מזכיר לי את הסיפור של השכן הייקה שגר בשכונה. השכנים יוצאים עם הכלבים בשעת בוקר מוקדמת ואחר כך המדרכה מנוקדת בסימנים צבעוניים לפי מה שהכלבים אכלו ביום קודם. חלק מהשכנים בכלל לא טורח לאסוף בשקיות את הקקי. השכן הייקה החליט יום אחד לעשות מעשה. הוא אסף את הקקי שהיה על המדרכה כל קקי בשקית נפרדת ומיין את את התוצרת לפי מה שהוא סבר ששיך לכל שכן והדביק את השקיות על תיבות הדואר של האנשים שלפי דעתו הוא זיהה שזה שייך לכלב שלהם. ברור שקמה מהומה, כי חלק מהאנשים האלה אין להם בכלל כלבים. אלה שיש להם כלבים התחילו לצעוק: הכלב שלי עושה קקי בצבע...... לא להאמין שאנשים מבוגרים מתעסקים בשטויות כאלה.
מאז ההפצצה פחדתי מאוירונים,
בגיל 4 עברנו לנתניה והייתי בגן סולד,
כעבור מספר כ-15 שנים פגשה הגננת תמר את אימי ושאלה
מה שלום אריה'לה?
כשאימי סיפרה לה שאני בצנחנים היא שאלה "מה? הוא כבר לא מפחד מאווירונים?"