Yes, You're back!
טוב, אני לא שונאת אותו, אבל הוא יושב יופי על ההגדרה של "הדמות שכולם אוהבים ואני פשוט לא מבינה למה". טוב, אני כן מבינה למה. ובו זמנית לא. טוב, אל תכו אותי. אבל פיטה? D: לא שזה הפתיע מישהו... טוב, כשקראתי את הספר הראשון חברה שלי אמרה לי שהיא מאוהבת בפיטה ושהוא מושלם והוא שלה. הכנתי את עצמי לדמות המקסימה בעולם. במקום זה קיבלתי... פיתה. שטוחה כזו, בלי הרבה יותר מדי אופי. אני לא מבינה מה האינטרסים שלו מעבר לאהבה שלו לקטניס. אני לא יודעת מה מניע אותו, מה הוא רוצה... כל הדמות שלו סובבת אך ורק את האהבה הזו וזה מגוחך ומעצבן במיוחד כשקטניס ממש לא שמה עליו. הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת לכך היא שבספר הראשון, שניה לפני הכניסה למשחקים, פיטה אומר לקטניס שהוא לא רוצה להפוך לכלי במשחקים של הקפיטול ושהוא רוצה למות בלי לשנות את עצמו ולוותר על העקרונות שלו. קטניס פשוט חושבת לעצמה שהוא פוץ כי ברור לה שהיא הולכת לעשות הכל בכדי לשרוד. מה קורה בפועל? פיטה -מוותר על העקרונות שלו-, חובר לקרייריסטים והורג חפים מפשע. נכון, רומנטי וזה, כדי להציל את קטניס... אז יופי, אתה מוותר על העקרונות שלך עבורה ולא עבור עצמך, כמה נעלה מצדך, הנה אני קדה קידה. קטניס, שקראה לו פוץ, עושה את ההפך הגמור, לא מרשה לעצמך להפוך לכלי במשחק ואפילו מורדת בקפיטול, מוחה כשהיא מכסה את רו בפרחים ויודעת שכולם מסתכלים. וכך לאורך הספרים, פיטה ממשיך להיות הסמרטוט של קטניס. לעשות מה שהיא רוצה. לא להראות את האישיות שלו. לא להראות מה הוא חושב. מה שקטניס אומרת זה מה שקורה. אני לא יכולה לסבול דמויות כאלה. כל מה שרציתי זה להעיף לו כאפה ולהעיר אותו. וחוץ מזה, כמו שאני אומרת תמיד, הוא
גרי סטו!!!1 כל כך! הוא בלונדיני עם עיניים כחולות כשקטניס סתם מכוערת עם עור שחום ועיניים אפורות, הוא תמיד היה מקובל, הוא יודע לדבר יפה, ולצייר יפה, ויש לו נפש של אמן, והוא עושה הכל בצורה כל כך נכונה, ומקריב את עצמו עבור כולם... די, תהיה קצת אנושי, תעשה משהו, תטעה, תגרום לי לכעוס עלייך. מכאן והלאה ספויילרים לשלישי
MJ- פיטה הוא פשוט כלי בעלילה. בספר הראשון הוא שם בשביל לגרום לקטניס לעשות את החלטת הגרגירים שתערער את הקפיטול. בספר השני הוא שם בכדי לשגע את קטניס בכך שהיא חייבת להיות איתו לעד והיא לא רוצה את זה. בספר השלישי הוא שם כי הקפיטול קלט שאולי הוא כן חשוב לה איכשהו ואולי זה מה שישבור אותה. כמו שאני תמיד אומרת, קולינס ידעה שאין לה מה לעשות עם הדמות השטחית והמשעממת שלו אז היא הייתה חייבת לערער אותו. לא בשביל לשבור את קטניס, אלא בשביל לשבור אותנו! ו-וואלה, יצאתי מרוצה! מבחורה אנטי-פיטה לחלוטין פתאום הוא התחיל להתחבב עליי. פתאום הוא כבר לא היה מושלמי אחרי שהוא כמעט רצח את הדמות הראשית. פתאום גם לו יש לבטים לגביה. בשניה שהוא מפסיק להתעלק עליה ולהגרר אחריה לכל מקום הוא פשוט הופך לדמות! הוא כל כך הקסים אותי פתאום שממש קיוויתי שיהיה לו האפי אנד, שהוא יזכה לאהבה הראויה לו (דלי#$%#$
), שהוא ינצל. ואז כמובן קולינס הורסת הכל בכך שהוא חוזר להיות הסמרטוט שלה והם ביחד בסוף, פוי.
סוף~ בקיצור, אני לא מבינה איך כולם נופלים בכזו קלות לפח הסטו של קולינס. הוא פשוט כלי בעלילה. יאיי לדמויות שהאופי שלהן מתעצב ומשתנה לאורך העלילה. ועכשיו לקוות שאף אחת לא תרצה לרצוח אותי ולנדות אותי מתפקיד המנהלת.
דמות שאת\ה שונא\ת וכולם אוהבים
נא לחפור.
