hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
יכול להיות ששמתם לב לכמה וכמה שרשורים די מוזרים שפרסמתי במהלך כמה החודשים האחרונים, שבהם אמרתי דברים דיכאוניים, או אפלים, או פשוט סתם מוזרים. הגיע הזמן להתוודות ולספר לכם, שזה פשוט לא אמיתי.
מובן לי שכנראה הדאגתי כמה אנשים, במיוחד בפעם האחרונה, שבה אפילו המתנגדים הביעו חשש, מה שגרם לי להבין שייתכן שהגזמתי, ומה שגרם לי להחליט להודיע היום על סופם של הניסויים.
בכל מקרה, אתם מבינים, מה שבאמת קרה, זה סיפור די מצחיק, בעיקרון, העניין הוא כזה:
כידוע לכם, אני אדם כותב. רוב הספרים שלי הם ספרים מדעיים, אבל עדיין כתבתי כמה וכמה ספרים עלילתיים במהלך השנים. בגלל שאני גאון, הם כמובן ממש טובים, אבל עדיין היו לי מחשבות שניות על חלק מהדברים שחלק מהדמויות בחלק מהספרים שלי אומרים.
הסתכלתי על משפטים מסוימים של דברים מסוימות שדמויות מסוימות בספרים שלי אומרות או חושבות, וחשבתי לעצמי..."רגע, זה לא דיכאוני מידי?" או "זה לא אפל מידי?".
רציתי לדעת איך הקוראים יגיבו למשפטים האלו, והאם המשפטים האלו, והאמירות האלו, הן לא מוגזמות מידי, אז החלטתי לנסות אותם עליכם.
התלבטתי אם לספר לכם ישירות מה אני עושה, אבל אחרי שחשבתי על זה קצת, הבנתי שאני אקבל תגובות הרבה יותר אותנטיות אם תחשבו שזה הכול אמיתי, אז פשוט ניסיתי עליכם כמה וכמה משפטים מבלי לספר לכם מה אני עושה.
למרבה הצער, ובדיעבד, ולמרות שהתוצאות שהתקבלו הן לא חסרות ערך, נראה שהן די חלקיות, ובכל מקרה נראה שתגובותיכם הושפעו מהיכרות קודמת איתי.
מה שקיבלתי מכם בתגובה למשפטים האלו זה בסדר, אבל יש צורך בניסויים נוספים מעין אלו עבור עבודתי הספרותית, שכוללים את אותם המשפטים שכבר ניסיתי עליכם, ואולי גם כמה משפטים חדשים, במקומות אחרים, בנסיבות אחרות, ועם אנשים אחרים, שלא מכירים אותי.
אני שוב פעם רוצה להתנצל על כך שהדאגתי את חלקכם. אין סיבה לדאוג לי. הכול בסדר.
לסיום, כדי שתדעו להבדיל בין מה שאמיתי למה שלא, אני חושב שאצרף קישורים של כל האמירות שהן לא אמיתיות, ושהן לא באמת אני שמדבר, אלא דמויות בספרים שלי, בצירוף פירוט על מיהי הדמות שמדברת, ולאיזה ספר שלי היא שייכת לי.
אחרי מה שעשיתי לכם, אחרי שהשתמשתי בכם כך, אחרי שנעזרתי בכם בצורה הזאת, והכי גרוע, אחרי שגרמתי לכם לדאוג לי, נראה לי שזה המינימום שאני חייב לכם.
הניסוי הראשון בוצע ב-6 ביולי של 2024:
אני נורא אוהב את עצמי, אבל לפעמים לא כל כך. | תפוז פורומים
אתם יודעים, האמת שזה מצחיק, אני לא מצליח לזכור בוודאות של 100 אחוז מי אומר את זה מבין שלוש דמויות שונות משני ספרים שונים, אדריאן א'ובראיין מספרי העתידי "העולם על-פי אדריאן", טריסטן טרנר מספרי העתידי "החיים הנפלאים של טריסטן", או...נו...איך קוראים לו? שכחתי כבר. נייג'ל? נייג'ל, גם כן מספרי העתידי "החיים הנפלאים של טריסטן". כן. זה אחד מהשלושה האלו.
נראה לי שזה היה...טריסטן? או אולי נייג'ל? כן. נראה לי שזה היה נייג'ל. אם לא נייג'ל, אז נראה לי שטריסטן. קשה לי להאמין שזה היה אדריאן, אבל בכל מקרה אני לא פוסל את האפשרות על הסף.
לאחר מכן היה את השרשור הזה:
רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתם תאהבו אותי. רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתם תעריכו אותי. רק כשאני לא אהיה פה, אתם תדעו מה היה לכם, והפסדתם. | תפוז פורומים
האמת שזה לא ציטוט מדויק מתוך הספר, אבל לא הייתה לי ברירה. הייתי צריך שתחשבו שאני מדבר אליכם, ולכן שיניתי את זה, עבורכם, מדיבור ביחיד, לפנייה לרבים.
בפועל, ובספר, הציטוט המדויק הוא "רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתה תאהב אותי. רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתה תעריך אותי. רק כשאני לא אהיה פה, אתה תדע מה היה לך, והפסדת".
ממרחק השנים שכחתי את השם שלה, אבל זה מה שבת הזוג של טריסטן אומרת לו לקראת סוף "החיים הנפלאים של טריסטן".
יש גם את השרשור הזה:
מה אם הדרך היחידה לא להרגיש רע, היא לא להרגיש שום דבר בכלל? | תפוז פורומים
ג'יידן ג'רארד אומר את זה לאוסטין אברגרין בספרי העתידי "חיים קטנים". אוסטין מזועזע לחלוטין למשמע הדברים. זה עוזר לו להבין כמה באמת קשה המצב של ג'יידן.
ואת זה:
מה אם הדרך היחידה לא להיפגע, היא להיות זה שפוגע? | תפוז פורומים
גם כן ג'יידן ג'רארד לאוסטין אברגרין ב"חיים קטנים".
וגם השרשור הזה הוא אחד מהניסויים הספרותיים שלי עליכם:
כל הנשים כלבות. כל הגברים חזירים. כל האנשים מפלצות. | תפוז פורומים
ג'יידן ג'רארד מ"חיים קטנים" ל...אתם יודעים מה? אני לא בטוח
אני רוצה להגיד גם כן אוסטין, אבל יכול להיות שהוא אמר את זה למישהו אחר.
ממרחק השנים, קשה לזכור.
יש גם את השרשור הזה:
לפעמים קורים דברים עצובים, אבל כשהם קורים, אני לא עצוב. אני כועס במקום. זה קל יותר. | תפוז פורומים
ג'יידן ג'רארד לאוסטין אברגרין ב"חיים קטנים" לפני הלוויה של...עזבו, אני לא רוצה לעשות לכם ספוילרים.
בכל מקרה, רק שתדעו, אוסטין עונה לו שזה לא בסדר, ושהוא כן צריך להרגיש את העצבות אם הוא עצוב, but that acshely backfires, והקטע הכי טראגי ואירוני, זה שזה קורה דווקא בגלל שג'יידן דווקא כן מקשיב לעצתו של אוסטין, וכעיקרון זה כן אמור להיות טוב בשבילו, אבל הבעיה היא שג'יידן לא נתן לעצמו להרגיש יותר מידי דברים במשך יותר מידי זמן, כך שכשהוא סוף-סוף נותן לעצמו להרגיש את הדברים, בדיוק ברגע הכי קשה, רגיש וכואב, לפני הלוויה של אדם אהוב, הוא חוטף מיני-התמוטטות שרק מאיצה את ההידרדרות הכללית שלו לקראת שיאו הגדול של הרומן-עלייתו של ג'יידן ג'רארד בתור נבל-העל הגדול והמרכזי של כל הספר, וברור שאוסטין והחברים שלו נכנסים תיכף ומיד למירוץ גדול נגד השעון בשביל להציל אותו.
לפעמים אני נגעל מעצמי עד עמקי נשמתי. | תפוז פורומים
נייג'ל לטריסטן ב"החיים הנפלאים של טריסטן".
ככל שאני יותר נאהב, ככה אני יותר שונא את עצמי, כי אני לא חושב שמגיעה לי אהבה. אני חושב שמגיעה לי שנאה, ובסוף, אנשים צריכים לקבל את מה שמגיע להם. | תפוז פורומים
ג'יידן לאוסטין ב"חיים קטנים".
לא תמיד הייתי הבן-אדם שהייתי רוצה להיות, ועשיתי דברים שאני לא גאה בהם. אני לא מבקש שפשעיי וחטאיי ייסלחו לי, כי אני יודע שזה לא מגיע לי. | תפוז פורומים
ג'יידן ל...אוסטין?
מובן לי שכנראה הדאגתי כמה אנשים, במיוחד בפעם האחרונה, שבה אפילו המתנגדים הביעו חשש, מה שגרם לי להבין שייתכן שהגזמתי, ומה שגרם לי להחליט להודיע היום על סופם של הניסויים.
בכל מקרה, אתם מבינים, מה שבאמת קרה, זה סיפור די מצחיק, בעיקרון, העניין הוא כזה:
כידוע לכם, אני אדם כותב. רוב הספרים שלי הם ספרים מדעיים, אבל עדיין כתבתי כמה וכמה ספרים עלילתיים במהלך השנים. בגלל שאני גאון, הם כמובן ממש טובים, אבל עדיין היו לי מחשבות שניות על חלק מהדברים שחלק מהדמויות בחלק מהספרים שלי אומרים.
הסתכלתי על משפטים מסוימים של דברים מסוימות שדמויות מסוימות בספרים שלי אומרות או חושבות, וחשבתי לעצמי..."רגע, זה לא דיכאוני מידי?" או "זה לא אפל מידי?".
רציתי לדעת איך הקוראים יגיבו למשפטים האלו, והאם המשפטים האלו, והאמירות האלו, הן לא מוגזמות מידי, אז החלטתי לנסות אותם עליכם.
התלבטתי אם לספר לכם ישירות מה אני עושה, אבל אחרי שחשבתי על זה קצת, הבנתי שאני אקבל תגובות הרבה יותר אותנטיות אם תחשבו שזה הכול אמיתי, אז פשוט ניסיתי עליכם כמה וכמה משפטים מבלי לספר לכם מה אני עושה.
למרבה הצער, ובדיעבד, ולמרות שהתוצאות שהתקבלו הן לא חסרות ערך, נראה שהן די חלקיות, ובכל מקרה נראה שתגובותיכם הושפעו מהיכרות קודמת איתי.
מה שקיבלתי מכם בתגובה למשפטים האלו זה בסדר, אבל יש צורך בניסויים נוספים מעין אלו עבור עבודתי הספרותית, שכוללים את אותם המשפטים שכבר ניסיתי עליכם, ואולי גם כמה משפטים חדשים, במקומות אחרים, בנסיבות אחרות, ועם אנשים אחרים, שלא מכירים אותי.
אני שוב פעם רוצה להתנצל על כך שהדאגתי את חלקכם. אין סיבה לדאוג לי. הכול בסדר.
לסיום, כדי שתדעו להבדיל בין מה שאמיתי למה שלא, אני חושב שאצרף קישורים של כל האמירות שהן לא אמיתיות, ושהן לא באמת אני שמדבר, אלא דמויות בספרים שלי, בצירוף פירוט על מיהי הדמות שמדברת, ולאיזה ספר שלי היא שייכת לי.
אחרי מה שעשיתי לכם, אחרי שהשתמשתי בכם כך, אחרי שנעזרתי בכם בצורה הזאת, והכי גרוע, אחרי שגרמתי לכם לדאוג לי, נראה לי שזה המינימום שאני חייב לכם.
הניסוי הראשון בוצע ב-6 ביולי של 2024:
אני נורא אוהב את עצמי, אבל לפעמים לא כל כך. | תפוז פורומים
אתם יודעים, האמת שזה מצחיק, אני לא מצליח לזכור בוודאות של 100 אחוז מי אומר את זה מבין שלוש דמויות שונות משני ספרים שונים, אדריאן א'ובראיין מספרי העתידי "העולם על-פי אדריאן", טריסטן טרנר מספרי העתידי "החיים הנפלאים של טריסטן", או...נו...איך קוראים לו? שכחתי כבר. נייג'ל? נייג'ל, גם כן מספרי העתידי "החיים הנפלאים של טריסטן". כן. זה אחד מהשלושה האלו.
נראה לי שזה היה...טריסטן? או אולי נייג'ל? כן. נראה לי שזה היה נייג'ל. אם לא נייג'ל, אז נראה לי שטריסטן. קשה לי להאמין שזה היה אדריאן, אבל בכל מקרה אני לא פוסל את האפשרות על הסף.
לאחר מכן היה את השרשור הזה:
רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתם תאהבו אותי. רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתם תעריכו אותי. רק כשאני לא אהיה פה, אתם תדעו מה היה לכם, והפסדתם. | תפוז פורומים
האמת שזה לא ציטוט מדויק מתוך הספר, אבל לא הייתה לי ברירה. הייתי צריך שתחשבו שאני מדבר אליכם, ולכן שיניתי את זה, עבורכם, מדיבור ביחיד, לפנייה לרבים.
בפועל, ובספר, הציטוט המדויק הוא "רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתה תאהב אותי. רק כשאני לא אהיה פה יותר, אתה תעריך אותי. רק כשאני לא אהיה פה, אתה תדע מה היה לך, והפסדת".
ממרחק השנים שכחתי את השם שלה, אבל זה מה שבת הזוג של טריסטן אומרת לו לקראת סוף "החיים הנפלאים של טריסטן".
יש גם את השרשור הזה:
מה אם הדרך היחידה לא להרגיש רע, היא לא להרגיש שום דבר בכלל? | תפוז פורומים
ג'יידן ג'רארד אומר את זה לאוסטין אברגרין בספרי העתידי "חיים קטנים". אוסטין מזועזע לחלוטין למשמע הדברים. זה עוזר לו להבין כמה באמת קשה המצב של ג'יידן.
ואת זה:
מה אם הדרך היחידה לא להיפגע, היא להיות זה שפוגע? | תפוז פורומים
גם כן ג'יידן ג'רארד לאוסטין אברגרין ב"חיים קטנים".
וגם השרשור הזה הוא אחד מהניסויים הספרותיים שלי עליכם:
כל הנשים כלבות. כל הגברים חזירים. כל האנשים מפלצות. | תפוז פורומים
ג'יידן ג'רארד מ"חיים קטנים" ל...אתם יודעים מה? אני לא בטוח
אני רוצה להגיד גם כן אוסטין, אבל יכול להיות שהוא אמר את זה למישהו אחר.
ממרחק השנים, קשה לזכור.
יש גם את השרשור הזה:
לפעמים קורים דברים עצובים, אבל כשהם קורים, אני לא עצוב. אני כועס במקום. זה קל יותר. | תפוז פורומים
ג'יידן ג'רארד לאוסטין אברגרין ב"חיים קטנים" לפני הלוויה של...עזבו, אני לא רוצה לעשות לכם ספוילרים.
בכל מקרה, רק שתדעו, אוסטין עונה לו שזה לא בסדר, ושהוא כן צריך להרגיש את העצבות אם הוא עצוב, but that acshely backfires, והקטע הכי טראגי ואירוני, זה שזה קורה דווקא בגלל שג'יידן דווקא כן מקשיב לעצתו של אוסטין, וכעיקרון זה כן אמור להיות טוב בשבילו, אבל הבעיה היא שג'יידן לא נתן לעצמו להרגיש יותר מידי דברים במשך יותר מידי זמן, כך שכשהוא סוף-סוף נותן לעצמו להרגיש את הדברים, בדיוק ברגע הכי קשה, רגיש וכואב, לפני הלוויה של אדם אהוב, הוא חוטף מיני-התמוטטות שרק מאיצה את ההידרדרות הכללית שלו לקראת שיאו הגדול של הרומן-עלייתו של ג'יידן ג'רארד בתור נבל-העל הגדול והמרכזי של כל הספר, וברור שאוסטין והחברים שלו נכנסים תיכף ומיד למירוץ גדול נגד השעון בשביל להציל אותו.
לפעמים אני נגעל מעצמי עד עמקי נשמתי. | תפוז פורומים
נייג'ל לטריסטן ב"החיים הנפלאים של טריסטן".
ככל שאני יותר נאהב, ככה אני יותר שונא את עצמי, כי אני לא חושב שמגיעה לי אהבה. אני חושב שמגיעה לי שנאה, ובסוף, אנשים צריכים לקבל את מה שמגיע להם. | תפוז פורומים
ג'יידן לאוסטין ב"חיים קטנים".
לא תמיד הייתי הבן-אדם שהייתי רוצה להיות, ועשיתי דברים שאני לא גאה בהם. אני לא מבקש שפשעיי וחטאיי ייסלחו לי, כי אני יודע שזה לא מגיע לי. | תפוז פורומים
ג'יידן ל...אוסטין?