אתם מרשים לי לקטר קצת?
אני בת למשפחה מורכבת כבר הרבה שנים, והמצב קצת מסובך. אמא שלי נישאה בשנית, אני לא בקשר אם אבא שלי הביולוגי, ורואה בבעלה (שמגדל אותי מגיל צעיר) אבא לכל דבר. הבעיה היא הילדים שלו. יש לו שלושה ילדים שלא רחוקים ממני מאוד בגיל (כולנו כבר מבוגרים) ומאז ומתמיד היו ביננו יחסים לא טובים. בשנים האחרונות אלה פשוט יחסים של התעלמות כמעט מוחלטת. אין לי שום שפה משותפת או תחומי עניין משותפים איתם, אבל מכיוון שהם שלושה ואני אחת, ברור מי החריג פה. בארוחות משפחתיות אני מרגישה בודדה, אני יושבת, אוכלת, ומחכה לרגע שנקום מהשולחן ואני אוכל לברוח לחדרי. הבעיה היא שאח"כ ההורים מאשימים אותי באנטיפטיות. לי מאוד קשה עם המצב. ברור לי שאין כמעט מקום לשפר יחסים עם האחים החורגים - לאור נסיונות שנעשו בעבר הממש לא רחוק. זה מאוד מצער אותי, אבל אני לא מוכנה לכפות את עצמי על אנשים. הבעיה העיקרית היא ההרגשה המאוש לא טובה שזה יוצר אצלי. יש משפחה, אבל אני לא ממש חלק ממנה. זהו, קיטרתי. אתם מוזמנים להגיב
מורגאן.
אני בת למשפחה מורכבת כבר הרבה שנים, והמצב קצת מסובך. אמא שלי נישאה בשנית, אני לא בקשר אם אבא שלי הביולוגי, ורואה בבעלה (שמגדל אותי מגיל צעיר) אבא לכל דבר. הבעיה היא הילדים שלו. יש לו שלושה ילדים שלא רחוקים ממני מאוד בגיל (כולנו כבר מבוגרים) ומאז ומתמיד היו ביננו יחסים לא טובים. בשנים האחרונות אלה פשוט יחסים של התעלמות כמעט מוחלטת. אין לי שום שפה משותפת או תחומי עניין משותפים איתם, אבל מכיוון שהם שלושה ואני אחת, ברור מי החריג פה. בארוחות משפחתיות אני מרגישה בודדה, אני יושבת, אוכלת, ומחכה לרגע שנקום מהשולחן ואני אוכל לברוח לחדרי. הבעיה היא שאח"כ ההורים מאשימים אותי באנטיפטיות. לי מאוד קשה עם המצב. ברור לי שאין כמעט מקום לשפר יחסים עם האחים החורגים - לאור נסיונות שנעשו בעבר הממש לא רחוק. זה מאוד מצער אותי, אבל אני לא מוכנה לכפות את עצמי על אנשים. הבעיה העיקרית היא ההרגשה המאוש לא טובה שזה יוצר אצלי. יש משפחה, אבל אני לא ממש חלק ממנה. זהו, קיטרתי. אתם מוזמנים להגיב