אשת השנה של הספורט הישראלי: אליס שלזינגר

[מור שלז]

אשת השנה של הספורט הישראלי: אליס שלזינגר

מה אתן אומרות על מסיבת העיתונאים של אליס שלזינגר?

האמת, אני גאה בה. גאה באישה שקמה ואמרה בגלוי את דעתה על הפוליטיקה שבספורט, גאה באישה שקמה ללחום את מלחמתם של הרבה ספורטאים וספורטאיות שסובלים אך לא יכולים לדבר.
והנה הכתבה של ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4466839,00.html

אהבתי את מילות הסיכום של רענן דוידוביץ:

מעתה, אליס שלזינגר מהווה קול עבור כל אותם דחויים של מערכות הספורט בישראל. "פונטי ניצח", אמרה בקול חנוק מדמעות, אבל היא טועה. כי עם כמות העניין וחשיבות מעשיה, אפשר לומר כי היה זה האיפון החשוב בקריירת הג'ודו שלה.
בשנה מלאה מאבקים סבוכים מחוץ למזרן, אליס שלזינגר כנראה כבר לא תזכה בתואר ספורטאית השנה, אבל אין ראויה ממנה להיות מוכתרת בתור "אשת השנה בספורט".


(ולא, אין לי שום קרבה משפחתית אליה)

 

[tom696]

2 חלקים

1. לעניין שזינגר ואיגוד הג'ודו למיטב הבנתי את הנושא שני הצדדים הלכו עם ראש בקיר ולא רצו להגיע לעמק השווה.
יואב דובינסקי פרסם לפני כמה חודשים פוסט בנושא בדה באזר - http://debuzzer.sport5.co.il/dubinsky/archives/5457

2. לעניין הפוליטיקה בספורט בישראל - רעה חולה שנוגעת בהרבה מאד ענפים שיצא לי להתקל בהם. אני חושבת שזה מראה רחבה יותר על החיים שלנו כאן.
אחת הסיבות לכך היא הבסיס הצר של הפירמידה. באינטואיציה, ככל שיש יותר משתתפים ובעלי עניין (ולא ב-idb בענפים השונים ככה תגבר הדרישה לשקיפות. בפועל לצערי הרב אנחנו רואים תופעות בעייתיות גם בענפים יותר פופלריים (לדוג' המלצות ועדת זליכה בהקשר של התאחדות הכדורגל http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3607090,00.html) שחלקן אולי יכולים להיות מוסדרים ברגולציה. אבל יחד עם זאת יש מקום להרחיב את הבסיס של הפירמידה, השקעה שהתשואה של תתן פרי גם בשדות אחרים.

 

[ממה מיה]

כמי שמכירה את עולם הג'ודו

אני עוקבת אחר אליס עוד מנעוריה ויש בסיפור הזה כמה שאלות שדורשות מענה.
בין אם אליס תתאמן בנבחרת תחת שני הרשקו (שאני מכריה אישית כמאמן מעולה) ובין אם תחת בעלה פבלו מוסין (גם הוא ג'ודוקא ומאמן מוערך) היא עדיין מתחרה מול ירדן גרבי על אותו כרטיס - שתיהן במשקל 63 ק"ג...
זה כבר כמה שנים שאליס נעדרת מאליפות ישראל ולא מתחרה במשקל 63 ק"ג וירדן לוקחת את התחרות. זה נראה כאילו אליס מתחמקת מההתמודדות מול ירדן - בקרב האחרון בין השתיים בטורקיה לפני כשנה ירדן ניצחה...

חבל שמאבקים פוליטיים מול ראש האיגוד, פונטי, נכנסים פה.
בינתיים אליס ייצגה את ישראל בכבוד באליפויות סמבו..

אני במקומה לא הייתי ממהרת לצאת עם הכרזות. היא יכלה להתפשר ולהגיע לאימוני נבחרת ישראל ולהתאמן בנוסף אצל המאמן שלה כמו שכל שאר הספורטאים בנבחרת עושים.
אני מאמינה ששני הרשקו איש אמין ומקצועי ולא היה פועל בנבחרת כדי לפגוע בסיכוייה.
אפשרות אחרת הייתה - לעלות למשקל 70 ק"ג ולהתמקצע בו..

 

[tamark4]

לא אהבתי את המהלך ואת ההחלטה

כפי שכתבו לפני, נראה שזה עימות שבו אף אחד מהצדדים לא היה מוכן להתגמש וחבל. ברוב הסכסוכים שמגיעים לנקודה כזו כל הצדדים המעורבים אחראים ואין קורבן ופוגע. (למשל נמרוד בר אור שפירא)
יש צביעות מסויימת בכך שמדינת ישראל "מאזרחת" ספורטאים בקלות וכולם גאים ושמחים אבל יש ביקורת על המהלך ההפוך, כאשר ספורטאי ישראלי מתחרה עבור מדינה אחרת. עדין זה יוצר אצלי תחושה קשה ומכוערת. ניחא שחיינית כמו אולגה ברסנייבה שגדלה באוקראינה, יש לה משפחה שם ובארץ לא קיבלה תנאים מתאימים, אבל ספורטאית שנולדה וגדלה כאן והגיעה כאן להישגים - חבל, עצוב ואולי גם סדר עדיפויות לא ערכי.