אתה שוכח שלא כל קשר דומה
לקודמים לו. היו גברים בחיי ש... מה לעשות, הקשר איתם לא היה חשוב לי מ א ו ד, לעומתם היו כאלה שרק המחשבה על איבוד הקשר איתם מזעזעת אותי (ע"ע בן זוגי הנוכחי), אז כאן יש לי יותר מה לאבד. היו קשרים (שוב, אלה שבהם בגדתי) שהקשר לא היה הכי קרוב, שלא באמת באמת היה אכפת לי, והיו כאלה שבהם בן הזוג היה החבר הכי טוב שלי, שרק הרעיון, האפשרות שאני אגרום לו עצב יכלה להכניס אותי לדיכאון. שני הדוגמאות האלה ואחרות הן חלק ממה שגרם לי לבגוד בקשרים מסויימים וגרם לי לא להעלות על הדעת באחרים. זו הסיבה שבכל הקשרים הקצרים שלי בגדתי בלי חשבון, ובשני הקשרים הכי ארוכים שלי, 3.5 שנים ושנתיים, לא העזתי לחשוב בכיוון. אני אגיד לך עוד משהו, בתחילת הקשר הנוכחי שלי (10 חודשים), ממש בתחילתו, בחיתוליו, בחודש הראשון- אני כן בגדתי. כלומר, נשיקה, עם האקס... ואני יכולה להגיד בוודאות שדבר כזה לא יקרה שוב בקשר הנוכחי, למה? א. כי מאז עברו כבר 9 חודשים, והאהבה רק התעצמה לגודל שלא ידעתי כמותו מעולם, וב. כי כבר אז, אחרי אותו מקרה, אני התייסרתי כ"כ... כמו שמעולם לא התייסרתי כשבגדתי הרבה יותר בגדול (סקס.) והרבה יותר מפעם אחת באחרים, אני ישבתי מולו שעות לאחר מכן ולא הייתי מסוגלת להפסיק לבכות, לא יכלתי להסתכל לו בעיניים, לא יכלתי לסבול את המחשבה שאני מסתירה ממנו משהו... ולכן גם בסופו של דבר לא יכלתי לא לספר לו ולהתחנן שיסלח לי ושנתחיל מהתחלה, אחרי שעברתי את ההתנסות הזאת כבר ידעתי, שום דבר שבעולם לא יגרום לי לפגוע בו שוב, והיום 9 חודשים אחרי (ועוד של מגורים יחד) כשהכל הרבה יותר עוצתי... אין סיכוי. הטענה השניה שלך נכונה מאוד, עדיף לא להסתכן, אבל יש דברים שהם גם מעבר- שהם בהרגשה, באינטרקציה של הקשר, אתה יודע מה איכות הקשר שלך, יכול להיות שהקשר של דנדוש ושל הבחור יהיה ברמה אחרת ממה שהוא הכיר עד היום (באותה מידה יכול להיות שלא).