אתם פשוט לא מבינים

[Gessi]

אתם פשוט לא מבינים

אתם פספסתם את השאלה העיקרית שלי. לא אכפת לי שאני סובל ייסורי תופת (אתמול בלילה הייתי בחדר מיון בגלל הכאבים שכבר לא יכולתי לסבול והייתי צריך עוד כימיקלים (בנוסף למה שאני דוחף לגוף באופן קבוע עם מרשם). אני מתכוון לסבל ש א נ י גורם לאנשים שאני אוהב בגלל שנשארתי בחיים... למה הם צריכים לסבול בגללי ?! אני לא הייתי "ילד טוב" לאלוהים בחיים! אני אומר את זה בידיעה ברורה. אין לי בעיה שיעניש א ו ת י כמה שהוא רוצה. הוא יכול להכות בי בצרעת ובשאר חוליים שונים ומשונים ואני אעמוד זקוף ואקבל את מה שמגיע לי בראש מורם ובידיעה שאני לא מצטער על מה שעשיתי. חייתי טוב ונהניתי בחיים. אבל למה הבת שלי - שהיא בת שנה וחצי ועוד לא הספיקה להבין מה זה טוב ורע, למה היא צריכה לסבול את ההתפרצויות זעם שלי, את הדכאונות שלי, את הכאבים שלי שגורמים לי להיות בלתי נסבל. למה ? למה אשתי, שהתחתנה עם מישהו שהיא אוהבת, למה היא צריכה לסבול אותי - את האדם החדש שנוצר אחרי התאונה. למה ההורים שלי צריכים לסבול אותי ? איפה הרחמנות של האלוהים הזה ?

 

[פרובוקטור]

תלמד לשרשר

זה יקנה לך מקום בגן עדן.

 

[tamarhp]

אתה נורא מריר בימים האחרונים ):

 

[פרובוקטור]

אני ענייני

 

[שרון AAA]

החלמה מהירה .ותשובה על השאלה

אתה מצפה שאלוהים ישנה את כל התוכניות שלו בשבילך?(יהודים עונים על שאלה בשאלה) נניח שיש אלוהים והוא ברא עולם מתוכנן עם תכלית ואתה והמשפחה שלך חלק מהעולם הזה. אתה מצפה שהוא ישנה את החוקים שהוא קבע ( שזה כולל מחלות,תהליכים בגוף) כדי שאשתך והילדה שלך לא תסבול? אני מאחל לך החלמה מהירה ושאתה והמשפחה שלך יסבלו כמה שפחות .תאלץ להלחם במחלה עם הגוף והנפש שאלוהים נתן לך , עם המגבלות שלהם והכוחות שבהם.

 

[אופירA]

ייסורי הנפש קשים מייסורי הגוף

ייסוריך על הסבל שאתה רואה שנגרם לאנשים אחרים כתוצאה מהתנהגות שאין לך שליטה עליה - הם הסבל הממשי והגדול ביותר שלך. כדבריך - ייסורי הגוף פחות מציקים לך מאשר הצער על הסבל הנגרם לאחרים. ואין אלא להשתתף בצערך, ולהבין שזעקתך היא מנהמת הלב ומרצון להיטיב, ולא משנאה וכעס לשמם. הכאב נובע מכך שאינך מבין את האלוקים, וזה כאב גדול מאוד. כאשר כואב כאב גדול כ"כ, אי אפשר לשאול שאלות, ולקבל תשובות. אפשר רק לזעוק את הכאב, וזה מה שאתה עושה. לבך אינו מסוגל לשאת את ההבנה שאת חשבונותיו של האלוקים אין אנו יכולים לחשב, ושאת חשבונותיו באופן כללי הודיע מראש בתורתו, והזהיר את בני האדם לבל ינסו אותו אם יישם את אזהרותיו. לא אי הצדק האבסולוטי מפריע לך, שאם כך היה - היית שואל שאלות קשות יותר: מה הצדק בייסורים המזוויעים שעברו ילדים קטנים בשואה הנוראה. כאב נפשך הוא המפריע לך, וצער האהבה שאתה אוהב את קרוביך הסובלים הוא המאכל את ליבך. אולי ינחם אותך לדעת, שלא חטאיך האישיים גרמו בהכרח, אלא חטאי כל הדורות כולם. שכל אדם סובל בגלל הסתר הפנים שנגרם על חטאי כל העם כולו, ולא על חטא בודד זה או אחר. שהחשבונות הם חשבונות של נשמות בגלגוליהם השונים, ולא של אישיותה הפרטית של בתך או אשתך. ואולי דברים אלו רק יכעיסוך יותר, משום שהם אינם קרובים לליבך, ומשום שאינם גורמים לתחושת נוחם ורחמים, אלא לתחושה מנוכרת וכואבת. ובכל אופן עליך לדעת, שכאשר כואב - יש לזעוק. ויש לחפש ריפוי. ומה שבלאו הכי איננו מבינים גם כאשר אנו בריאים - בוודאי שאין מה לנסות להבין כאשר אנו כואבים. אבל לצעוק ולבטא רגשות כואבים - אפשר וצריך. כדי להבין את האלוקים (עד כמה שבן תמותה יכול בכלל) יש לשנות מבט, וזאת אינך יכול לעשות כרגע, ואין זה הזמן לעשות כרגע, כאשר הכאב זועק מתוכך.

 

[r a v]

למה אתה מחכה שמישהו יציל אותך?

קורים דברים בחיים, אז או שתיקח את עצמך בידיים ותחליט שאישתך עוברת המון בגללך, תן לה להבין כמה אתה מעריך אותה על זה, תחייך אליה ואל העולם, תעבוד יותר קשה כדי להחזיר לעצמך את מי שאתה, עם כל הסבל והתלאות, וברגע שתצא מזה, תאמין לי שגם הסובבים אותך יראו את זה. שלחתי לך מסר.