אתגר 30 יום: יום 29!

[Billy Shirs]

אתגר 30 יום: יום 29!

למה לעזאזל אני ערה עכשיו?

יום 29: הדבר האהוב עליכן בכל הסדרה כולה

 

[Ayelet 363]

נראה לי שהחלקים העמוקים של העלילה

 

[פאנגירל]

התלבושות של סינה

 

[Billy Shirs]

CF

הזירות, במיוחד זו שב-CF, שהייתה פשוט גאונית.

 

[N o R i K o]

גיילניס

כמו שקטניס מציינת שהוא האדם היחיד שהיא יכולה להתנהג לידו בטבעיות, או שכשהיא רואה אותו שרירי הפנים שלה נרגעים, או שהיא מחייכת והוא אומר לה שהיא מחייכת רק ביער, רק לידו.

פשוט נקודת אור קטנה בין כל הבלאגן הנורא הזה.
זה לא מה שעניין אותי בסדרה. יכולתי לשרוד שלושה ספרים בלי שזה יהיה קיים בכלל ובלי שזה יעניין אותי.
אבל זה פשוט גרם לי לחשוב על כך שגם במציאות הנוראה ביותר תמיד אפשר למצוא משהו שיעשה אותך מאושרת.

 

[Billy Shirs]

הפאנארט הזה נראה מוזר...

 

[N o R i K o]

לא, אלה רק השפתיים של קטניס.

 

[Billy Shirs]

לא, גם גייל!

הוא נראה גיי כזה... ומה עובר על השיער של קטניס?

 

[N o R i K o]

אני חושבת שהם 100ממים.

אבל אם זה ממש מפריע לך...

 

[Billy Shirs]

מוצלח:O

היא עומדת לירות בו או משהו?XD

 

[Black Stain]

קשה

MJ (לא ממש אבל ליתר בטחון..)

בהתחלה הכי אהבתי את התיאורים שלה על הרעב הכבד ומה שהיא הייתה צריכה לעשות בשביל לשרוד, זה ממש גרם לי להסתכל על דברים אחרת, אח"כ זה כבר היה הפן הפסיכולוגי של העיניין, נורא אהבתי (ואני נראה לי בין המעטים

) את התהליך שהיא עוברת מההתחלה עד השבירה המוחלטת בסוף..

 

[חיפושית מחפשת]

אני גם אוהבת את התהליך הזה

MJ

בגלל זה אני אוהבת את הספר השלישי. רבים לא אוהבים את זה שקטניס נשברה סופית, והפסיקה לחיות אחרי המוות של פרים. אבל אני חושבת שאחרי כל מה שקרה לה, זה בדיוק מה שהיה אמור לקרות. במיוחד כשאחותה, שהיא מי שמניעה אותה לפעול, מתה. ואפשר לראות את התהליך הזה מההתחלה, כשהיא פחות או יותר מצאה את מקומה בעולם, גם אם היא לא לגמרי מאושרת, ואיך שבהמשך כל דבר רק מקרב אותה אל השבירה שמגיעה בסוף.
אני לא יודעת למה, אבל אני אוהבת את התהליך הזה. (זה כנראה לא ממש נחמד מצידי

, אבל יש בזה משהו שאני לא יכולה להסביר כל כך טוב. מין משהו אמיתי כזה...)

חוץ מזה, אני לא עונה על השאלה כי פשוט אהבתי כל כך הרבה דברים.

 

[Black Stain]

כלכך כנ"ל בהכל!

גם אני לא מצליחה לנסח את זה אף פעם כמו שצריך

 

[N o R i K o]

אני אוהבת את התהליך

MJ

אבל אני לא אוהבת את התוצאה.
אני חושבת שקטניס של הספר הראשון היא חזקה בטירוף ואני מעריכה אותה בטירוף, ואז מדהים לראות איך כל הדברים הקטנים מערערים אותה, אבל היא עדיין מתעקשת לנסות להישאר שפויה, אוסרת על עצמה לבכות, לא מרשה לעצמה להתפרק.
הייתי בטוחה שבסוף היא פשוט תיכנס להתקף זעם מטורף, משהו סטייל - "הארי פוטר מבין שסיריוס מת ושובר לדמבלדור את כל המשרד" ואחרי שהיא באמת תישבר היא תבין את המשמעות של הכל, תהרוג את קוין ותצא מזה.
אבל במקום זה... היא נאטמת, הורגת את קוין, ממשיכה להיות אטומה... הסוף. O_O

אני ממש אוהבת את MJ. ואז פרים מתה.

ומכאן והלאה זה כל כך גרוע ש... אני לא יכולה לאהוב את הספר הזה XD

 

[shirusheet]

אני חושבת שזה באמת הגיוני

MJ

שקטניס תישבר וכל זה, השאלה היא מתי בסיפור. אני הייתי מעדיפה אם זה היה קורה באמצע-תחילת MJ, ואז לאורך כל הספר היא הייתה "מתרפאת" או ווטאבר. ככה זה סתם סוגר את הטרילוגיה בתחושה מעצבנת.

 

[E l S i]

"הדמויות", בתכל'ס CF

וטיפה MJ

כולן בנויות סביב במשחקים וסביב איך שהמשחקים שברו אותם ודרכי ההתמודדות
אני מדברת בעיקר על ג'והאנה, פיניק ואנני
אבל זה מגיע גם לקטניס בסופו של דבר
וזה משהו שתצמיד אפשר לנסות להבין, לנסות להזדהות, ולהעריץ את האנשי שעברו את זה.

(או כל תגובה אחרת, אינטילגנטית יותר, לבחירתך)

 

[בלונדי211]

ה ז י ר ה (והמשחקים)