אשר/ש/ה

[ספראנג מונקי]

תוכלו להפנות אותי למאמרים שדנים בחלופות השימוש במילות הזיקה אשר, ש, ה, כגון המקור שלהן ומדוע נוצרו אותן חלופות?

 

[trilliane]

לא מכירה מאמרים, אתה יכול לנסות לחפש. אני יכולה רק לכתוב כאן את המעט שאני יודעת:

במקרא יש בעיקר "אשר". ש' הזיקה מאוחרת יותר, משויכת ללשון חז"ל. כמו ניסוחים רבים שפרחו בלשון חכמים, הניצנים מתועדים כבר בספרים המאוחרים, למשל ב"שיר השירים".
לדוגמה, פרק ג פסוק ד: "כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי".

באותו פרק אפשר לראות בפסוק ז את התפתחות המילית "של" (ש+ל): "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל" (בלשון חכמים ובימינו מקובלת סמיכות כפולה – "מיטתו של שלמה").
אם כי היא מתועדת גם בצורה עצמאית – "כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (פרק א פסוק ו).
זו הסיבה שיש דגש בלמ"ד בנטיות המילה "של".

ש' הזיקה נעשתה נפוצה יותר מכיוון שהיא קצרה, אני מניחה. היא קומפקטית ומגוונת, יכולה להחליף את "אשר", אבל משמשת, כידוע, גם בשלל צירופים אחרים (מפני ש, אף על פי ש...).

גם ה' הזיקה מתועדת במקרא (בעיקר בספרי הנביאים, כך התרשמתי), לדוגמה:
"כִּי כֹה אָמַר ה' אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה" (ירמיהו כט טז).

מכיוון שהיא יכולה לבוא רק לפני בינוני, אני מניחה שמדובר בהתפתחות של ה"א הידיעה.
עם זאת, היא יכולה לבוא לפני בינוני רק אם הוא פועל שמתקשר לשם העצם שלפניו (הזוקק).
זו תהיה פסוקית לוואי, והנושא שלה לא יופיע בתוכה (כי הוא כבר מוזכר בחוץ).

דוגמאות:

1. עברתי על רשימת הסרטים המומלצים.
   בינוני שם תואר, זו לא ה' הזיקה אלא ה' הידיעה. אי אפשר להמירה בשי"ן, אין פסוקית, סתם לוואי.
2. עברתי על רשימת הסרטים המומלצים בפי כל מבקרי הקולנוע.
   עכשיו יש משלים וזה בינוני שהוא פועל, אפשר להמיר בשי"ן, זו פסוקית לוואי.
3. עברתי על רשימת הסרטים שממליצים עליהם בכל פה.
   אומנם יש כאן פסוקית לוואי, והיא נפתחת בפועל בהווה, אבל הנושא שלה אינו הזוקק ולכן אי אפשר להמיר את השי"ן בה"א.

 

[ספראנג מונקי]

לא מכירה מאמרים, אתה יכול לנסות לחפש. אני יכולה רק לכתוב כאן את המעט שאני יודעת:

במקרא יש בעיקר "אשר". ש' הזיקה מאוחרת יותר, משויכת ללשון חז"ל. כמו ניסוחים רבים שפרחו בלשון חכמים, הניצנים מתועדים כבר בספרים המאוחרים, למשל ב"שיר השירים".
לדוגמה, פרק ג פסוק ד: "כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי".

באותו פרק אפשר לראות בפסוק ז את התפתחות המילית "של" (ש+ל): "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל" (בלשון חכמים ובימינו מקובלת סמיכות כפולה – "מיטתו של שלמה").
אם כי היא מתועדת גם בצורה עצמאית – "כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי" (פרק א פסוק ו).
זו הסיבה שיש דגש בלמ"ד בנטיות המילה "של".

ש' הזיקה נעשתה נפוצה יותר מכיוון שהיא קצרה, אני מניחה. היא קומפקטית ומגוונת, יכולה להחליף את "אשר", אבל משמשת, כידוע, גם בשלל צירופים אחרים (מפני ש, אף על פי ש...).

גם ה' הזיקה מתועדת במקרא (בעיקר בספרי הנביאים, כך התרשמתי), לדוגמה:
"כִּי כֹה אָמַר ה' אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה" (ירמיהו כט טז).

מכיוון שהיא יכולה לבוא רק לפני בינוני, אני מניחה שמדובר בהתפתחות של ה"א הידיעה.
עם זאת, היא יכולה לבוא לפני בינוני רק אם הוא פועל שמתקשר לשם העצם שלפניו (הזוקק).
זו תהיה פסוקית לוואי, והנושא שלה לא יופיע בתוכה (כי הוא כבר מוזכר בחוץ).

דוגמאות:

1. עברתי על רשימת הסרטים המומלצים.
   בינוני שם תואר, זו לא ה' הזיקה אלא ה' הידיעה. אי אפשר להמירה בשי"ן, אין פסוקית, סתם לוואי.
2. עברתי על רשימת הסרטים המומלצים בפי כל מבקרי הקולנוע.
   עכשיו יש משלים וזה בינוני שהוא פועל, אפשר להמיר בשי"ן, זו פסוקית לוואי.
3. עברתי על רשימת הסרטים שממליצים עליהם בכל פה.
   אומנם יש כאן פסוקית לוואי, והיא נפתחת בפועל בהווה, אבל הנושא שלה אינו הזוקק ולכן אי אפשר להמיר את השי"ן בה"א.

תודה רבה!