אתגר 30 יום: יום 12

[Billy Shirs]

אתגר 30 יום: יום 12

דז'ה וו ליום 11? אז כן. הנה בא לו יום שישי ואיתו התוכניות המסעירות שלי לסופ"ש שכוללות בעיקר לעשות כביסה. ולכתוב מכתבי שחרור. אעע. אין לי מושג איך אתן הולכות לדחוס את כל התשובות שלכם בהודעה אחת בלבד, כי הנה מגיע לו... יום 12: דמות שאתן\ם מצטערות\ים שמתה

 

[Billy Shirs]

נו, מאיפה להתחיל?

CF, MJ

בראש ובראשונה פיניק. הבחור עבר כל כך הרבה בחיים שלו, כל הסבל, הסחר בגופו, אהבה לאנני שהוא לא יכול לממש, משחקי הרעב פעמיים, התמוטטות נפשית קשה וכו' וכו'. סוף סוף הוא מתאחד עם אהובתו היחידה, זוכה להגשים את אהבתם ולהתחתן איתה במקום בו כולם חופשיים ומאושרים, ואז הוא מת. וואלה. ועוד במוות הכי סתמי ומיותר שיכול להיות. כל כך כאב לקולינס להעלות את פיניק ביחד איתה מהביוב ההוא? לתת לו לחזור הביתה לאשתו ובנו שטרם נולד? זה כל כך מעצבן. ממש שמחתי בשבילם כשהם התאחדו מחדש ועוד יותר בחתונה שלהם, והכל היה לשווא. זה נורא מתסכל. גם סינה היה די מיותר... עד לרגע האחרון בשלישי חשבתי שאולי הוא כן יצוץ מאיפשהו (אמרו לי שבשלב מסוים אומרים במפורש שהוא מת אבל פספסתי את זה כנראה. קריאה סלקטיבית). הגיוני שיענו אותו בקפיטול על מה שהוא עשה, אבל למה להרוג? נו באמת. ועוד במיוחד כשאיכשהו הכל הסתדר באופן כל כך נוח כי הוא הספיק לסיים את כל העיצובים שלו לקטניס לפני שהוא התפגר. פרים, לא כי אהבתי אותה במיוחד אלא כי המוות שלה הפך את קטניס ליצור מדוכא מעל כל רמה אנושית (תתקלחי כבר דאמט). וכמובן שיש גם את בוגס, הרצח אופי שעשו לפיטה, וסנואו. כי כן רציתי שהוא ימות, מן הסתם, אבל שקטניס או פיניק או אפילו קוין יתנקשו בו ולא שהוא ייחנק מהדם של עצמו\לינץ' המוני.

 

[Ayelet 363]

רו (אולי יש עוד, אבל לא קראתי את MJ אז אני לא

יודעת).

 

[מורי לנצח]

CF ו MJ

אני אהיה נורא בנאלית ואומר - פיניק!!!!!!מה,היה קשה לתת לו לאנני סוף טוב?? הוא כזה מקסים והורס נפשית גם ככה למה לא לתת לו לנוח ?? סינה אוי כמה כאב לי עליו

מקסימי שכמותו ובפחות בנאליות- סנואו ,דווקא היה מגניב לראות אותו נשאר חי אחרי כל זה

בטח היו מתעללים בו למוות או משו

בוגס- כי הוא היה חמוד והמוות שלו היה נוראי ואני רוצה להוסיף שנכון שהמוות של רו היה נוראי אבל הוא לא היה מצער כל כך ,זה היה ברור שהיא תמות איכשהו (הרי לא באמת חשבתם שיהיו יותר אנשים חיים מקטניפיטה?) וגם פרים הוא מוות צפוי רק עשוי ממש רע

 

[Billy Shirs]

אנחנו בדיוק באותה דעה

חוץ מרו, שאני לא כל כך מבינה מה עושים ממנה כזה סיפור. למה המוות שלה היה הרבה יותר טראגי מזה של קייטו למשל שגסס במשך יומיים? מסכן>< סבבה שהיא הייתה ילדה חמודה, אבל נו באמת..

 

[N o R i K o]

It's Friday~ Friday~

MJ

Gotta get down on friday~!!!1 טוב, האמת שענית על הרוב עבורי, אבל אני בכל זאת אחזור על זה- הדמות שאני הכי מצטערת שמתה היא פיניק. באמת יש לי על מה לפרט? זה היה פשוט אכזרי ומיותר. כאילו קולינס לא מרשה לדמויות שלה להיות מאושרת. ~_~ עכשיו, לגבי שאר הדמויות אני לא מצטערת שהן מתו, אני מצטערת על הדרך שבה הן מתו. סינה למשל, שהיה הראשון למרוד, שבדרכו שלו הימר על קטניס ונתן לה להיכנס עם הסיכה והאמין בה. אנחנו אפילו לא יודעים איך הוא מת, מה עשו לו, הוא אפילו לא השאיר לקטניס מחווה אחרונה, פרט לשמלות שלה. בדיוק בגלל שהוא מרד בדרכו שלו לא צפיתי לו עתיד מזהיר, למרות שהוא צעיר ומוכשר ואחת הדמויות האהובות עליי- אבל ככה? בלי שנדע איך הוא מת? פרים... יש לי מה לומר על זה? המוות הזה יכל להיות א-ד-י-ר. קטניס יכלה להתחרפן, לשבור מוסכמויות, לצאת מעצמה, לרצוח גם את סנואו וגם את קוין וללכת מכות עם גייל ועם פיטה!@%@ ובמקום זה היא פשוט יושבת ובוהה בקיר. וואו. וסנואו. כמובן וכמובן שרציתי שהוא ימות כי פאקינג ספר וחצי קטניס אחריו. אבל... ככה? ~_~ באמת קולינס? בקיצור, מישהו חייב לתת לקולינס שיעור ב"איך הורגים דמות". המוות של הדוויג היה יותר טוב!!!@%!@

 

[מורי לנצח]

חחחחחחחחחחח הרגת עם המשפט האחרון

 

[hollypop girl]

 

[לילי רייט]

MJ כמובן

פיניק, דא - כל הסיבות שמעלי

כשקראתי את המוות שלו הייתי בשוק של קרוב ל-10 דקות, וקראתי שוב ושוב ושוב, רק כדי להבין שזה באמת אמיתי. הקטע עם הילד שלו ושל אנני באפילוג זה סתם כדי לקרוע לנו את הלב סופית. הידיעה שהוא היה יכול להיות אבא ממש מכאיבה

ואולי זה מוזר - אבל מאדג'. לגמרי

כאילו, אם קטניס עם פיטה אז גייל לפחות צריך לקבל את מאדג'. המוות שלה היה מיותר, והיה לה קראש על גייל מהספר הראשון. כשהיא הביאה לו מורפיום זה היה מקסים, ולדעת שהיא מתה עוד בהפצצה נראה לי נורא... אני לא יודעת. זה היה מדכא. היא הייתה צריכה להספיק לצאת מהמחוז עם גייל ולהיות איתו כשהוא מבין שקטניס כלבה. |סופחפירה|

 

[N o R i K o]

MJ

טוב, סבבה, אוהבות קטניס\פיטה, אני מקבלת את זה שאתן אוהבות שיפ שאני נורא חולקת עליו, מה לעשות, זה קאנון. אבל גייל\מאדג'?! אני מצטערת, בספר הראשון מאדג' נרתעת משמעותית מגייל מעצם העובדה שהוא שופט אותה על המצב שלה ועל העושר שלה- שהיא לא אשמה בו. היא אשכרה -מתעלמת ממנו- ובוחרת לאחל רק לקטניס בהצלחה באסיף. בספר השני ברור שהיא מביאה את המורפליום כמחווה לקטניס, מעצם העובדה שהיא חברה שלה והיא רוצה לעזור לה והיא יודעת כמה גייל חשוב לה. אני יודעת שאם הבנאדם שאני הייתי אוהבת היה יושב במרפאה ומתייסר ממש לא הייתי מביאה לו תרופה והולכת. הייתי מתעקשת להישאר שם ולראות מה איתו. ברור שמה שהיימיץ' ופיטה מעלים ש"מתרחש" בין מאדג' לגייל הוא נטו טריגר לקטניס שתבין כמה היא רכושנית כלפי גייל. היא עצמה אומרת "היא חברה שלי" כתגובה לכך כי היא יודעת שמאדג' יודעת את מה שהיא לא הייתה סגורה עליו עד אותו רגע ממשי- שגייל שלה. וגם אם באמת היא הייתה שמה עליו, באמת היית מוכנה שהיא תהיה איתו בסוף כשברור לחלוטין שהוא לא יהיה מוכן להתפשר על מישהי שהיא לא קטניס? @_@ היא תהיה כמו פיטה המסכן שנשאר עם קטניס בסוף כי אין לה הרבה ברירות והיא אף פעם לא תחזיר לו את האהבה שהוא נותן לה. הייתי מרחמת עליה אפילו יותר! יש משהו נורא סמלי בכך שהיא מתה בעיניי דווקא. אפילו העשירים יותר, אפילו הרמים והנעלים, פאקינג ראש העיר והמשפחה שלו- נהרגו בהפצצה על מחוז 12. הקפיטול לא עושה חשבון לאף אחד.

אם היא הייתה ניצלת זה היה "אע" כזה.

 

[לילי רייט]

פפפף, לא נראה לי.

נמנמ. לדעתי את יותר מדי טים!גייל כדי לראות את העלילה נטו

אני אנסה להסביר: מאדג' היא הבת של ראש העיר - היא עשירה, היא לא רעבה, יש לה בגדים יפים ובאופן כללי כולם מאוד מקנאים בה/עונים כלפיה מכורח הנסיבות. יש לה סיכה שיכולה להאכיל משפחה לשבוע - זה מנקר עיניים. אני בעיקר חושבת שהיא מאוד בודדה. ילדים בטח מתרחקים ממנה. אם תסתכלי על זה, קטניס היא החברה היחידה שלה, ובאופן כללי נדמה לי שהיחס של גייל כלפיה משקף בעצם את היחס של שאר המחוז כלפיה. גייל חתיך, מוכשר, מצליח. די ברור שהוא אהוב הבנות. אני חושבת שהקטע בספר הראשון ביניה לבין גייל דווקא מאוד מעניין - היא חושבת שהוא מחמיא לה, או לפחות נחמד אליה. היא מבולבלת כשהיא מבינה שהוא לא. היא בשום שלב לא עוינת - היא פשוט משתתקת ונסגרת. היא מאחלת לקטניס בהצלחה ולא לגייל כי אני חושבת שהיא נפגעת ממנו. זה מאוד ברור כמה שהיא שמחה שהוא אומר לה שהשמלה יפה. התשובה שלה פשוט לא מוצאת חן בעיניי גייל, ואז הוא מתנהג בגסות רוח כלפי משהו שמאדג' לא מנתחת לעומק. אפילו קטניס אומרת את זה (ולקטניס יש יכולת הסקת מסקנות וכישורים חברתיים של חילזון מת). בספר השני, כן, גם לדעתי הם מקנטרים אותה בכוונה. כשקטניס אומרת: "מאדג' חברה שלי" היא אומרת את זה מתוך התגוננות. זו באמת אנטקודה שנועדה להראות קנאה מצידה, ולהבהיר שגייל חשוב לה. אבל אם ננתח גם את האמירה הזאת לעומק, בשום שלב אני לא חושבת שהיא לא רואה במאדג' חברה אמיתית. מבחינת קטניס, לפחות בעיניי, מאדג' היא די ברירת מחדל: הן לא מדברות ביניהן, אין להם שום תחומי עניין משותפים, את רוב הזמן הן מעבירות בשתיקה - וזה נורא שקוף שמאדג' רואה בה חברה, אבל קטניס לא. קטניס מופתעת כשהיא מופיעה להיפרד ממנה באסיף. קטניס שוכחת את הסיכה וזורקת אותה עם הבגדים שלה כשהיא מגיעה לקפיטול - מזל שסניה מציל אותה!. זו גם סיכה עם ערך סנטימנטלי כלשהו כשהיא ניתנת לך ממישהו בתור מתנת פרידה. זה די מראה על מדרג החשיבות של מאדג' בסולם של קטניס כשהסיכה פשוט נצמדת לה לבגד ומוצאת את עצמה הולכת לאיבוד עם שאר הבגדים. גם בספר ההשלישי - מאדג' לא עולה לקטניס לראש בשום צורה - ואם מאדג' היא באמת החברה היחידה של קטניס במחוז להוציא את גייל - אז כנראה שהיא לא באמת החשיבה אותה כחברה הכי טובה שלה

- וזה משהו שמאדג' בהחלט עושה. עכשיו, זה ממש לא נכון מה שאת אומרת לגבי: להישאר ולראות, או חשיבות של גייל לקטניס. ברור שגייל חשוב לקטניס. ברור שבשלב הזה, כנראה יותר מפיטה (אני אומנם טים!פיטה, אבל זה מתוך העדפה אישית, לאו דווקא ממה שקורה בקאנון). הקטע הוא שמורפיום שם נורא יקר. זה נורא מאוחר בלילה. אם אני לא טועה יש עוצר בכלל מאז אוכפי השקט החדשים - הבת העשירה של ראש העיר לא אמורה להסתובב בחוץ. יש לה אנשים שיכולים לעשות את זה (כתוב בשלישי שיש להם עובדי משק בית) - אבל היא בוחרת לקחת את התרופות לאמא שלה (שמאוד סובלת בלעדיהם) כדי לתת אותם לגייל - לא לקטניס. כי גייל סובל. אלו משככי כאבים, לא התרופה. והיא בורחת כי אני חושבת שהיא מבינה שגייל רוצה את קטניס, ושהוא לא באמת אוהב אותה (או אפילו מחבב אותה, או מבחין בקיומה). אני חושבת שמה שהיא עשתה היה לעזור לגייל, לא לקטניס. עובדה שהיא לא נכנסה בדלת, כי היא עד כדי כך מתביישת. היא הביטה לרצפה ודיברה עם אמא של קטניס/פרים (כבר לא זוכרת). כי אם זה היה בשביל קטניס אז למה לא להיכנס באמת לראות מה שלום גייל? לשאול את קטניס מה היא מרגישה? לדבר איתה אישית? אם אפשר לעזור? איך גייל מרגיש? זה יותר פשוט מזה. זה המבוכה הזאת כשמאוהבים

- וחוסר הכניסה הזה די מבהיר שהיא מבינה את המקום שלה במדרג של מערכת היחסים בין השלושה. מה שיש כאן זו אהבה חד צדדית. אני אישית הייתי שמחה אם בשלישי קולינס הייתה עושה עם זה משהו. ולגבי אומללות מצידו של גייל בעתיד אם הוא יהיה עם מאדג' - אין לדעת. בסוף גם גייל מוציא את הראש מהעננים בספר השלישי (כמו פיטה אהובנו: "נו, את משהו משהו." - ושולח את קטניס להתמודד עם הדו פרצופיות שלה), ומבין שקטניס תהיה עם מישהו לא מתוך אהבה, אלא מתוך ייצר הישרדות - וברור שהוא מחפש יותר מזה. הוא רוצה ילדים, הוא רוצה משפחה, הוא רוצה עתיד. להגיד: "סבלנות כלפי קטניס" בקטע הזה של הילדים - זה לא להיות אומלל באותה המידה? אז כן, הוא לא יילחץ על קטניס כמו פיטה, וזה באמת מתאים לקטניס - אבל זה לא אומר שהוא יהיה מאושר מזה. אלו לא החיים שהוא רוצה לעצמו. הבחור רוצה לברוח עם קטניס ליער ולהישאר איתה לנצח. קנטיס לא מחפשת את זה. אם הם יהיו ביחד, גם הוא יהיה אומלל בסופו של דבר (לא יודעת מה לגבי קטניס). |סופחפירה באמת|

 

[N o R i K o]

לא מסכימה עם כלום

הייתי גם פותחת בפפפף אבל אני לא מזלזלת בדעות האנשים שאני מדברת איתם, אני פשוט חולקת עליהן

אני מצטערת, אני ממש לא רואה אף דרך שבה מאדג' שמה על גייל במפגש הראשוני שאנחנו רואים שלהם. בדיוק בגלל שפעם ראשונה שמישהו בא ומעז לצאת על הילדה העשירה היא מסתכלת עליו בצורה משונה. חוץ מזה אין בינהם אף אינטראקציה. אני חושבת שבדיוק בגלל שאת טים (!) פיטה את כביכול מנסה לחפש פרצות עבור גייל שלא קיימות. זה קצת כמו שאני פיטה\דלי, אבל זה סתם כי אני אוהבת לדמיין את הסיטואציה, אני ממש לא חושבת שיש ביניהם משהו בעלילה עצמה כי אין. ואני אתקן אותך ואגיד שכווולם באים לדלת כשמאדג' באה, אמא של קטניס פותחת אבל מאדג' ניגשת ישירות לקטניס, נותנת לה את המורפליום בידיים, מביטה לה ישירות בעיניים ואומרת לה "זה של אמא שלי והיא נתנה לי לקחת את זה, תני את זה לידיד שלך." לא לגייל, לידיד של קטניס. זה יכול היה להיות כל אחד אחר. ובדיוק בגלל שזה יקר ושקשה להשיג את זה היא רצתה לתת את זה ישירות לקטניס- מי ידע, אולי עובד משק בית יירח את זה לעצמו? ואולי, שוב, כמחווה על כך שהסיכה שלה הפכה לסמל שלה, כתודה על כך שהיא השתמשה בה. גם אם הן לא היו החברות הכי טובות- והן לא היו, זו הייתה התודה של מאדג' על כך שהיא כיבדה את הסיכה שבסופו של דבר הייתה של דודה שלה שנפלה במשחקים. ופה זה כבר כניסה לדיון גייל\קטניס שאני פשוט אמנע ממנה כי זה יקח לי שעות, אבל אני כן אגיד בקצרה- גייל אומר לקטניס שאולי הוא היה רוצה ילדים, אם הוא לא היה גר ב-12. וזה כמובן שניה אחרי שהוא כבר מציג אותם כאבא ואמא כשהוא אומר "יש לנו כל כך הרבה ילדים". הוא כביכול מציג לקטניס מצב קיים שאפשר לפתח ולהפוך למצב של אושר. קטניס נרתעת מהמחשבה על ילדים ובו בזמן מבינה את הרמז לזוגיות ביניהם ומרגישה מובכת כי היא לא יודעת מה היא אמורה לחשוב על זה. בפועל, אני אמנם חושבת שגייל מאוד רוצה ילדים אבל הוא היה מוכן לעשות את הויתור הזה כי יותר מילדים הוא רוצה את קטניס. בהצהרה שלו "אם לא הייתי גר ב-12" הוא בעצם רומז על העתיד שהוא רוצה, לחיות במקום שהוא לא פאנם ולהרגיש חופשי ולהקים עתיד עם קטניס. אם בסוף הוא היה עם קטניס אז הוא גם לא היה בפאנם של הספר הראשון וגם היה עם קטניס שהיא השאיפה שלו שמתעלה על כל השאיפות- ואם עתיד איתה אומר עתיד בלי ילדים אז לא נורא. אגב אני אישית חושבת (אבל זה סתם כי אני קיטשית) שאם קטניס וגייל היו ביחד בסוף בשלב כלשהו קטניס הייתה מרגישה שהיא הובילה אותם לעתיד הבטוח שהיא רצתה להיות בו ומחליטה שהיא כן רוצה ילדים (אבל שוב, זה כי אני קיטשית). גייל היה משמעותית מאושר יותר משקטניס ופיטה "מאושרים" במתכונת הנוכחית.

 

[לילי רייט]

לא התכוונתי!

פףףף זה הצליל שאני עושה כשאני חושבת. גם נמנמנמ, המממ ועוד הברות לא קשורות! ממש לא התכוונתי לזלזל! אני חושבת שאת אוסום

אני כן חושבת שיש מצב שאני מחפשת בסאבטקסט גייל/מאדג', מצד שני - זה לא שאני מחפשת ממש חזק כי מצאתי הרבה מאוד בנות שקראו את הספר וכן חשבו שקורה/היה צריך לקרות משהו בין גייל למאדג', גם אם זה רק חד צדדי. מה שאני מנסה להגיד הוא שאם גייל בסופו של דבר לא עם קטניס, הוא צריך להיות עם מישהו - והייתי מעדיפה שזו לא תהיה מישהי עלומת שם ממחוז 2, אלא מאדג'. בנוגע למפוריום - זה מוזמן ישירות מהקפיטול, וזה משכך כאבים די חזק. *פותחת התלקחות כדי להיות מדויקת הפעם* אוקי, אז מה שבעצם קורה הוא שכולם ניגשים לדלת, מאדג' עומדת שם קטנה ומסכנה ומכוסה בשלג ואומרת: "תני את זה לידיד שלך, הם של אמא שלי, היא אמרה שאני יכולה לקחת אותם. תשתמשי בהם, בבקשה." ואז היימיטץ' קורא לה ילדה מטורפת. - אני לא יודעת, בעייני פשוט כל הסיטואציה פשוט קוראת: מאדג'/גייל - ולפחות תסכימי איתי שבקטע חד צדדי. זו סופת שלגים. קר. היא לוקחת אותם מאמא שלה (שישה כאלה - למרות שזה יקר נורא), ונותנת אותם לקטניס כשהיא עומדת שם בקור ופרקטיקלי מתחננת: "תשמשי בהם, בבקשה." - כשהיא אומרת "תני את זה לידיד שלך," - ברור שזה לא ידיד, ואני חושבת שההקטנה הזאת של עצמה מצידה - אי הכניסה בדלת, אפילו לא להגיד "תני אותם לגייל", כי היא אפילו לא מרגישה בנוח לקרוא לו גייל סתם ככה - זה הכל כי היא מאוהבת בו. אני חושבת שהיא מרגישה שזה לא הידיד של קטניס, אבל אני לא חושבת שהפעולה הייתה בשביל קטניס, אלא בשביל גייל עצמו. אחרת אין לה טעם להגיד "בבקשה" - הסיומת הזאת, הכביכול נורא מנומסת, מחביאה משהו מאוד עמוק, אפילו רק אם מחפשים - למרות שלא נראה לי כי... את אומנם טים!גייל, אבל אני חושבת שהסיטואציות ב-HG די הבהירו שהוא מושך את כל הבנות חוץ מקטניס (או: גם את קטניס -היא רק לא יודעת מזה). הקטע הוא שאני לא היחידה שמקבלת את התחושה שבסיטואציה ביניהן (הזאת ומהספר הראשון עם התותים) יש משהו מורכב ששווה לבחון - ואם קולינס לא רוצה לעשות את זה בספר, תמיד נוכל לעשות את זה בפאנפיקשן

ובנוגע לגייל/קטניס

- אני די יודעת *בערך* איפה את עומדת מבחינתם (הוספתי את אחת ההודעות שלך אצלי בבלוג מהקומונה של HG לרשימת לינקים מומלצים) - אבל אני חייבת להגיד שהבחירה שלי בטים!פיטה היא די העדפה רומנטית. כאילו, אני יכולה בכיף לנמק לך גם למה טים!פיטה, וגם למה טים!גיל - אני אוהבת יותר את פיטה מסיבה בלתי מובנת. גם גייל מעולה מבחינתי, אני פשוט לא בקבוצה ספציפית אחת עד המוות

 

[N o R i K o]

הכל באהבה

התנצלותך מתקבלת- פשוט ל'פףףף' יש טון של "פחחחח" שזה קצת "מותק את טועה"- ומשום שמדובר פה בספרות שנתונה לניתוח והעמקה אין פה נכון ולא נכון, אין רק תשובה אחת- כך שאני לא יכולה לטעות. אבל גם את לא

ואת טוטאלי אוסום

בלוג? שו בלוג?

|הלכה לבדוק| אוי, זה ממש מחמיא לי! ויש גם לינק לפורום שלנו! איזה מרגש D: *נלהבת* עוד מעט אני אפרסם את זה בגרסה הערוכה, תכיני את עצמך

וחזרה לנושאנו- שוב, זה עניין של תפיסה, וכשקראתי את זה ממש חשבתי שזה נעשה מרצון של מאדג' לעזור לקטניס. ראית את התגובה של קטניס לכאב של גייל, הבחורה פשוט התחרפנה, אמא שלה הייתה צריכה לומר להם "תוציאו אותה מהחדר" כדי לגרום לה להתעשת - אני פשוט חושבת שזה ממש רצון של מאדג' לבוא לטובת קטניס. לה יש ולקטניס אין, אז מה אכפת לה? בדיוק כמו שהיא הביאה לה את הסיכה שיכלה להאכיל מחוז שלם. קטניס בספר הראשון לא מחכימה להבין את חשיבותה ולא מעריכה את זה אבל בספר השני כשהיא מביאה לה את המורפליום היא פתאום מסיקה "היא חברה שלי". היא עשתה את זה עבורי. ואולי קולינס ניסתה לגרום לנו לחשוב שזה מאדג'\גייל חד-צדדי, אבל בדיוק כמו שאני לא מצליחה להאמין שפיטה כל כך מאוהב בקטניס בלי סיבות הגיונית נורא קשה לי לחשוב שמאדג' שמה על גייל כשהוא בכלל לא מודע לקיומה (אולי הוא יודע שהיא הבת של ראש העיר ושהיא נתנה את הסיכה לקטניס, אבל כאן זה נגמר) והיא די סלדה ממנו בספר הראשון. את לא מתאהבת במישהו נואשות רק בגלל שהוא חתיך, במיוחד לא כשהוא מתנהג אלייך בצורה דוחה, ועם כל אהבתי לגייל הוא יכול להיות ממש דוחה לפעמים

וכן, המון בנות שתומכות בפיטה תומכות בגייל\מאדג' כי זה מוצג בספר, כי היימיץ' ופיטה מכריזים על זה

כמו שהם מסיקים מסקנות גם אתן מסיקות מסקנות. ומצד שני, המון בנות גם תומכות בפיטה\דלי. אפילו שיר אמרה לי שהיא חושבת שדלי מאוהבת בפיטה נואשות, והיא בכלל טים פיטה!

זה פשוט שאין הרבה ברירות אחרות. אם גייל לא ילך לקטניס... למי הוא ילך, לג'והאנה?

אם עם מאדג' הוא החליף מילה וחצי בספר הראשון ועם אף בחורה אחרת הוא לא, אז יש לה ייתרון- בואו נשדך ביניהם!

ככה עובד מוח של פאנפיקרית. אבל מבחינתי אין גייל בלי קטניס, אז אני בכלל לא סוברת שהוא יהיה מוכן ללכת למאדג' שהיא חברה טובה של קטניס (עם כל כמה שקטניס לא יודעת מה זה חברות בכלל), אלא יעדיף לנצל סתם נשים רנדומליות שיהיו מוכנות להעביר את הכאב ללילה אחד. כמו כל הבנות שהוא התמזמז איתן מאחורי בית הספר. בקיצור, חזרה לדיון המקורי- מאדג' הייתה צריכה למות.

 

[לילי רייט]

לא היא לא!

אם את/בנות אחרות רוצות את הקוד לכפתור כדי לשים בבלוג אני יכולה למצוא אותו ולצרף אותו בקובץ לכאן

ותכלס כששמעתי שגייל התמזמז עם בנות אחרות הייתי ממש מאושרת. כאילו, קטניס זה כמו תסמונת בלה עם "כולם מאוהבים בי למרות שצצתי רק עכשיו, ואני דמות אינטריסנטית!" - אני חושבת שגייל/קטניס זה שיפ מאוד מעניין, רק שהבחירה שלי בטים!פיטה נובעת מזה שעם פיטה קטניס יכולה להשתנות לאדם יותר טוב, ועם גייל היא נשארת איפה שהיא בספר הראשון. שוב, זו בחירה רומנטית. בגלל זה אני גם אוהבת מאדג'/גייל תיאורטי, כי הוא יכול ללמוד ממנה הרבה דברים על העולם (ושלא הכל שחור לבן). מה שכן - זה חשוב ואדיר לחלוטין שגייל התמזמז עם בנות אחרות, כי זה מראה על העובדה שהוא לא קלקר, אלא דמות עגולה. אני יכולה להגיד בכנות שזה משהו שלפיטה אין בראייה רחבה. עובדה שהוא מתגבר, בסופו של דבר. ואני לא יודעת... כאילו, כן. מצד אחד זה מעשה של ייאוש ושל להעביר את הלילה - מצד שני זה מחזיק ממנו כדמות. גם העובדה שהוא עוזב בשלישי אחרי שקטניס לא סולחת לו. אני חושבת שגייל אדיר, ובסופו של דבר אם הוא לא עם קטניס בסוף אז באמת לא היה טעם לטרטר אותנו את כל הפיטה/קטניס/גייל הזה. אבל, נו... TEAM PEETA

~

 

[N o R i K o]

זה מצחיק שאני חושבת בדיוק את ההפך הגמור

שבדיוק בגלל שפיטה כל כךךךךךך אוהב את קטניס הוא לא מעז למרות את פיה והיא לא תוכל להשתנות איתו. לכל דבר שהיא תגיד לו הוא יגיד לה "בטח קטניס!

" לעומת זאת לגייל יש את הגאטס לבוא ולומר לה מה הוא חושב ולחלוק עליה. עם גייל היא מאמצת את החשיבה שלה וחושבת פעמיים לפני שהיא מחליטה לעשות את הצעד. דווקא גייל הוא זה שבניגוד לפיטה יודע שאין רק שחור ולבן אלא יש הרבה אפור וצריך לפעמים ללמוד לחיות גם איתו. מצחיק שהשתמשתי גם בדיוק בתיאור-צבעים הזה בחפירה הערוכה שלי

אבל טוב, את ממש לא רוצה לגרום לי להתחיל לחפור כאן -שוב- על למה אני תומכת בגייל, נכון?

בואי פשוט נסכים על לא להסכים XD

 

[Billy Shirs]

לא בסדר, דוד:\ נוי, תמחקי?