אתם מכירים את הבאסה של פרידה מחברה?
הייתה לי חברה מאוד טובה במשך שנתיים. שנה שעברה היא עברה ללמוד בפנימיה ולכן היה קשה מאוד לשמור על קשר (לא היה לה פלאפון וסיוט לנסות להשיג אותה בטלפון הציבורי). היום נפגשנו והלכנו לקניון ביחד. פתאום היא קרה ומחושבת וכל מיני דברים מעצבנים. למשל, היא כל הזמן אומרת "את לא נורמלית". התגובה שלי היא "נו אז מה! אני לא רוצה להיות נורמלית, לא בשאיפות שלי!" פעם היא הייתה מקבלת את זה אבל עכשיו היא כל הזמן היא מסתכלת עלי בכאלה מין רחמים אפילו שאני יודעת שהיא לא באמת מרחמת עלי זה מעלה לי את הג´ננה. אפילו שנורא נהניתי והכל זה שם לי אבן על הלב. היינו חברות כ"כ טובות, חלקנו הכל, לאן זה נעלם? לא הרגשתי קרובה אליה וכלום. אני בדיכאון ממנה!
הייתה לי חברה מאוד טובה במשך שנתיים. שנה שעברה היא עברה ללמוד בפנימיה ולכן היה קשה מאוד לשמור על קשר (לא היה לה פלאפון וסיוט לנסות להשיג אותה בטלפון הציבורי). היום נפגשנו והלכנו לקניון ביחד. פתאום היא קרה ומחושבת וכל מיני דברים מעצבנים. למשל, היא כל הזמן אומרת "את לא נורמלית". התגובה שלי היא "נו אז מה! אני לא רוצה להיות נורמלית, לא בשאיפות שלי!" פעם היא הייתה מקבלת את זה אבל עכשיו היא כל הזמן היא מסתכלת עלי בכאלה מין רחמים אפילו שאני יודעת שהיא לא באמת מרחמת עלי זה מעלה לי את הג´ננה. אפילו שנורא נהניתי והכל זה שם לי אבן על הלב. היינו חברות כ"כ טובות, חלקנו הכל, לאן זה נעלם? לא הרגשתי קרובה אליה וכלום. אני בדיכאון ממנה!
