ניסיון 2
איך אתם לא מבינים ??? חזרנו הביתה. לירן הלך לישון. חמתי גיסתי וחברים ממתינים לו בחוסר סבלנות לכשיתעורר. ילד ראשון - אין מה לעשות. הוא התעורר ,הם שיחקו אתו והוא לא התעייף. לפתע החל לבכות . . . איש לא הבין למה ומדוע. . . ??? כל אחד זרק לאוויר רעיון : אולי הוא עדיין עייף . . . אולי להחליף לו טיטול . . אולי הוא סתם מתפנק.. . ואני משתאה ולא מבינה : ``איך לעזאזל אתם לא מבינים שהוא פשוט צמא? הרי זה כה ברור לי ואיך זה לא ברור לכם ????`` כשקמים משינה תמיד צמאים. לא ? ואני לוקחת אותו בזרועותיי ,מחבקת , מלטפת מרגיעה ונותנת לו בקבוק שתייה להרוות צמאונו. ואני שומעת את התודה של בני הקט לאלוהים : `` תודה אלי שמישהו מבין אותי`` כי הוא יודע שרק אני מבינה אותו .לא אבא, לא דודה לא סבתא. א מ א …. ובלב אני שואלת איך אתם לא מבינים שהוא היה פשוט צמא ??? איך אתם לא קולטים שהוא מתקרב לשיש { כי הבקבוק שם } ??? איך אתם לא רואים את זה בבירור כמוני ??? ואיך אתם מעזים לשפוט אותי למרות הכל ??? להעיר לי על החינוך שלו ? ולקבוע { במקומי } מה טוב או רע עבור לירן שלי ?????? איך ??? איך אתם מעיזים ואתם אפילו לא מבינים את שפתו? והוא … הוא רק רצה לשתות . . .
