אתם חייבים לעזור לי...

[אביטלוווש]

אתם חייבים לעזור לי...

אני בחורה חרדית. נשואה שנה וחצי+ילדה בת 3.5 חודשים. כשנתיים לפני נישואיי הכירה לי חברה בחור, שאיך אומרים? התאהבתי ממבט ראשון. נפגשנו המון,וכל לילה (כן,כל לילה!!) היינו מדברים מ12 עד הזריחה.. הייתי בעננים. ההורים שלי לא ידעו על החברות הזאת, וכשגילו זאת בקשו בכל תוקף שנפרד. נפרדנו בדיוק ל24 שעות אחרי שלא הייתי מסוגלת יותר לא לשמוע את הקול שלו... וכך המשכנו עד שהבנתי שלא יהיה לי סיכוי איתו כי ההורים פשוט מחקו אותו. וממילא התחילו לזרום הצעות שידוכים... ואז ,כשנפגשתי איתו, הבנתי שזהו, יש מחליף לחבר. ערב לפני הווארט התקשרתי לספר לו, מיותר לציין את ההלם ו...הכעס! והוא שבועיים אחרי גם התארס... דיברנו פה ושם בתור מאורסים, עד לחתונות. ילדתי... והחיים ממשיכים. רק שמלפני חודש, ראיתי אותם ביחד ברחוב, העיניים שלו נתקעו בשלי, ומאז.. החיים השתנו! אין לי יום,ואין לי לילה... אני פשוט מרגישה געגועים מטורפים אליו!! וזה לא שאני לא אוהבת את בעלי,להפך! אנחנו מסתדרים מצוין! בלי ויכוחים, זוגיות מדהימה, שהלוואי על כולם! אבל עדיין... אני לא מפסיקה לחשוב מה היה קורה אילו הייתי נענית להפצרותיו לשוחח עם הורי, שיתנו לו צ`אנס ונתחתן... אולי היום אני הייתי הולכת איתו ברחוב? אני מצטערת על האורך,אבל זאת מציאות...והיא נורא כואבת לי! לפעמים אני ממש שוקלת אפשרות של פסיכולוג! תודה שקראת על כאן! לילה טוב.

 

[נ ת נ א ל 5 5 5]

שלום לך אביטלוש

שולחת לך

וגם

. כמובן שסיפור אהבה נכזבת נוגע ללב והמון פעמים אנו רוצים ונוטים ללכת אחרי הלב. לא תמיד זה נכון. לא כתבת למה הורייך התנגדו לבחור. ומה על הצד של ההורים שלו. אבל אולי כרגע זה כבר לא ממש משנה. כי את נמצאת בזוגיות טובה ויש לך ילדה מקסימה. מניסיון, ברגעי משבר - ואני מניחה שלידה וגם תינוקת תובענית (אפילו כשהיא כ"כ משגעת) אנו נוטים להיות נוסטלגיים ומשהו אחר נראה לנו עדיף. לא בטוח שדווקא נישואין עם הבחור שאהבת היו טובים. נסתרות דרכי ה' ולא נוכל תמיד להבינן. אני ברגעים לא פשוטים, ולצערי מידי פעם באים עליי ניסיונות לא פשוטים אני מנסה לזכור שכל מה שה' שולח לנו הוא הכי טוב בשבילנו.

 

[בשורות טובות!]

קודם כל ../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

קשה לדעת מה היה קורה אילו... יש המון צמתים גורליים בחיים שלנו שאנחנו נדרשים לקבל בהם החלטה לכאן או לכאן, שאחריהם תמיד נוכל לתהות מה היה קורה אילו... בעצם ההחלטה שלנו אנחנו בעצם מקבלים על עצמינו את הבחירה על כל הסיכויים והסיכונים שבה. על כל יתרונותיה וחסרונותיה. המחשבה "מה היה קורה אילו" זו לולאה מחשבתית ורגשית שלא תוכלי לצאת ממנה. אין לשער אלו גילגולים ונסיונות הקשר והחיים עם בן זוג אחר היו מובילים אותנו. אולי יכל להיות טוב יותר, אולי רע יותר.... מי יודע?! היות שטוב לך עם אישך, והוא חי עם אשתו, תנסי לחשוב |הגדש|יעיל יותר. תנסי להעסיק את עצמך ולבנות את חייך ולמלא את עצמך באישך וילדך, כך שלא יוותר בליבך ובמוחך מקום פנוי עבור איש אחר. תפסיקי לחפש אותו ברחוב {לפעמים אנחנו מחפשות בתת מודע...}, אל תתפני לחשוב מה היה קורה אילו, תנתבי את מחשבותייך רק לדברים שמקדמים אותך בחיים. מחשבות על דברים שיכולת לשנות בעבר, לא ממש יקדמו אותך בחיים. אלו מחשבות די מייאשות, מדכאות ומחלישות. תאמיני שעשית בחירה מושכלת, תאמיני שיש "מנהיג לבירה" שכיוון אותך לאישך, ו"מה' אשה לאיש"

תנסי, אפילו באופן מלאכותי, להשקיע עוד יותר באישך ובנישואיך והכלל הידוע של הרב דסלר "לאשר יתן-יאהב" אף פעם לא מאכזב... ברכה והצלחה

 

[איתמר לנדאו]

מעשייך יקרבוך, ומעשייך ירחקוך.

אני מציע שתדברי עם בעלך על מעבר דירה, תתרחקי מהבחור הקודם ככל שאפשר. עצם קיומו באיזור מגורייך- יכול לגרום לך מחשבות, שרק הם יכולות להזיק לקשר. עם הזמן יכול להיות שחיי הנישואין יהיו קשים, לעתים, וזכר הבחור מהעבר ישאר תמיד- לכן תתרחקי ממנו ככל האפשר. תדברי עם בעלך על הנושא, ועל הבחור. תספרי לו שאת לא רוצה את הבחור ההוא, ואת רק תוהה במחשבות- וכדי לא להיכשל, אולי, בעתיד. את רוצה לעבור דירה הרחק הרחק הרחק משם. את גם נמצאת תמיד בסכנה שמא הבחור הקודם ירגיש רע בנישואיו, וירצה לחזור אלייך וכו' וכו'. תתרחקי !! כמו פרשת השבוע "לך לך" !

 

[בשורות טובות!]

לי זה נשמע טיפה מוקצן....

האם כוונתך שבמידה והם גרים באותו רחוב- שתעבור רחוב? במידה והם באותה שכונה? או אפילו במידה והם באותה עיר- זו כבר עילה למעבר לעיר אחרת?... לא הייתי רוצה לקבוע את מקום מגוריי {ונגזרת של כך של פרנסתי/מקום חינוך ילדיי וכדו'} עפ"י אזור פנוי מאקסים.... במידה ומדובר בשכנות - הייתי מבינה את קו המחשבה שלך. אבל אם היא רואה אותו פעם בשנה?...

 

[איתמר לנדאו]

הכל תלוי בקירבה.

לפני החתונה סיפר לי הרב שלימד אותי את הסיפור הבא: זוג חברים גרו בשכנות. יום אחד בא בעל א' ואמר לבעל ב' - לאשתך יש כובע יפה. בעל ב' היה בהלם מכך שבעל א' בכלל התייחס ללבוש של אשתו, והלך לרב. הרב אמר לו - תברח מהשכונה, תתרחק מהזוג א'. אמר לעצמו בעל ב' - בסה"כ העיר על הכובע, אנחנו חברים כל כך טובים וכו' וכו'. לאחר זמן, הגיע פורים, בעל א' השתכר מעט- ואז פתח את פיו על גברת ב', בצורה שהביכה מאד את כל הנוכחים... לכן, אם היא יודעת שהסיכוי שתפגש איתו הוא אחד לחודש לפחות, עדיף שתברח ממנו. תשימי לב- הוא, בעיתות משבר, יכול לפנות אליה מיוזמתו. ואז היא תמצא את עצמה במקום שלא תהיה לה שליטה בכלל !!!!

 

[candy77091]

לברוח מהבעיה למקום מגורים אחר לא מהווה פתרון

 

[איתמר לנדאו]

למה לא ?

אם היא לא רוצה לראות אותו, וכשהיא רואה אותו זה מעורר בה מחשבות לא רצויות. המרחק הפיזי רק יעזור. ואני לא מהאנשים שזורקים פתרונות לא מעשיים / לא רציניים. אם הבעיה כל כך חמורה, כפי שהיא הציגה זאת, היא צריכה לעבור דירה. קשה ? כן. הכרחי ? לפי התיאור שלה - מאד כן !

 

[candy77091]

זו דעתך אבל לא דעתי.

עם בעיות צריך להתמודד ולא לברוח. אתה גם יכול להגיד שלא תצא מהבית או שתלך רק עם בעלה.. לא צריך לעשות מכל דבר דרמה.אולי אני מתגעגעת לרווקות שלי אז אולי אני אתגרש רק בשביל לחזור לתחושה?

 

[sarav55]

זוהי עצת היצר הרע שלך

יש לך בעל את נשואה ייצר הרע רוצה לקלקל לך את חיי נישואייך הרי את ובעלך קיבלתם קדושה לאחר הנישואין הייצר לא מוכן להתפשר ורוצה לקלקל לך את חייך חשבי בהגיון כל כל צעד שאת עושה ותתאזני אל תחפשי את דרך הדימיון והתעתועים . בהצלחה

 

[candy77091]

דעתי.

הפורום הזה לא מהווה את הפתרון בשבילך. אנשים פה יחסית צעירים בלי ניסיון חיים ולא מקצוענים בתחום הזה, והסיפור שאיתמר סיפר מהרב שלו.נו באמת? זה מגוחך זה כמו כל סיפורי החסידים האלה המוקצנים כדי שילמדו מהם לקח. אני לא שוללת פסיכולוג, זה רע ללכת לפסיכולוג?סה"כ הוא נותן לך לחשוב על הדברים בצורה שלא חשבת עליהם קודם.הדבר שנפגע אצלך כרגע זה המחשבה-את לא חושבת נכון ומספיק על הדברים ועל כן הרגש שלך מתעורר בגעגועים לבחור.את צריכה איש מקצוע או לפחות אדם חכם בראש שלך שתוכלי לדבר איתו באופן פתוח על הדברים ויוכל לעזור לך ולתת לך ייעוץ שתוכלי לשמוע ולקבל.זה יכול להיות בעלך אם את רואה אותו מתאים או חברה או בן משפחה שאת מרגישה קרובה אליו.

 

[איתמר לנדאו]

חבל סתם להשמיץ

למה את חושבת שמה שאמרתי זה סתם סיפור מוקצן ? ואם הייתי אומר לך שזה סיפור של ורדה רזיאל ז`קונט היית מקבלת את זה כעובדה. אולי יש כאן אנשים עם קצת יותר ניסיון חיים משלך ? אולי הצורך בתפיסת מרחק מהבעיה הוא אמיתי. אני לא הייתי אומר למישהו לעשות מעשים דרסטיים בלי לקחת אחריות על דבריי. לאור התיאור שלה היא צריכה גם לדבר עם בעלה וגם לעבור דירה.

 

[candy77091]

אני לא אומרת שזה סתם סיפור מוקצן.

אני יודעת שזה סתם סיפור מוקצן. ואם אתה חושב ששלוש ילדים ו6 שנות ני(ס)שואים זה ניסיון חיים אז אתה חי בבועה של הכחשה עצמית.

 

[חייל עובד צהל]

כמו שהיא אמרה:

אנשים פה יחסית צעירים בלי ניסיון חיים..

 

[candy77091]

אתה מסכים איתי?

 

[חייל עובד צהל]

בטח שלא!

הפורום הזה פתוח בסך הכל כמה ימים, וכבר את יודעת מי נמצא פה, מה הם יודעים, מה ניסיון החיים שלהם והאם הם צעירים? לפחות ממה שכבר אמרת (בניגוד למה שאת "מסתירה כי בא לך"), נשמע שאת אולי הכי צעירה פה בפורום ונשואה רק כמה חודשים. והדברים שאמרת נשמעים כאילו את 'מבינה' יותר מכל אחד אחר פה. אז התגובה שלי (מודה שהיא היתה מתחכמת מדי, ולא ידעתי אם אנשים יבינו...), הייתה צינית - אם כי אמיתית.

 

[candy77091]

הפורום הזה פתוח אולי כמה ימים אכן

אבל את רוב האנשים שפה אני מכירה עוד לפני שנפתח זה דבר ראשון ,דבר שני היה פה שרשור היכרות אם שכחת ואנשים פה מספרים על עצמם אז אני יודעת כמה זמן הם נשואים ועפ"י שיקול דעת אפשר לראות כמה ניסיון חיים יש להם. ואם כבר מדברים על ניסיון חיים ואתה טוען שאני לא יודעת כמה ניסיון חיים יש להם, מהיכן לך לדעת כמה ניסיון חיים יש לי?אולי לי בגילי הצעיר יש יותר מהאנשים שנמצאים כאן.מעבר לזה, אף אחד לא כתב פה שמניסיונו הוא יודע XYZ אלא הביאו פה דעות להזכירך לא מקצועיות וסיפורים.

 

[חייל עובד צהל]

אה... מצוין!

אז לפי מספר השנים שאנשים פה נשואים, את יכולה להבין לבד שאת לא ממש בעלת ניסיון. מצד שני, אין לך ולא יכול להיות לך מושג בקשר ל'כמה ניסיון חיים נצבר בשנת נישואים אחת'. מהניסיון שלי, יש הבדל עצום בין אדם שנשוי כמה חודשים לנשוי 3 שנים. הבדל תהומי. זה גם תלוי בגיל. הטענה השניה שלך - שאני לא יכול לדעת כמה ניסיון חיים יש לך, היא נכונה, בעיקרון. אלא שהטענות והדעות שלך מראות לי מעט מן המעט מניסיון החיים שלך, ועל פי זה, בין השאר, הלכתי. תעברי למשל על 2 דפי הפורום ותראי כמה פעמים רמזת או אמרת במפורש ש"אני אעשה מה שאני רוצה מתי שאני רוצה". גם כשזה לא היה נחוץ. זה מעביר משהו לקורא התמים. משהו שלי לפחות נראה מאוד לא טוב.

 

[candy77091]

אני מאוד שמחה שזה נראה לך לא טוב.

אני לא חייבת לך כלום בדיוק כפי שאתה לא חייב לי כלום. "אני אעשה מה שאני רוצה מתי שאני רוצה" - זה דרך מחשבה , לפעמים אתה יכול לשכנע שהדבר שאתה רוצה הוא הנכון ולי זה כמעט תמיד מצליח, דבר שני ייתכן שאתה לומד מהשני דבר למרות שבהתחלה זה היה מנוגד לרצונך אבל אחרי שאתה מבין שהוא צודק זה הופך להיות הרצון שלך.לא תמיד מה שנשמע לך זה בדיוק הכוונה של הכותב. נכון שאדם נשויי כמה שנים זה לא כמו כמה חודשים אבל זה עדיין לא מראה כלום על הניסיון שלו.אולי אותו אדם שנשויי כמה שנים לא עבר מה שאני עברתי כמה חודשים.אתה לא יכול לומר שזמן הוא תמיד הגורם לצבירת ניסיון בנושא מסויים.

 

[חייל עובד צהל]

נכון, ומי כמוני יודע.

בתחומים בהם אני עוסק, הידע והניסיון שלי מקבילים לאנשים בגילאים כפולים משלי. אבל למרות שיש לי ידע כזה, תמיד ישנם דברים (אם כי קשה להצביע עליהם) שבהם יש להם ניסיון יותר טוב, פשוט בגלל הזמן. יש לזמן הרבה מה לתת, שעליהם לא יהיה ויכוח. ניסיון לא נרכש רק בזמן, אבל בעיקר בזמן.