אתמול- אחד הימים המרגשים בתולדות עם ישראל

אתמול- אחד הימים המרגשים בתולדות עם ישראל

הדברים הבאים נטולי ציניות לחלוטין. אי אפשר היה שלא להתרגש אתמול, משתי סיבות: א. אין דבר יותר מרגש משיבתו של חטוף לחיק משפחתו. ב. עם ישראל הפגין אתמול ערבות הדדית ברמה שאין לה אח ורעה בשאר הלאומים. אי אפשר שלא להתגאות בעם שמרגיש חיבור כ"כ גדול לכל אחד מאנשיו. סגולת ישראל בשיא תפארתה. חלקכם תמהים, כיצד יכול אדם שאתמול קרא ליום השחרור "יום אבל לאומי" לשנות את דעתו באופן פתאומי? דעתי נשארה כפי שהייתה. התוצאות של העיסקה יורגשו בשנים הקרובות. תכונותיהן המיוחדות והנעלות של עם ישראל- הם לפעמים קטלניות. שאול המלך ריחם על העם העמלקי, ובסופו של דבר גרם למותם של יהודים רבים... אחת העבודות הקשות ביותר היא לנתב את הרגשותינו ולא לתת להם להשפיע על החלטות גורליות. אני מקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה שנצטרך לדון בנושא זה. חג שמח
 
להתרגש כן.

ערבות הדדית כן. אבל די כבר, עזבו את המושב, עזבו את משפחת שליט. אני בטוחה שהם מרגישים את החיבוק של עמישראל גם בלי שעמישראל יהיה מציצן. אני מסכימה איתך שאין לדעת את ההשלכות אבל... אני לא חושבת שבזה העניין, זאת אומרת מצב עםישראל לא יהיה רע יותר או טוב יותר לאחר שיחרור העצירים. התשובה היא בכלל לא במקום הזה.
 
למעלה