ילדת פלא קטנה
New member
אתמול בכיתי בכי מוזר ביותר
אתמול, במהלך שיחה עם חברה, ניסיתי להסביר מדוע אני עדיין מרגישה כאב בנוגע לאותו רופא. פתאום התחלתי לבכות (דבר שאינו חדש). אבל לא בכי רגיל. בכיתי הנשמה לראשונה בחיי, בכי מוזר ביותר. לא חושבת שאי פעם בכיתי בצורה כל כך מוזרה ואמיתית. היום התעוררתי די בסדר. הבנתי שפסח קרב ובא ואולי כדאי במהלך הנקיונות לנקות גם כמה דברים מהחיים שלי. אז אומנם זה קשה, וצפויה לי דרך ארוכה, אבל אני חייבת את זה לעצמי. הבנתי שעלי לנטרל את המחשבות שלי ואולי אכנס לתקופה מסוימת לאדישות אבל אני מאמינה - או יותר נכון רוצה להאמין שבסוף יגיע מישהו שיוציא אותי מהאדישות הזו.
אתמול, במהלך שיחה עם חברה, ניסיתי להסביר מדוע אני עדיין מרגישה כאב בנוגע לאותו רופא. פתאום התחלתי לבכות (דבר שאינו חדש). אבל לא בכי רגיל. בכיתי הנשמה לראשונה בחיי, בכי מוזר ביותר. לא חושבת שאי פעם בכיתי בצורה כל כך מוזרה ואמיתית. היום התעוררתי די בסדר. הבנתי שפסח קרב ובא ואולי כדאי במהלך הנקיונות לנקות גם כמה דברים מהחיים שלי. אז אומנם זה קשה, וצפויה לי דרך ארוכה, אבל אני חייבת את זה לעצמי. הבנתי שעלי לנטרל את המחשבות שלי ואולי אכנס לתקופה מסוימת לאדישות אבל אני מאמינה - או יותר נכון רוצה להאמין שבסוף יגיע מישהו שיוציא אותי מהאדישות הזו.