אתם יודעים שאני כותבת סיפורים...

אתם יודעים שאני כותבת סיפורים...

החלטתי להביא סיפור אחד לכאן אם תאהבו אביא עוד..להחלטתכם..סיפורים מהחיים אני כותבת מקווה שתאהבו את הראשון.. מיד מורידה לכאן..
 
החיים זה לא פיקניק..חלק א´../images/Emo63.gif

ארבע שנים הם שרתו יחד, האהבה שלהם הייתה מבין האהבות המיוחדות בבסיס - ואז החליטו להתחתן היא הייתה בת עשרים ושתים והוא היה בן עשרים וחמש, טלי זכורה לי כבחורה תמירה יופייה היה אקזוטי והיא הייתה בחורה די חכמה... אבי היה בחור מקסים מן ילד טוב ירושלים, אני זוכרת שעיניו הכחולות היה ניתן לשקוע בהם במן דממה מיוחדת שכזו.. כן זוכרת את החתונה המפוארת כמעט חמישים אחוז מהאנשים היו אנשי הבסיס ששירתנו בו, הגיע הזמן שאציג את עצמי שמי אורית ואני חברתה של טלי, כן אני ואני גדלנו יחד בעכו כן עכו של פעם, כמו משפחה אחת גדולה היינו כל החברים מהשכונה, טלי הייתה כמו אחות קרובה שלי, יותר מאחותי הגדולה, שיתפתי אותה בכל סודותיי וכל מסתרי לבי, ונחזור לסיפור אחרי שהכרתם אותי.. כן החתונה, חתונה מדהימה .. הייתי כל כך נרגשת טלי הייתה חברתי הראשונה שהתחתנה ואני לוויתי אותה כל היום, בסלון הכלות ובסידורים הקודמים לחתונה.. כן החתונה עברה..וחלפה לה שנה, אבי עדין שירת בצבא קבע, וטלי הייתה לקראת לידה, ומאז התחילה אותה "בעיה" זכור לי שיום אחד טלי התקשרה אלי בוכה, "אורית אני חייבת לדבר אתך".."מה קרה טלי?" והיא סיפרה שהיא חושדת שאבי בוגד בה.. ודברנו על זה שעות והיא השביעה אותי לא לדבר על זה עם אף אחד, וגם לא ליד אבי לעולם! כך חלפו להם ביעף שבע שנים מאז..... לטלי ואבי נולדו שני ילדים בן ובת..הקשר שלי ושל טלי נשמר לאחרונה על-ידי אבל לא היה הדוק כמו בעבר כי גם אני נישאתי ולכל אחד היה את חייה.. יום אחד אני מקבלת טלפון בהול אלי לפלאפון, "אורית אנחנו חייבות להיפגש דחוף!!" "מה קרה טלי שאלתי?" היא נשמעה מאוד היסטרית ומודאגת "ניפגש בעוד שעה בקניון במקום הקבוע שלנו, ואספר לך" והיא סגרה את הטלפון צלצלתי לאימא שלי לשם את הבת אצלה, ומיהרתי לקניון לאותו בית קפה פינתי שנהגנו תמיד אני וטלי לשבת ולדבר על הכל..ככה בשקט שם היינו מתנתקות מהעולם. הגעתי ראשונה לתדהמתי, הייתי בטוחה שטלי כבר תהיה שם אחרי איך שנשמעה בטלפון.. לא ישבתי הרבה אולי חמש דקות וראיתי את טלי נכנסת, שמשקפים לעיניה ומטפחת על השיער כאילו שהיא נחבאת ממשהו.. היא התיישבה המלצרית באה הזמנו קפה .. היא הורידה את משקפיה ואז החלה מספרת.. "אורית אני לא יודעת מאיפה להתחיל" "ספרי מה קרה, ותתחילי מאיפה שתרצי" הייתי ממש מתוחה .. ואז היא החלה לספר את מערכת השתלשלות העניינים שהתחילה לפני שנתיים בערך... "תמיד חשדתי בו עוד מההתחלה, ידעתי שהוא ניהל בבסיס שלו רומן עם הפקידה שלו, כולם עושים את זה, זה כמו אופנה בצבא, אבל את יודעת שאהבתי אותו כל כך לכן התחתנתי אתו למרות החשש שהיה לי לעתיד שקט אתו.. נכון כל השנים העלמתי עין אבל די, אני כבר בת שלושים ואחת אני רוצה לסדר את חיי עכשיו... אז לפני שנתיים החלטתי לשכור חוקר פרטי דני שמו, לעקוב אחריו לצלם תמונות שלו עם הפקידות כל שנתיים הייתה פקידה חדשה, וידעתי שכמעט עם כל אחת ניהל רומן..וזהו לא יכולתי לשתוק יותר אז שכרתי את אותו חוקר פרטי, מה שלא ידעתי שאתאהב בו, כן באותו חוקר פרטי.. אורית הוא כזה מקסים ואכפתי, הוא אוהב אותי כל כך עד כלות הנשמה.. אז תמונות הוא לא השיג לי של אבי וזנזונת אחת שלו..וכך הרומן שלי ושלו התפתח בסתר מה שלא ידעתי זה שאבי החל לחשוד בי, והוא שכר במקביל אלי חוקר פרטי והוא כן השיג תמונות שלי ושל דני יחד.. לפני שלושה חודשים הרגשתי לא טוב בעבודה וחזרתי מוקדם הביתה , ועיניי ראו שחורות שהגעתי אבי היה בבית עם זנזונת אחת שלו מהבסיס, אורית חשבתי לעצמי מה אני עוד עושה אתו לעזאזל? ואז החלטתי שאני רוצה להתגרש מה שלא ידעתי שזה שאבי הוא הגבר הכי מנוול עלי אדמות שהתחתנתי אתו..
 
החיים זה לא פיקניק חלק ב´..../images/Emo63.gif

אותו יום שתפסתי אותם יצאתי בסערה מהבית, אבי אפילו לא טרח להתקשר אלי לסלולרי.. ביקשתי מאימא שלי שתוציא את תום וצליל מהגן ושהם יושארו אצלה לישון ולא סיפרתי את שקרה.. בערב חזרתי הביתה אחרי יום של שוטטות וניקיון הראש, וגיבוש מחשבה, שזהו הגיע הזמן להתגרש גם ככה אני אוהבת את דני ומנהלת אתו רומן מספיק זמן, ויודעת גם שאבי מאז ומעולם לא היה נאמן לי אז הגיע זמן לסיים את הנישואין האלה.. חזרתי הביתה בערב, אבי ישב לראות כדורגל, נכנסתי הוא שאל היכן הילדים, אמרתי לו שהם ישנים אצל אימא שלי, והוא בשיא האדישות ממשיך לצפות בטלוויזיה כאילו כלום לא קרה.. סגרתי עם השלט את הטלוויזיה ואמרתי לו שאני רוצה לדבר אתו.. הוא אמר בסדר אני מקשיב, אמרתי לו שאני רוצה להתגרש, שזהו מיצנו את חיי נישואינו והיום אחרי מה שראיתי אחרי תקופה מאוד ארוכה שאנחנו זרים..הגיע הזמן להתגרש ושכל אחד ילך לדרכו. ואבי אמר לי, את לעולם לא תקבלי גט ממני, אני לא אחיה רחוק מילדי ואראה אותם רק פעם פעמים בשבוע תשכחי מזה, את תמשיכי את חייך כרגיל כמו שאת עושה שנה וחצי (ובעיניו היה מבט ממזרי כזה) ואני ימשיך את חיי כמו תמיד.. אמרתי לו שאני לא מסכימה לחיות כך, ושמחר בבוקר אני הולכת לרבנות לפתוח תיק גירושים.. והוא אמר את תפתחי ואני מכין לך הפתעה.. למחרת הלכתי לרבנות לפתוח תיק, כמובן שלא סיפרתי לא לך ולא לאף אחד כי התביישתי ולא הייתי בטוחה.. רק אימא ואבא שלי ידעו על הכל.. חיינו בבית כמו שני זרים, אמרתי לדני שאנחנו חייבים לצנן את הקשר לחודשים הבאים עד שאתגרש מאבי, ואז אהיה נטו שלו.. אורית חמישה חודשים נוראים עברתי בבית, הרגשתי כאילו אני בארץ נוכרית הכל כך כך שחור ומגעיל היה מסביב, הילדים היו חסרי מנוחה בגלל חוסר הסבלנות התמידית שלי..הסתגרתי הרבה בבית ..רק לפני חודש היה השימוע הראשון לתיק שלנו.. אבי הגיע עם עורך דין ואני הגעתי לבד, בתיק שפתחתי כתבתי שאני דורשת גירושין עקב אי התאמה מכיוון שלא הצלחתי להשיג תמונות של אבי בוגד בי ושום הוכחות, לכן ידעתי שיהיה חבל להדליק מדורה ללא עצים.. בשימוע הראשון הרבנים שמעו אותי ואת אבי פחות, הדבר היחיד שאבי אמר שהוא רוצה שלום בית (ושוב הסתכל לעברי עם החיוך הממזרי שלו).. המשך יבוא...
 
../images/Emo41.gifהחיים זה לא פיקניק *סוף*../images/Emo41.gif

בשימוע השני זה קרה, זה היה יום שלישי לא אשכח את אותו יום לעולם, הגענו ישבנו בחוץ מחכים שהשרת יקרא לנו להיכנס לאולם בו יושבים שלושת הרבנים, בשעה עשר נכנסו ואז שאלו אותנו הרבנים אם השלמנו מאז, ואני עניתי שלא כל אחד ישן בחדר משלו.. ואז הם פנו לאבי ושאלו את העורך דין שלו אם יש לו מה לומר.. (ושוב אבי עם החיוך הזה, ולבי הפעם דפק מהר מחשש שמאוחר יותר היה אמיתי הרגשתי מן צמרמרות מחיוכו המוזר של אבי) העורך דין קם והחל מספר, שאני בוגדת באבי, ואני מיד אמרתי שזה שקר, הרב אמר לי לשבת ולא לדבר עד שיפנה אלי, ואז העורך המשיך וסיפר שיש לו תמונות והוכחות שאני בוגדת באבי.. התברר שאבי שכר חוקר פרטי שצילם אותי עם דני..אורית עיניי חשכו שראיתי את התמונות לא האמנתי עד שסוף סוף מצאתי את אהבת חיי ופעם אחת מעדתי ובצדק נתפסתי .. ישבתי שם בתוך הבית דין רבני וכלי מכווצת ורואה שחור עיניי דמעו לא ידעתי מה אני עושה וזו רק הייתה התחלה..והעורך דין המשיך ואמר שאבי סולח לי ורוצה שלום בית בשביל ילדנו.. לא ידעתי מה לעשות מה לומר כולי פשוט נאלמתי .. חזרתי הביתה הרוסה, לא יכולתי לתפקד ימים, הילדים המסכנים הזנחתי אותם אימא עזרה לי עד כמה שיכלה..ונקבע שימוע לשבועיים אחרי זה לסגירת תיק.. שבוע ימים הייתי כמו זומבי, לא ידעתי מה אני הולכת לעשות, ידעתי שאם אתעקש לגט אבי עלול לקחת ממני את ילדיי כי נאפתי.. האישה כל כך אפס בעיניי הרבנות.. אחרי שבוע זה כבר עלה בראשי הרעיון..שהגענו לדיון השלישי החלטתי שאני עומדת על שלי ומתגרשת ממנו..תוך שלוש שבועות קיבלתי את הגט גורשתי..וילדי נלקחו ממני.. אורית לא תאמיני מה עשית לפני שלושה ימים, חטפתי את ילדיי מבית הספר והגן, אני ואבי עוד שבוע בורחים מהארץ..עוזבים ואני לא יכולה לספר לאן..את מבינה אותי יקרה שלי.. לא יכולתי לספוג את החיים האלו אתו.. "אורית למעשה אני נפרדת ממך כאן את היית החברה הכי טובה שלי, אני יודעת שחצי שנה לא היתראנו ואת בטוח כועסת עלי, אבל את יודעת עכשיו מה עבר עלי נכון.." " לא מתוקה שלי אני לא כועסת כלל עליך רק עצובה שלא שיתפת אותי הייתי עוזרת" אמרתי לה "לא רציתי לסבך אותך, גם לך יש משפחה ואת בעיותיך, היית כל כך חסרה לי ברגעי הקשים אבל ידעתי שאסור לי להעיק עליך..גם לך חיים משל.." " זה בסדר טלי שלי יקרה, אז מה לא אראה אותך לעולם?..אני כל כך יתגעגע אליך.." "אני מבטיחה שביום מן הימים אתקשר אליך מאיזה מקום שאוכל וניפגש..לא אשכח אותך לעולם" ונפרדנו לשלום אני וטלי.. טלי הלכה..ואני נשארתי לעוד שעה באותו בית קפה לעקל את כל שקרה לחברתי הטובה..כל מה שעבר עליה.. "החיים זה לא פיקניק" כך כולם אומרים..וזה כל כך נכון ואמיתי..ואני כל כך מתגעגעת אליה אל אותה חברת ילדות שהייתה לי תמיד כאחות גדולה... לעולם לא אשכח אותך טלי לעולם!...חושבת עליך כל שנה באותו זמן אותה פגישה אחרונה שלנו.. *********** סוף *********** מקווה שאהבתם..
 
למעלה