אתמול בלילה - ל tear

מיכל@בר

New member
אתמול בלילה - ל tear

אולי מתוך עייפות, אולי כי באמת כל אחת מאיתנו דיברה על דבר אחר.. אני רוצה להתנצל אם נשמעתי קשובה רק למה שרציתי להעלות ולא אל הדברים שאת כתבת. את דיברת על החלל שלא ניתן למילוי, על כך שלא יכולה להיות השלמה עם מצב בלתי אפשרי של איבוד בן, על הכאב הנוראי שבאובדן. אני דיברתי על ניקוז יתר הדברים שאינם שייכים לאובדן - אל אותו חלל ושאלתי למה אי אפשר לעשות איזה קו הפרדה?...
 

tear

New member
מיקי חמודה כל כך

היית אתמול קשובה מאוד ואת לא צריכה להתנצל על כלום. אולי אני לא הסברתי את הרגשתי לענין בצורה מובנת. אז, התכוונתי לכך שלא חשוב מה קורה, אם מישהו אמר משהו שבכלל לא התכוון לפגוע, או כל דבר שכאילו עצוב או נכנס בנשמה, תמיד זה מוצא את הדרך למקום הזה, הבור המלא המון עצב, הסבר לכך אין לי, אבל זה אולי מצביע על כך שנהיינו רגישים בהמון דרגות מעל למה שפעם. וכמובן לא נראה לי שזה יכול להשתנות, ובטח שאין שום גדר שבעולם שתחסום את זה. מקווה שהובנתי עכשיו ביותר בהירות.
 

מיכל@בר

New member
כן, דמעונת, עכשיו יותר ברור...

ותודה שהרגעת ותודה שהבנת
 
למעלה