אתם מרשים לי לקטר קצת?

מורגאן

New member
אתם מרשים לי לקטר קצת?

אני בת למשפחה מורכבת כבר הרבה שנים, והמצב קצת מסובך. אמא שלי נישאה בשנית, אני לא בקשר אם אבא שלי הביולוגי, ורואה בבעלה (שמגדל אותי מגיל צעיר) אבא לכל דבר. הבעיה היא הילדים שלו. יש לו שלושה ילדים שלא רחוקים ממני מאוד בגיל (כולנו כבר מבוגרים) ומאז ומתמיד היו ביננו יחסים לא טובים. בשנים האחרונות אלה פשוט יחסים של התעלמות כמעט מוחלטת. אין לי שום שפה משותפת או תחומי עניין משותפים איתם, אבל מכיוון שהם שלושה ואני אחת, ברור מי החריג פה. בארוחות משפחתיות אני מרגישה בודדה, אני יושבת, אוכלת, ומחכה לרגע שנקום מהשולחן ואני אוכל לברוח לחדרי. הבעיה היא שאח"כ ההורים מאשימים אותי באנטיפטיות. לי מאוד קשה עם המצב. ברור לי שאין כמעט מקום לשפר יחסים עם האחים החורגים - לאור נסיונות שנעשו בעבר הממש לא רחוק. זה מאוד מצער אותי, אבל אני לא מוכנה לכפות את עצמי על אנשים. הבעיה העיקרית היא ההרגשה המאוש לא טובה שזה יוצר אצלי. יש משפחה, אבל אני לא ממש חלק ממנה. זהו, קיטרתי. אתם מוזמנים להגיב
מורגאן.
 

yaeli4

New member
מורגאן חמודה ויקרה

לא כתבת בת כמה את, שזה מאוד מאוד חשוב. תוכלי לכתוב ואז אוכל להתייחס לדברייך.
 
מורגאן יקרה

אני לא יודעת אם אני עושה טוב שאני מגיבה כאן אחרי שהוחלט שהפורום הוא למבוגרים ,אך אני מאמינה שאם כתבת קשה מאד להתעלם, ומנהלי הפורום יחליטו מה הלאה. תשובתי אליך היא אחת,אם המצב מאד קשה לך כמו שאת מתארת כאן באופן מאד ברור ,תחליטי שאת עושה אחרת פשוט מאד, במקום להרגיש בחוץ תחליטי שמרגע זה את בפנים .כמו שתעמידי את עצמך ככה תעמדי,ובארוחות משותפות פשוט שתפי את כולם בחוויות שלך ותהיי חלק מהמשפחה ,אני מאמינה שזה בידים שלך . בהצלחה
 

מורגאן

New member
אני "מבוגרת" לפי הגדרה, אבל נכון

שאני שייכת למגזר הילדים ולא ההורים. לי דווקא חסר קצת העניין הזה של נקודת המבט של הילדים, אבל אני לא אתווכח על חוקי הפורום, אם לא אז לא. בכל אופן תודה על התגובות. ובתשובה אליך - זה לא כזה פשוט. כשלא מקשיבים לך, אתה לא רוצה לדבר. בעיקר כשאתה מרגיש שמסתכלים עליך עקום. אני מזכירה שוב שהם שלושה. שלושה זאת קבוצה, ולקבוצה יש כח. אני באמת לא חושבת שאני יכולה לדחוף את עצמי לתוכם, בעיקר כי אני פשוט לא מעניינת אותם. אני לא הכרחית, ואני שונה. אין לי ממש מה להגיד מעבר לזה. אני מוכנה לשמוע עצות, אבל לא ממש מאמינה שזה יכול כבר להשתנות. בעיקר רציתי להתאוורר מזה קצת. תודה על התגובות, מצטערת אם לא כתבתי במקום הנכון!
 
אם מראש

את שמה עצמך כשונה ואחרת ולא שייכת ,אז באמת קשה לעשות שינויים אבל יקירה אני בטוחה לפי כתיבתך העדינה והרגישה שאת מיוחדת מאד ואני בטוחה שאם תראי זאת לכולם הם יראו ואל תוותרי מראש גם אם הם קבוצה של שלושה,זה לא עושה אותם מעניינים יותר או מקסימים כמוך,אז קדימה לעבודה ,שתפי אותם בעולמך המיוחד ותראי איך לאט לאט תשתלבי במשפחה.
 

רות 2

New member
טוב תראי...

ההתיחסות שלך לעינין מתחילה ב.."הם שלושה, יש להם כח , כלומר שאני מאמינה שבעבר לפחות היו בעיות של תחרותיות ... כך שבטוחני כי לא ממש ניסית להתקרב..והרחקת עצמך מהם כי... את מתיחסת אליהם כמקשה אחת... ואולי להתקרב ולהכיר ולהפתח לאחד מהם ולאט לאט לאחרים ??... זה תלוי בך לא פחות ממה שתלוי בהם אבל אם תתחילי את להיות פתוחה יותר בארוחות שולחןלהשתתף בשיחת החולין.. תראי למרות כל הרשום כאן, זה לא אומר שאת צריכה לחבב את כולם יכול להיות שעם אחד מהם לא תסמפטי את האופי שלו ואו עם דעותיו... אז את לא חייבת לאהוב אותם, אבל ללמוד לכבדם ,(אני לא קראתי שאת לא אבל בהחלט יכול להיות שכך הם מפרשים אותך?!..) תני צ'נס להם ולך בהצלחה.
 
למעלה