיע אליהם (1000 לפנה"ס באר ראשונה). באשקלון נמשכה ההתיישבות כ-6000 שנה כמעט ללא הפסקה (!!) מהתקופה הכלכוליתית (תקופת מקדש עין-גדי הזכור לנו לטובה) ועד התקופה הממלוכית. בתקופות מסוימות חיו בה יותר מ-15,000 איש על שטח של למעלה מ-600 דונם –אם תשבו את זה לערים בימינו זה משהו בסדר גודל של ניו-יורק. וויליאם מצור, אחד מנושאי הצלב שראה את אשקלון במאה ה-12 תאר אותה כ:"שוכנת על חוף הים וצורתה חצי מעגל שמיתרו נמתח לאורך החוף, וקשתו מתקמרת ביבשה לכיוון מזרח. העיר כולה יושבת בתוך בקעה המשתפלת אל הים ומוקפת מכל צדדיה בסוללה מלאכותית שעליה מתנשאות החומות (באורך 2 ק"מ, ועובי 40 מטר במקומות מסוימים), עם מגדלים במרווחים לא גדולים. החומה בנוןיה אבן ומחוזקת בחומר מילוט שהתקשה ועתה הוא חזק מאבן. החומות רחבות, עבות כהלכה... העיר מוקפת גם סוללה חיצונית שבנייתה איתנה והיא מבוצרת בקפידה. ארבעה שערים נמצאים בחומה והם מוגנים היטב על ידי מגדלים גבוהים וחזקים..." הישוב באשקלון מתחיל בתקופה הנקראת ניאוליתית, אלו הם פחות או יותר אותם אנשים שהתחילו להתיישב קבע (לפחות לעונות מסוימות) ולעבד את האדמה. הישוב נמשך כנראה ברצף על פני התקופה הכלכוליתית, אך היה עדיין קטן ולא משמעותי (גם מבחינת ממצא ארכיאולוגי – ולכן לא ידוע לנו עליו כלום). בתקופת הברונזה הקדומה 1-3 (3300 – 2200 לפנה"ס), נראה שאשקלון כבר היתה עיר נמל בעלת חשיבות ודרכה עבר המסחר בין מצריים ומסופוטמיה, בין מצריים וגבל (צפון סוריה), ובין מצריים וארץ ישראל. בתקופת הברונזה התיכונה 2 (2000 - 1550 לפנה"ס) נבנתה הסוללה הגדולה עליה מדבר וויליאם מצור 1500 שנה מאוחר יותר. באותה תקופה גם נבנה המקדש הראשון בעיר הידוע לנו כיום, הוא המכונה "מקדש עגל הכסף". מקדש עגל הכסף -------------- מקדש זה הוקם ליד דרך המובילה מן העיר אל החוף. הוא ישב ממש בתחתית מדרון הסוללה שהזכרתי מקודם. באחד מהמחסנים של המקדש נמצא פסלון של עגל עשוי כסף ומעוצב בצורה יוצאת מן הכלל. פולחן עגלים מזוהה עם פולחנם של אל ובעל הכנענים ואחר-כך היה גם נפוץ בקרב העברים בממלכת ישראל בעיקר. העגל נמצא כמעט בשלמותו בתוך כלי חרס הדומה לכוורת דבורים, וכנראה היה דגם של מקדש או רפת לעגל המקודש. חורים של צירים מראים שלדגם היתה גם דלת שניתן היה לפתוח או לסגור. גובה העגל 10.5 ס"מ, אורכו 11 ס"מ, ומשקלו 400 גרם. גופו עשוי מברונזה, פרט לקרניו, אוזניו וזנבו שנעשו מנחושת מרוקעת. בעבר היה העגל כולו מצופה בעשרה או יותר עלים של כסף טהור. הפסלון הקטן הזה, עם הדיוק האנטומי והפיסול הנאטורליסטי נחשב לאחד משאי מלאכת-המחשבת של אומני המתכת הכנעניים. תמונה מס' 1 היא צילום של מקדש עגל הכסף עצמו הנשען על גבי סוללת העיר. תמונה מס' 2 היא עגל הכסף ליד דגם החרס. באותה תקופה של בניית הסוללה הגדולה ומקדש עגל הכסף, היתה אשקלון עיר ענקית בעלת קשרי מסחר עם מצריים, מסופוטמיה ואפילו אנאטוליה. כל-כך גדולה ועשירה היתה אשקלון שהיא החלה להדאיג את הפרעונים במצריים, ובין 1900-1800 לפנה"ס היא כבר מופיעה בכתבי המצרים. הפרעונים לא חששו לשב – החיקסוסים שהפילו את שושלת הפרעונים ה-14 הגיעו ככל הנראה מאזור אשקלון, ואולי השתמשו בה כקרש קפיצה למסע הכיבוש וההשתלטות שלהם על מצריים בסביבות 1550 לפנה"ס. אך המצרים לא נותרו פראיירים, ולא אפשרו להשפלה נוראית כמו שושלת פרעונים כנעניים להמשך יותר ממאה שנה. לאחר גירוש החיקסוס ממצריים, גם אשקלון כמו ערים אחרות בדרום כנען חרבה יחד עם הביצורים שהיו על הסוללה הגדולה ויחד עם מקדש עגל הכסף. במשך רוב תקופת הברונזה המאוחרת (1550-1200 לפנה"ס) היתה אשקלון תחת עול מצריים. לפי מכתבים שנמצאו בחצר המלוכה המיצרית באל-עמרנה, שילמו האשקלונים מיסים לחיילי מצריים בצורת לחם, שיכר, שמן,תבואה ובקר. בין 1210-1207 לפנה"ס מרדו האשקלונים (יחד עם גזר, ינועם וישראל) בפרעה מרנפתח וחטפו על זה בראש: בתבליט מכרנך שבמצריים נראית אשקלון הבצורה תחת מצור המצרים, ותושביה מתחננים על חייהם. בערך 25 שנה אחר-כך הגיעו לאשקלון הפלישתים, ולא ברור אם הם הגיעו לעיר נטושה, או שהם פשוט הרגו את מי שהמצרים ריחמו עליו. אז התחילה תקופת הברזל. מ-1180\1175 ועד 604 לפנה"ס היתה אשקלון עיר פלשתית, יחד עם עזה ואשדוד. במקרא מוזכרת אשקלון כמקום מושב אחד מחמשת סרני פלשתים (יהושע יג' ג), וכמובן גם מוכר לנו סיפורו של שמשון שהתעלל ב-30 אשקלונים והשאיר אותם עירומים כביום היוולדם לאחר שנעלב שהפלישתים הצליחו לפתור את חידתו. וכמובן המשפט הידוע ביותר "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים" (שמואל ב' א' כ'). המילה חוצות (שוק) מעידה על היותה של אשקלון עיר מסחר ונמל, ודרך אגב השם אשקלון נובע מהמילים משקל\משקולת\שקל, כולן מילים הקשורות במסחר. תחת ידם של הפלשתים חזרה אשקלון להיות עיר גדולה וחזקה עם קשרי מסחר במסופוטמיה, אנטוליה, קפריסין, כרתים, מצריים והעולם היווני. דרך אגב, למתעניינים, באשקלון נמצאה ההוכחה שבני הדור הראשון של גויי הים, כלומר הפלשתים היו מיקנים, כלומר הגיעו מיוון. לצערנו לא נמצאו עדיין מבני פולחן מרכזיים מתקופה זו. בכל אופן, בשנת 734 לפנה"ס פלשו הפרסים לפלשת, ואשקלון קיבלה את מרותו של המלך תגתלת פלאסר ללא קרב, וזה בתמורה השאיר את המלך הפלשתי מיתינתי* ה-I על כסאו. אבל מיתינתי זה היה איש ערמומי ובמהרה החליט למרוד. הוא הודח מכסאו ובמקומו הומלך בנו רוכיבתו. עד סוף המאה ה-8 נותרה אשקלון נאמנה לאשורים, ושלטונה הגיע עד יפו ובני ברק, אך אז תפס בה את השלטון צידקא שכרת ברית נגד אשור עם חזקיהו מלך יהודה. ההרפתקאה של צידקא וחזקיהו הסתיימה ב-701 לפנה"ס על ידי סנחאריב מלך אשור שהמליך על העיר את שרולודרי, ואחר-כך מלך בה מיתינתי ה-II, ואז השלטון האשורי התמוטט ובאמצע חגיגות השחרור מעול האשורים, כבש אותה פסמתיך ה-I מלך מצריים, והם עוד פעם היו צריכים לשלם המון מיסים, עד שב-604 לפנה"ס גאל נבוכאדנצר את העיר מייסוריה המתמשכים ופשוט החריב אותה והגלה את מלכה הפלשתי האחרון, אגא, לבבל. למרות שמכל התקופות האלו לא נמצא שום מקדש או מבנה פולחני רציני באשקלון, ניתן לשער שהיה שם אחד. הרודוטוס, היסטוריון מן התקופה העתיקה, מספר לנו שחיילים סקיתיים בזזו את מקדש 'אפרודיטי השמיימית' באשקלון, שהיוונים ראו בו את המקדש הקדום ביותר לאלה זו (הרודוטוס, א 103-106). מכיוון שבצבאו של נבוכאדנצר שרתו חיילים סקיתיים ניתן להניח שהרודוטוס מדבר על כיבוש אשקלון ב-604 לפנה"ס. * למעשה את שמותיהם של הפלשתים אני כותב עם שגיאות כתיב על מנת להקל על קריאתם. בכתיבה הנכונה לא אמורות להופיע אותיות אהוי.
