אתם מכירים את זה שלפעמים לא בא

[רותי 11]

אתם מכירים את זה שלפעמים לא בא

לכם על כלום ורק להתחפר פנימה
ולהרגיש שכאילו הכל נגדכם או
לא יודעת מה ובא לכם להתקרבן
הכי עמוק שיש ואפילו אתם מחפשים
"סיפורים" לנקודה הזאת ואתם הכי
מתעצבנים שאחרים מנסים להראות
לכם שהכל טוב ויכול להיות טוב ולכם
בא להישאר עוד קצת בתוך המקום הזה?

 

[Apotheosis]

אני סובר..

שקודם כל כולם מכירים שלפעמים לא בא.

מה זה להתקרבן? אם מישהו מתקיף אותך - או שאת מתגוננת או שאת מתקיפה או שאת בוחרת לא לקחת חלק בכלל - זה לא נקרא להיות קורבן -זה נקרא דע את אויבייך והחכים - אל תיכנס בכוח למדורה - כמו שאת לא זורקת עצמך אל האש - אין סיבה להיכנס לאש מילולית ללא סיבה - אלא אם כן את מחוייבת להסתכסך.

כמו איוב - גם אותו אנשים ניסו "לעודד", קלל את האלוהים ושא ברכה מה שנקרא, מה חשבת? גם בימינו אנשיםנפגשים עם אנשים לא נעימים בכל מיני מצבים - זה איך שאת יוצאת ולומדת ממצבים כאלה - זה מה שמשנה את מה שאת עוברת..

לפעמים גם יש את המקוםן שאפשר לקרוא לו "בית", מקום בו טוב לך ואת באמת לא רוצה לעזוב - אבל מה לעשות והחיים הם אתגר - ועלינו לצאת ולעשות , עם כל הקושי (ואולי גם השמחה) שבדבר..

מאחל לך המון הצלחה

 

[רותי 11]

אני סתם אומרת שכאילו לפעמים

בא לנו להיכנס פנימה והלתמסכן עם עצמנו
לא להאשים אף אחד אלא סתם להיות בתוך
סחי של עצמנו.
אני זוכרת מהעבר שלי שזה היה קורה לי
לפעמים תודה לאל זה כבר לא אבל אני
מתארת לעצמי שזה קורה לעוד אנשים

 

[אורה לי1]

אתמול היה לי יום כזה

חיכיתי שהוא יגמר כבר.
אני יודעת שזה בדר"כ לא יותר מיום אחד.
כלום לא הולך, הכל הפוך. השיער לא מסתדר, הפנים נפוחות, השמנתי מעט,. הצלחות נשברות, האוכל נשפך, הילדים צורחים ולא מרוצים, מאחרים למקום מסויים ועוד ועוד ועוד....
וכל מה שבא לי זה להכנס למיטה ולבכות- גם ללא סיבה ברורה, פשוט הרגשה.
ובסוף היום לומר, איזה כיף שהיום עבר!