שירה כמים 1959
Well-known member
אתה זלדה שלי, אמרתי לחתול
אתה שולחן השבת שלי
עם המפה הלבנה המבהיקה
וכוסות היין הארגמניות
אתה סבתא חנה שלי
אתה שרשראות הזהב שאבדו
אתה הכורסאות הכבדות מפולניה
אתה הגשם שיורד ומשקה את הרקפות בחצר התוססת
אתה קולות התנים המייבבים, אתה החזירון הצופר לאמו ממרחקים
ברחובות של חיפה, אתה זלדה שלי, אמרתי לחתול, אתה
נותן לי רוח לעוד דקה של נשימה, עד שיתעמעם מעט מפל הזכרונות
ותעבור השבת.
החתול לא שפט אותי
החתול לא שפט אוןתי על התהומות שלי
החתול לא שפט אותי על ההזדקקות שלי
החתול נשכב צמוד אל פניי והנשים אותי
עם הזנב המיטלטל שלו ליטף מעת לעת את פניי
היה לי לצעיף של גיברת
שלא נשכחה
שלא ננטשה
שהגשם לא מיסמס אותה
שהמפתחות שנעצה במנעולים כן פתחו את הדלתות
אתה שולחן השבת שלי
עם המפה הלבנה המבהיקה
וכוסות היין הארגמניות
אתה סבתא חנה שלי
אתה שרשראות הזהב שאבדו
אתה הכורסאות הכבדות מפולניה
אתה הגשם שיורד ומשקה את הרקפות בחצר התוססת
אתה קולות התנים המייבבים, אתה החזירון הצופר לאמו ממרחקים
ברחובות של חיפה, אתה זלדה שלי, אמרתי לחתול, אתה
נותן לי רוח לעוד דקה של נשימה, עד שיתעמעם מעט מפל הזכרונות
ותעבור השבת.
החתול לא שפט אותי
החתול לא שפט אוןתי על התהומות שלי
החתול לא שפט אותי על ההזדקקות שלי
החתול נשכב צמוד אל פניי והנשים אותי
עם הזנב המיטלטל שלו ליטף מעת לעת את פניי
היה לי לצעיף של גיברת
שלא נשכחה
שלא ננטשה
שהגשם לא מיסמס אותה
שהמפתחות שנעצה במנעולים כן פתחו את הדלתות