האור שבחושך
New member
אתה שם...
אתה שומע אותי לפעמים? בהפסקות... בין הפלת הבניינים... רק רציתי להודות לך- הצלחת! אני כבר לא רוצה להתגייס. עשית הכל כדי שאני אגיע למסקנה הזאת- התחלת בלקחת לי את הדבר הכי חשוב.... והמשכת... עד שהצלחת! אז מה דעתך עכשיו להפסיק את המלחמה הזאת? כי האנשים או בעצם.... הילדים האלו... אלו נו... שלבושים בירוק עם הכומתות האדומות שמביאות להורים שלהם כל כך הרבה גאווה ובהמשך כל כך הרבה עצב... הם לא בובות! כן, גם אני בגן שיחקתי עם בובות חיילים היה דווקא מצחיק ,תמיד בסוף יצא שכולם מתו. אבל אנחנו לא בובות! אנחנו אנשים! עם רגשות! ואולי חשוב יותר ... עם חברים. אז מה דעתך שכל הילדים שלך לא יתגייסו? רק הצעה- אל תפעל באותה שיטה שפעלת איתי... בסוף לא ישארו לך ילדים. אז זהו אבא (כבר לא יודעת אם אתה ראוי לשם הזה) הבת הקטנה שלך נשארת בבית. היא לא תצא למלחמה כמו שאר הילדים שלך. היא בניגוד אלהם תחייה. כן , אני אראה אותם הולכים אחד ,אחד ... אני אחייך ואבכה מאושר עם כל אחד ואחד מהם... וכשהם ישתחררו (מי שיספיק) אני אקבל אותם במסיבה הכי גדולה בעולם ואנשום לרווחה - עכשיו הם בטוחים. אבל אבא, הבת הקטנה שלך כבר מתה... לא! לא בצבא . מה פתאום! שהיא תמות עם כל האחים שלה? היא מתה כאן - תחת קורת הגג שלך! ואתה תוהה איך לא עברתי דרכך... זה קל. הגוף שלי עוד פה. תחת מעטה הצמר גפן... הוא זה שגורם לנשמה שלי להשאר בצד . אבל היא גוססת אבא... היא מפרפרת לה בפנים רוצה לצאת ,או להבריא. אבא... אם תמשיך לקחת את האחים שלי... היא תשאר בתוכי. פצועה ,ומדממת למוות. בערך כמותם. אני רק רוצה לבקש כמה דברים.... רחם על אלו שנשארו... קבל בחיבוק את אלו שהגיעו אליך. ובקשה מיוחדת ... יש מלאך אחד ... הוא הגיע לפני שנתיים קוראים לו אברהם... או אבי (כינויו בעולם הזה) והוא אחד הבנים הכי טובים שהיו לך... בטח לקחת אותו בטעות... אז אם כבר הוא שם ... טפל בו יפה ... ו... תמסור לו שאני אוהבת אותו ומתגעגעת כל כך. אה... ואלוהים... עוד בקשה אחרונה לפני שאתה חוזר לדברים שלך ... אם אפשר - תשלח עוד תיקי עזרה ראשונה - אין לנו מספיק... באהבה בתך הקטנה
אתה שומע אותי לפעמים? בהפסקות... בין הפלת הבניינים... רק רציתי להודות לך- הצלחת! אני כבר לא רוצה להתגייס. עשית הכל כדי שאני אגיע למסקנה הזאת- התחלת בלקחת לי את הדבר הכי חשוב.... והמשכת... עד שהצלחת! אז מה דעתך עכשיו להפסיק את המלחמה הזאת? כי האנשים או בעצם.... הילדים האלו... אלו נו... שלבושים בירוק עם הכומתות האדומות שמביאות להורים שלהם כל כך הרבה גאווה ובהמשך כל כך הרבה עצב... הם לא בובות! כן, גם אני בגן שיחקתי עם בובות חיילים היה דווקא מצחיק ,תמיד בסוף יצא שכולם מתו. אבל אנחנו לא בובות! אנחנו אנשים! עם רגשות! ואולי חשוב יותר ... עם חברים. אז מה דעתך שכל הילדים שלך לא יתגייסו? רק הצעה- אל תפעל באותה שיטה שפעלת איתי... בסוף לא ישארו לך ילדים. אז זהו אבא (כבר לא יודעת אם אתה ראוי לשם הזה) הבת הקטנה שלך נשארת בבית. היא לא תצא למלחמה כמו שאר הילדים שלך. היא בניגוד אלהם תחייה. כן , אני אראה אותם הולכים אחד ,אחד ... אני אחייך ואבכה מאושר עם כל אחד ואחד מהם... וכשהם ישתחררו (מי שיספיק) אני אקבל אותם במסיבה הכי גדולה בעולם ואנשום לרווחה - עכשיו הם בטוחים. אבל אבא, הבת הקטנה שלך כבר מתה... לא! לא בצבא . מה פתאום! שהיא תמות עם כל האחים שלה? היא מתה כאן - תחת קורת הגג שלך! ואתה תוהה איך לא עברתי דרכך... זה קל. הגוף שלי עוד פה. תחת מעטה הצמר גפן... הוא זה שגורם לנשמה שלי להשאר בצד . אבל היא גוססת אבא... היא מפרפרת לה בפנים רוצה לצאת ,או להבריא. אבא... אם תמשיך לקחת את האחים שלי... היא תשאר בתוכי. פצועה ,ומדממת למוות. בערך כמותם. אני רק רוצה לבקש כמה דברים.... רחם על אלו שנשארו... קבל בחיבוק את אלו שהגיעו אליך. ובקשה מיוחדת ... יש מלאך אחד ... הוא הגיע לפני שנתיים קוראים לו אברהם... או אבי (כינויו בעולם הזה) והוא אחד הבנים הכי טובים שהיו לך... בטח לקחת אותו בטעות... אז אם כבר הוא שם ... טפל בו יפה ... ו... תמסור לו שאני אוהבת אותו ומתגעגעת כל כך. אה... ואלוהים... עוד בקשה אחרונה לפני שאתה חוזר לדברים שלך ... אם אפשר - תשלח עוד תיקי עזרה ראשונה - אין לנו מספיק... באהבה בתך הקטנה
