אתגר.

[FireDragon]

אתגר.

יש לי סוג של אתגר ספרותי שאני לא כל כך מצליח להכניע- וחשבתי לפנות אליכם לעזרה. באחד הסיפורים הארוכים שלי- באחד האהובים עלי ליתר דיוק, יש דמות אחת שביססתי מלכתחילה על עצמי. בספר ארבע דמויות ראשיות- שהחלטתי מראש שאחת מהן תירצח. חשבתי שעדיף לתת לעלילה להכתיב את גורלו של מי לקטוע, ובחרו האלים ויצא שדווקא אותה דמות נהרגה. וכעת נתקעתי עם בעיה. לאותה דמות היתה תאומה, שניהם היו ממש קרובים, הוא גידל אותה והיא אותו. בסיפור- הוא נדקר למוות מול עניה הפקוחות של אחותו. הבעיה שלי- היא איך בדיוק לשנות את ההתנהגות והאופי שלה לאחר המאורע. איך בנאדם מרגיש, או מתנהג- לאחר שחזה ברצח האדם האחרון שנשאר לו (הם יתומים ואין להם משפחה חוץ מסבתא שנעלמה לפני שנים רבות). אז זהו- זה סוג של אתגר ספרותי שאני צריך עזרה בו. אני מקווה שתגיבו

 

[מורן א]

ובכן..

לא קשה לצפות התנהגות של אדם לאחר צפיה ברצח של האדם הקרוב אליו ביותר והיחיד שיש לו. התגובה היא קשה מנשוא. אולי הייתי בוחרת, בתחילה התנהגות של הכחשה והשלמה מתוך חוסר תפיסה ואחר כך כגודל המעשה כך גודלה של ההתמוטטות. מקווה שעזרתי. מורן

 

[מיה אחת]

ממ.

מדובר בתגובה שהיא מאוד אינדיבידואלית לאותו אדם. מיהי הדמות שלך? האם היא בעלת אופי חזק? האם היא חלשה יותר? פגיעה? עדינה? בעלת רגישות גבוה לדברים? האם היא שורדת בזכות עצמה? או שאולי שרידתה התאפשרה אך ורק הודות לאחיה התאום? אישיות פגיעה יותר, יכולה להיכנס למצב של הלם פוסט-טראומטי. להפסיק לדבר/לאכול/לתפקד, לפתח חרדה או פוביה מדברים מסוימים, להיכנס למצב קטטוני (חוסר תנועה. הגוף קופא לחלוטין. מתאבן על מקומו). בכל מקרה מדובר בהלם נורא. לדעתי, לפחות בימים הראשונים (יכולים להידרש גם שבועות או חודשים), האדם מתקשה לעכל את האירוע. הוא מתנתק (ע"ע, נסיגה למצב קטטוני, ביטויים מסוימים של הלם פוסט-טראומטי), מסרב/לא מסוגל להאמין, לפעמים ממשיך את חייו תוך שכנוע עצמי כי הדבר מעולם לא קרה. יכול להיות שהדמות תרגיש את עצמה קהה או מנותקת.. היא יכולה למצוא את עצמה מסתגרת מהעולם, או לחלופין, מפגינה התנהגות בוטה ואקסהיביציוניסטית שלא הפגינה בעבר. יכול להיות שהיא פורצת בבכי עז ומסרבת לקבל עזרה. אתה יכול לתאר שהיא סובלת מבעיות התמצאות, מרגרסיה להתנהגויות ילדותיות (מוצצת אצבע, עושה את צרכיה בתחתונים), או כל תגובה אחרת שתעלה בדעתך. בעיקר חשוב שתברר עם עצמך מיהי הדמות שאתה כותב אליה, ותתאים את ההתנהגות לאופיה ולמידת הסבולת הרגשית שלה.