אתאיזם כנקודת מוצא להתרסה כנגד הדת?
האם לפי דעתכם מקור האמונה של כל אותם האנשים הדוגלים באתיאיזם מונעת בעצם מרצון להביע התנגדות (ואולי התנגדות הכי חריפה במקרה זה) לדת? אני, כאדם שלא פעם מעיד על עצמו שהוא אתאיסט מתחבט לא פעם בשאלה זו. הביקורתיות שלי כנגד הדת איננה חסרת פניות ולכן לפי דעתי מהווה שיקול המטה את הכף לטובת האתאיזם, לאחר מכן ההתחבטות בשאלת מהות היקום או בלשון אחרת "מי ברא?!" גורמת לי לחשוב שאולי ישנו "כח" - נגיד "אלוהים" שברא את הכל ועל כן יש בסיס לטענות רבות. מה אתם אומרים ?!
האם לפי דעתכם מקור האמונה של כל אותם האנשים הדוגלים באתיאיזם מונעת בעצם מרצון להביע התנגדות (ואולי התנגדות הכי חריפה במקרה זה) לדת? אני, כאדם שלא פעם מעיד על עצמו שהוא אתאיסט מתחבט לא פעם בשאלה זו. הביקורתיות שלי כנגד הדת איננה חסרת פניות ולכן לפי דעתי מהווה שיקול המטה את הכף לטובת האתאיזם, לאחר מכן ההתחבטות בשאלת מהות היקום או בלשון אחרת "מי ברא?!" גורמת לי לחשוב שאולי ישנו "כח" - נגיד "אלוהים" שברא את הכל ועל כן יש בסיס לטענות רבות. מה אתם אומרים ?!