אתם לא מאמינים איזה עצבים

[ל3]

אתם לא מאמינים איזה עצבים

היום אחרי עוד יום התנסות במחלקה הלכתי בשעה טובה לקחת את המפתחות לחדר שלי במעונות אליו הייתי אמורה לעבור בסוף שבוע. לקחתי אותם היום כי אני רוצה לעבור ביום שישי וביום שישי אם הבית לא שם. בכל אופן, הכל טוב ויפה- קבלתי את המפתחות ושמתי אותם יחד עם המפתחות של הבית ונסעתי הביתה. אני מגיעה הביתה לפחתוח את הדלת ואין מפתחות. הפכתי את כל התיק חפשתי בכיסים וכלום. אין לי מפתחות למעונות ואין לי איך להיכנס הביתה. חכיתי לאמא שלי בחוץ מעל לחצי שעה בקור עד שהיא הגיעה. אני כל כך עצבנית ועצובה. מן הסתם אטצרך שוב לנסוע למעונות לשלשם קנס של מאה ומשהו שקל ולקבל מפתחות חדשים ושוב ההעברה תדחה. זה המזל שלי או יותר נכון להגיד חוסר המזל. עוד לא הספקתי להנות מהמפתחות אפילו לא לשנייה וכבר הם נאבדו וזה צרור: מפתחות לחדר, לקומה, לתיבת דואר - אוףףףףףףףףף. ואם זה לא מספיק אז קבלתי את הציון בביוכמיה- 82 וזה סתם מאכזב! אין לי מצב רוח

 

[1ט ל י]

שירי יקירתי

אני מכירה היטב את הימים שבהם מצטערים על הרגע שהחלטנו לצאת מהמיטה. אני אישית בעד לשאוף גבוה. הכי גבוה שאפשר. עם זאת, ככל שהשאיפה יותר גבוהה, צריך להתמודד עם יותר אכזבות. אני גם שואפת גבוהה, רוצה להוציא מעצמי את המקסימום, ומתמודדת עם אכזבות רבות, אבל אסור לקחת אותן קשה מידי. אם הציון הוא רק תוספת למזל הרע שתקף אותך, אז בסדר. אם הוא הוא מקור הבעייה, אז אולי כדאי שתתני לעצמך מרווח נשימה. תמשיכי לשאוף גבוה, אבל תקחי יותר בקלות את האכזבות. לגביי המפתחות, תנשמי עמוק, תרגעי, אל תחשבי על הכסף או על הבלאגאן(למרות שזה קשה), ותחשבי איפה הם יכלו ליפול, לאן הם יכלו להעלם. אולי בתוך הקלמר, אולי בקלק מחוצים, אוליבקפל של התיק (קרה לי המון פעמים), ומקסימום, תוציאי עוד מפתחות, כמו שאמרת. יהיה בסדר, את תראי. תסתכלי על הדברים הטובים הקטני שקורים. אני יודעת שצרת רבים חצי נחמה, אבל אולי זה יעודד אותך לשמוע שהמזל הרע לא נטפל דווקא אלייך: אתמול היה לי תור לראומוטולוג. קמתי בזמן, הייתי מוכנה בזמן, יצאתי בזמן, הגעתי לתחנת אוטובוס בזמן, והאוטובוס של 7:30 לא הגיע. בכלל!!!!!!!! חיכיתי עד 8:00 בתחנה עד שהוא הגיע, וכמובן שהיו פקקים נוראיים, התור שלי היה ב-9:00, וראיתי שאני פשוט לא מספיקה להגיע בזמן. האוטובוס עצר בתחנה בדיוק ב-9:00, אבל צריך ללכת עוד ברגל, אז הלכתי ממש ממש מהר, בשביל להגיע ולגלות שהרופא עוד לא הגיע.... חיכיתי לו חצי שעה עד שהוא הגיע, נכנסתי אליו, אחרי כל הרוטינה הרגילה, הוא אומר לי שאני צריכה לעשות בדיקה כלשהי, כי לפי התוצאות של בדיקות הדם, והבדיקות הפיזיות שהוא עשה, יש סיכוי שיש לי קריש דם ברגל... בכל אופן, אמא שלי נסעה איתי, כי הלכנו לטייל אחרי זה, ותפס אותנו הגשם, והיינו צריכות לקנות מטריות... כשחזרנו הבייתה צבעתי את השיער, וחלק מהשיער כן תפס, אבל חלק לא.... בנוסף רבתי עם אמא שלי, ואז גם עם אבא שלי, וזה היה רציני, והייתי מאד נסערת, ומאז ועד עכשיו הפנים והמחשוף מלאים בפריחה אחת ענקית. בכל מקרה, הייתי נסערת, אז לא יכולתי ללכת לישון, ועד שהלכתי לישן היה 1:00 בלילה, והיום היה לי מבחן, שמיותר לציין שאתמול ממש לא יצא לי ללמוד אליו. בקיצור,התכוונתי לצאת מהבית, נזכרתי פתאום במיליון דברים ששכחתי, כולל האישור שלי להערכת זמן, אבל לא מצאתי אותו, אז החלטתי לא לקחת אותו וזהו. בעודי יוצאת, נזכרתי שהיום התחיל חודש חדש, ואני צריכה לקנות חופשי חודשי, אבל אין לי מספיק מזומן. בעודי ממהרת לכספומט, ראיתי את האוטובוס של 7:30 עובר, ולא היה לי מה לעשות... חיכיתי לאוטובוס שהגיע ב-8:00, אמנם הייתי צריכה להגיע לתחנה יותר קרובה מזו של אתמול, אבל היום היו יותר פקקים מאתמול, והייתי צריכה לקחת 2 אוטובוסים היום, והמבחן היה ב-9:00... הגעתי לתחנה שבה הייתי צריכה להחליף אוטובוסים ב-8:55, ולתחנה שבה ירדתי מהאוטובוס השני ב-9:05 ולמכללה ב-9:10, אבל השער היה נעול והמאבטח לא היה שם... טיפסתי מעל השער, הלכתי לבדוק באיזו כתה אני נבחנת, עד שסוף סוף הגעתי לכתה ב-9:15. אחרי המבחן שלא הלך לי יותר מידי טוב, הייתי צריכה בגשם להגיע למתחם השני של המכללה. כמובן שטעיתי בדרך לאוטובוס, ובסוף הלכתי לתחנה ממש רחוקה, מתפתה לא ללכת הבייתה וזהו. דילגתי על הקטע שבו גיליתי שקיבלתי 76 במבחן באנגלית... בכל אופן, הגעתי למכללה, גיליתי ששכחתי מה שהייתי צריכה בבית, ומה שהייתי צריכה לקחת משם, לא היה שם... הלכתי לתחנת האוטובוס, ופספסתי את האוטובוס ב-2 דקות, אז הייתי צריכה לחכות לאוטובוס הבא עוד חצי שעה בגשם, כי התחנה הייתה הרוסה לגמריי. בסוף יצא שסתם קיטרתי, מקווה שאת מרגישה יותר טוב, תשתדלי לקחת בקלות, יהיה טוב, לצידך תמיד, ------------טלי.

 

[gaia20]

וואי וואי בנות, מה זה המזל הנאחס?

מה קורה? אה? לא השבוע שלכן? טוב, אז כדי לשבור את שירשור חסר המזל הזה אני רוצה לספר שאתמול קבלתי העלאה במשכורת

בקשתי העלאה שלשום, הבוסית שלי אמרה לי שהיא תדבר עם בעלה (הוא אחראי על הכלכלי...

) אתמול אחה"צ, כמעט סיימתי לעבוד(כבר חשבתי שהיא שכחה לדבר איתו), ובעלה ניגש אלי ואמר לי שקבלתי את העלאה ובהחלט מגיע לי

למעשה הוא אמר "את ילדה טובה, מגיע לך העלאה" אני ילדה טובה

היתי ממש גאה בעצמי, רציתי לבקש העלאה המון זמן...אבל בכל פעם, הרגשתי שלא הוכחתי את עצמי מספיק בשביל לבקש ואז לפני כמה ימים חברה שלי היתה אצלי, אמרתי לה שאני רוצה לבקש ואני מרגישה לא נוח עם זה והיא אמרה לי שאני עובדת שם כמעט שנה כולם מרוצים ממני, הבוסים, ההורים והכי חשוב- הילדים מתים עלי (וכולם רואים את זה) אז למה שלא יגיע לי לקבל? בקיצור, אזרתי אומץ (פעם ראשונה בחיים שלי שבקשתי העלאה), בקשתי וגם קבלתי זהו, שיהיה לכולם המשך שבוע נפלא, שהמזל הטוב יגיע לכולנו

 

[ל3]

you go girl!!!

הדרי, אני כל כך שמחה בשבילך- זה מגיע לך מתוקה והרווחת זאת ביושר. כל הכבוד על האומץ לבקש ובטח שהילדים אוהבים אותך איך לא? אבל אל תשכחי שגם אנחנו המבוגרים..... חיבוק ( האייקונים פתאום לא עובדים לא, אוףףף) שירי

 

[ל3]

ואיייייייי טלוש

אני חוזרת בי- לך היה יום הרבה יותר נאחס משלי

- מסכנונת. לגבי המבחן, אני מקווה שהלך לך בסדר- אני אחזיק אצבעות. לגבי האוטובוס- מישהו פעם אמר לי משפט שמלווה אותי כל הזמן " ישנם דברים בעולם הזה שלא רצים אחריהם- אוטובוס הוא אחד מהם". אני כבר הפסקתי לספור את מספר הפעמים בהם למדתי במכללה והאוטובס היה כל כך קרוב לי שאם הייתי רצה הייתי מספיקה, אבל לא! יבוא אחר. לגבי הבדיקה, אני מקווה שהכל יצא בסדר. את יודעת למה הרופא חושד בקריש ברגל? יש לך כאבים, נפיחות, תחושת נימול? תרגישי טוב מתוקה ואני מקווה שהיום זה יום חדש עבור שנינו ושיהיה בסדר

שירי

 

[1ט ל י]

../images/Emo9.gifהיי

בקשר לרגל, היא כואבת, וכשהוא נגע בה, היא כאבה באופן בלתי נסבל לגמריי... ויש נפיחות קלה... אני חולה שוב, עם נזלת ושיעול והכל.... יעבור לי. נכון שנשמע נורא הביש מזל? אבל זה לא היה כל כך נורא. יום שני, אחרי שהייתי אצל הרופא, הסתובבתי עם אמא שלי ברמת גן, וקניתי לי המון דברים שהייתי צריכה והיו בזול. אפילו המטריות שקנינו עלו 5 שקלים כל אחת. אמנם הצבע לא יצא אחיד כמו שרציתי, אבל יש לי עכשיו גוונים בשיער, וכשהוא יצמח, זה לא יהיה כל כך בולט שיש לי שורשים. אמנם רבתי עם ההורים שלי, אבל עכשיו אמא שלי מבינה אותי יותר טוב, ועם אבא שלי גם ככה לא היה טוב כבר קודם... יום שלישי, כשאיחרתי הם עדיין לא התחילו את המבחן, וזה שהייתי צריכה לטפס על שער- לא נורא, לפחות הצלחתי... באותו בוקר גם קיבלתי את התוצאות של העבודה בסוציולוגיה וקיבלתי 95. לקבל 76 באנגלית זה לא סוף העולם, זה אפילו טוב, כל מי ששאלתי אותה כמה היא קיבלה- נכשלה במבחן הזה... בכל אופן, היה לי המון ביש מזל, אבל היו גם דברים טובים. אפילו שיותר רעים מטובים... יהיה טוב. גאיה, מזל טוב על ההעלאה, מגיע לך אותה, כל הכבוד על האומץ. לפעמים גם אני ישנה בלילה 12 שעות. לפעמים אפילו יותר. אין מה לעשות, כשעייפים אז עייפים. שיהיה לכולם ערב טוב, טלי.

 

[gaia20]

טלוש, תרגישי טוב מאמי

איזה באסה זה לחזור לשיעול\נזלת\סתם הרגשה נאחסית בכל פעם מחדש... יהיה בסדר מותק והכל יסתדר

ורק דבר אחד נוסף שרציתי להגיד- כל הכבוד על הציון בסוציולוגיה! מעולה!גאה בך המון המון

 

[1ט ל י]

תודה

אני חוזרת למיטה. לא ישנתי מספיק השבוע, לא פלא שחליתי....... בהחלט יהיה טוב. שוב תודה

 

[ל3]

טלי מתוקה

לראות את החיוב שבשלילה זה דבר נפלא ודורש תוכנות מסוימת שלא לכולם יש כמו אופטימיות- אז אני שמחה לראות שכך את לוקחת את הדברים זה בטח עוזר! כל הכבוד על הציון- שיחקת אותה ומגיע לך- אני גאה בך מאוד תרגישי טוב ותנוחי - ממולץ לקחת ויטמין c אם ההיצטננויות נישנות חיבוק שירי