אתה העבר שלי

[gothica666]

אתה העבר שלי

כבר אין לי כוח לריב אתך, אני כבר לא יודעת מה להגיד לך, והכי גרוע הוא שאני כבר לא יכולה לראות את הפרצוף שלך. אז כמו תמיד בחרתי בדרך הקלה – מכתב , ככה עוד תהיה לי איזו שהיא שליטה עם תדע או לא תדע את אשר מתרחש לי בפנים… עד כמה שאני מנסה ועד כמה שאני רוצה לשכוח אותך אני לא יכולה , ועם להגיד את האמת עדיין יוצא לי לחשוב עליך ועל איך שהיינו ויותר מכך לחשוב שאני עדיין אוהבת אותך ושיש לנו סיכוי לחזור!! אבל אז אני נוחתת במציאות ונזכרת בכל מה שהפריד בינינו והוא בעצם אתה, " התבגרתי, אני מצטער וזה לא יקרה יותר, אני אפצה אותך מבטיח" אמרת לא פעם ולא פעמיים ואני בעיניים עצומות הלכתי אחרייך, האמנתי לך ובגלל זה גם נפגעתי כל פעם מחדש.., כי שיקרת ובגדול אתה בן אדם שלא יכול להשתנות , קשה לך ואולי בגלל זה הסתדרנו, אבל לא נראה לי שזאת הייתה הסיבה האמיתית אלא בגלל שרציתי מישהו שיאהב אותי , מישהו שיהיה לו איכפת ממני באמת ובגלל שהייתי במקום זר וחדש ובקושי הכרתי אותך האמנתי שאותו אדם שחיפשתי הוא אתה , בתקופה ה"מאושרת" שלנו היית כמו האביר על הסוס הלבן שלי , היית הכל בשבילי, אבל גם זה כמו כל דבר בחיים שלי בא לסופו הגרוע. וכמו שאומרים ALL GOOD THINGS COME TO AN END , וזה בדיוק מה שהיה אצלנו. היה לנו טוב לתקופה מסוימת ועד כמה שניסינו להחזיר את העבר ולנסות עוד פעם זה לא עבד, זה לא היה אותו דבר. אתה היית האדם הראשון שהראה כלפי אכפתיות ואולי זה מה שגרם לי להתאהב בך, כי עכשיו במבט לאחור אני מבינה שבעצם לא אהבתי אותך אלא הייתי מאוהבת ברעיון להיות מאוהבת, אבל גיליתי את זה מאוחר מידי, עברנו יותר מידי יחד , כאבנו שנינו יותר מידי עד שהגעתי למסקנה הזאת. עברו הרבה מים מתחת לגשר , הרבה זמן והרבה דמעות מאז שהכרתי אותך, ועכשיו כשאני מרגישה שאני יכולה לדבר על זה בלי רגשות שנאה כלפי עצמי ובלי רגשות אשמה שאני דחפתי אותך להתנהג אלי כמו שהתנהגת אני מסוגלת בפעם הראשונה מאז שאני מכירה אותך להגיד לך את כל מה שאני חושבת וזה בעצם מטרת המכתב הזה.. אני לא רוצה שתחשוב שאני מנסה לפגוע בך כי זאת ממש לא המטרה, ונראה לי שאתה יודע זאת, זה פשוט שרק עכשיו אני מסוגלת להגיד הכל- כמו שאמרתי מקודם. אני מודעת לכך שהמצב בינינו לרגע זה הוא לא הכי טוב שבעולם ואני לוקחת את האשמה על עצמי , אני זאתי שהרחיקה אותך ופגעה בך בזמנים שלא הגיע לך ,אבל תנסה להבין אותי , אתה פגעת בי בצורה שלא פגעו בי בחיים, הדמעות שבכיתי באותה תקופה היו רבות יותר ממה שאפשר לתאר, הנזק העצמי שגרמתי לעצמי (נפשי וגופני) היה לחלוטין מוצדק (לפחות לאותה תקופה). אתה מכיר אותי לא מאתמול ויודע מה היה מצבי כשהגעתי אליך (בית החולים, המשפחה, העבר שרדף אותי, והשנאה העצמית שנבעה מזה) ולכן אני מקווה שיהיה לך יותר קל לסלוח לי. אני לא יודעת מה תהיה תגובתך למכתב ,אבל בעצם אני לא אתפלא עם לא תגיב והמצב ימשיך להיות בינינו כמו עכשיו. אני קרועה בין שני רצונות- הרצון שהכל יישאר כמו עכשיו שבו אני משאירה את החומות שבניתי מולך וכך מנסה להגן על עצמי מהסיכוי שתפגע בי כמו שפגעת בעבר, והרצון להוריד את החומות ולנסות לבנות מחדש את הקשר שלנו עם כך לא במובן הרומנטי שכן אני יודעת שלכך אתה לא מסוגל כי כבר היינו שם ורצית יותר מידי ולחצת יותר מידי, אני לא יעמוד בזה עכשיו כמו שלא עמדתי בזה בעבר.. אני יותר לא יודעת מה להגיד לך, אני לא יודעת עם נשאר לי יותר מה להגיד לך ואני מפחדת שזה מאוחר מידי, ועם כן אז כנראה שזאת הבעיה שלי.. כי בעיקרון אתה לא אדם כזה גרוע (למרות שבמשך תקופה ארוכה חשבתי שכן) הרי אתה קיבלתי אותי כמו שאני עם השיגעונות והמראה המוזר וההתנהגות הלא בדיוק נורמלית בידיים פתוחות כשכולם היו עסוקים בלהביט מבטים עקומים ולדבר מאחורי הגב שלי, ואת זה תמיד אזכור לך, מה שכן למרות שעבר הרבה זמן מאז אני עדיין לא יכולה לשכוח את השקרים וההתנהגות שלך –עד כמה שאני רוצה אבל מי יודע עם הצלחתי לתת לך את המכתב הזה (מה שעם לפני שנה היית שואל אותי עם הייתי עושה הייתי אומרת לך שאתה לא נורמלי ושאין מצב שזה יקרה) אולי גם אצליח לסלוח לך לחלוטין… רק רציתי שתדע שאני זוכרת אותך כרגע לטוב ולרע , למרות שהכל עדיין קצת מבולבל וקשה להפריד בין השניים, אבל פשוט היה חשוב לי להגיד לך את זה!! נראה לי שהדבר הכי טוב בשביל שנינו זה פשוט להתנתק אחד מהשני אבל בלי רגשות כעס או אשמה , עד כמה שאנחנו מנסים להשאר ידידים הכי טובים אנחנו לא יכולים , העבר שופט אותנו ויותר גרוע אנחנו שופטים אחד את השני יותר מידי בגללו.. ולא משנה עד כמה נרצה וננסה לתממוך אחד בשני בזמן שמישהו חדש יצוץ בחיינו לא נצליח. זה כואב להגיד אבל גם מהווה הקלה מסוימת ושחרור מהעבר – זאת היא הפרידה שלי ממך , זהו המכתב שלי בבקבוק שנזרק ונסחף עם הים לעבר ארצות אחרות.. אני יודעת שעכשיו זה כואב ואני מקווה שתבין ואולי יום אחד תסלח.. …….

 

[ה מוזה]

לא קל לחתום פרק ,לנעול מגירת הלב..

אבל זכרונות מתוקים עדיפים על מציאות כואבת.. בתחושה הפנימית שלך..הלב יודע שאין מקום לאהבה זו בליבך או בחייך .. ורק ההגיון וההרגל ממשיכים ללחוש באוזן.. הקשיבי ללחישות של הלב . מקדישה לך שיר IT´S TOO LATE Stayed in bed all mornin´ just to pass the time There´s somethin´ wrong here, there can be no denyin´ One of us is changin´ or maybe we just stopped tryin´ And it´s too late, baby, now it´s too late Though we really did try to make it Somethin´ inside has died and I can´t hide And I just can´t fake it Oh, no, no, no, no (no, no, no, no) It used to be so easy livin´ here with you You where light and breezy and I knew just what to do Now you look so unhappy and I feel like a fool And it´s too late, baby, now it´s too late Though we really did try to make it Somethin´ inside has died and I can´t hide And I just can´t fake it Oh, no, no There´ll be good times again for me and you But we just can´t stay together, don´t you feel it too? Still, I´m glad for what we had and how I once loved you But it´s too late, baby, now it´s too late Though we really did try to make it Somethin´ inside has died and I can´t hide And I just can´t fake it Oh, no, no, no, no, no It´s too late, baby It´s too late, now darlin´ It´s too late ברוכה הבאה

למכתב שלא נשלח