Justin Angel
New member
אש, להבה ומדורה
אש, אש, אש, אש, אש, אש, אש!!! זה פשוט רץ לי בראש במשך כמה ימים ורק יצא לי להרהר על הנושא הזה היום. אש? מי זה? אש הוא אל מצרי שאחראי על מדבר הסהרה (אם לדייק זה עד שסת' בתחילת השושלת השנייה קיבל את התואר "מלך המדבר"). אז מהי הסהרה אם לא דואליות? אש היה אחראי על הימים הלוהטים במדבר אבל גם היה אחראי על הלילות המקפיאים. הוא היה אחראי על דיונות החול המרתקות שבהן אין מים ואין דבר שחי בהן ביום, אך הוא גם היה אחראי על נווי-המדבר שבהם תושבי המדבר יכלו להתרענן. הוא אחראי על דישרית', הארץ-האדומה, הצחיחה שבה דבר לא גודל, אך בתוכה גם יש גם מקומות של מים וחיים. מים ואש, חיים ומוות, קור מקפיא בלילה וחום נוראי ביום. להבה מכלה הכל. שום דבר לא יכול על חום ועל אש. אם האש מספיק חזקה היא תוכל לכלות כל דבר. אבל אנו יודעים שאין דבר שנעלם לחלוטין, אלא רק משתנה, הופך לדבר חדש שזכרונו של הדבר הישן מוטבע בחשאי בחדש. זוהי דרכה של התבנית, דברים ישנים נמוגים לצללים וחדשים צצים מהם והתהליך חוזר על עצמו. הדבר היחיד שקבוע הוא קיומו של השינוי. ואש בהחלט משנה. מדורה גדולה הייתה מקור הבריאה. הכל התחיל בחום אינסופי שיצר תנאים ליקום לגדול ולהתפתח בעצמו. הכל התחיל מלהבת פלסמה, אשר עדיין בוערת במרכז חייננו והרי היא החמה. החמה אשר נתנה מעוצמתה וכוח החיים שלה לאמאנו, גאיה. ושניהן בתורן מקיימות אותנו. הכל התחיל באש, אש הקנתה לנו חיים ואש הכרחית להמשך קיום חיינו. וכשם שאותה להבת בריאה קדמונית נדלקה לפני כל-כך הרבה זמן ועומדת כיום במרכז מערכת השמש שלנו וממשיכה להזין אותנו, היא עומדת במרכז נשמתנו. "אש ישותי היא"* נאמר, ולא הייתי יכול ולא הייתי רוצה לנסח את זה יותר טוב. המילים האלו לכדו בדיוק את מרכז חיי - שינוי. אין דבר קבוע והמרכז הקדוש שלי הוא זה שגורם לשינויים להתרחש. להבה היא ניצוץ הבריאה המקורי, מדורה הכרחית לקיומנו, ואש היא זו אשר מולידה, משנה ומחשלת את הכל. זוהי התבנית של מרכז חיינו. טוב, אני חושב שדיברתי (או הקלדתי) מספיק ועכשיו כדי שאני אדע שאני לא סתם כותב כדי לקחת בייטים על השרת של תפוז ולשמוע את הצליל של המקלדת שאני כותב... מה איתך? מה התפקיד שאש לוקחת בחייך? תחשבו על זה, אנחנו בקושי רואים בימינו אש בעיינים שלנו, אבל אתם מרגישים אותה שם בעמקי נשמתכם ואתם יודעים שהיא חלק מהתבנית שהיא חיינו, שהיא נמצאת בטבע שמסבביננו, באלים שלנו ובמעמקי נשמתנו אנו. יאללה, אז מה דעתכם? מהי אש בשבילכם? איזה חלק היא לוקחת בחיים שלכם אם בכלל? האם היא נמצאת במרכז חייכם כשם שהיא במרכזה של גאיה או שאם היא רחוקה מהעין ולכן רחוקה מהלב? (* לקוח מהפואמה "Earth my body, Water my blood, Air my breath and FIRE my spirit".)
אש, אש, אש, אש, אש, אש, אש!!! זה פשוט רץ לי בראש במשך כמה ימים ורק יצא לי להרהר על הנושא הזה היום. אש? מי זה? אש הוא אל מצרי שאחראי על מדבר הסהרה (אם לדייק זה עד שסת' בתחילת השושלת השנייה קיבל את התואר "מלך המדבר"). אז מהי הסהרה אם לא דואליות? אש היה אחראי על הימים הלוהטים במדבר אבל גם היה אחראי על הלילות המקפיאים. הוא היה אחראי על דיונות החול המרתקות שבהן אין מים ואין דבר שחי בהן ביום, אך הוא גם היה אחראי על נווי-המדבר שבהם תושבי המדבר יכלו להתרענן. הוא אחראי על דישרית', הארץ-האדומה, הצחיחה שבה דבר לא גודל, אך בתוכה גם יש גם מקומות של מים וחיים. מים ואש, חיים ומוות, קור מקפיא בלילה וחום נוראי ביום. להבה מכלה הכל. שום דבר לא יכול על חום ועל אש. אם האש מספיק חזקה היא תוכל לכלות כל דבר. אבל אנו יודעים שאין דבר שנעלם לחלוטין, אלא רק משתנה, הופך לדבר חדש שזכרונו של הדבר הישן מוטבע בחשאי בחדש. זוהי דרכה של התבנית, דברים ישנים נמוגים לצללים וחדשים צצים מהם והתהליך חוזר על עצמו. הדבר היחיד שקבוע הוא קיומו של השינוי. ואש בהחלט משנה. מדורה גדולה הייתה מקור הבריאה. הכל התחיל בחום אינסופי שיצר תנאים ליקום לגדול ולהתפתח בעצמו. הכל התחיל מלהבת פלסמה, אשר עדיין בוערת במרכז חייננו והרי היא החמה. החמה אשר נתנה מעוצמתה וכוח החיים שלה לאמאנו, גאיה. ושניהן בתורן מקיימות אותנו. הכל התחיל באש, אש הקנתה לנו חיים ואש הכרחית להמשך קיום חיינו. וכשם שאותה להבת בריאה קדמונית נדלקה לפני כל-כך הרבה זמן ועומדת כיום במרכז מערכת השמש שלנו וממשיכה להזין אותנו, היא עומדת במרכז נשמתנו. "אש ישותי היא"* נאמר, ולא הייתי יכול ולא הייתי רוצה לנסח את זה יותר טוב. המילים האלו לכדו בדיוק את מרכז חיי - שינוי. אין דבר קבוע והמרכז הקדוש שלי הוא זה שגורם לשינויים להתרחש. להבה היא ניצוץ הבריאה המקורי, מדורה הכרחית לקיומנו, ואש היא זו אשר מולידה, משנה ומחשלת את הכל. זוהי התבנית של מרכז חיינו. טוב, אני חושב שדיברתי (או הקלדתי) מספיק ועכשיו כדי שאני אדע שאני לא סתם כותב כדי לקחת בייטים על השרת של תפוז ולשמוע את הצליל של המקלדת שאני כותב... מה איתך? מה התפקיד שאש לוקחת בחייך? תחשבו על זה, אנחנו בקושי רואים בימינו אש בעיינים שלנו, אבל אתם מרגישים אותה שם בעמקי נשמתכם ואתם יודעים שהיא חלק מהתבנית שהיא חיינו, שהיא נמצאת בטבע שמסבביננו, באלים שלנו ובמעמקי נשמתנו אנו. יאללה, אז מה דעתכם? מהי אש בשבילכם? איזה חלק היא לוקחת בחיים שלכם אם בכלל? האם היא נמצאת במרכז חייכם כשם שהיא במרכזה של גאיה או שאם היא רחוקה מהעין ולכן רחוקה מהלב? (* לקוח מהפואמה "Earth my body, Water my blood, Air my breath and FIRE my spirit".)
ארני דוקא אוהבת אש, אבל הזהירו אותי מראש..