אתמול בלילה,
ראינו חבר שלי ואני סרטים מפחידים. ישנתי בצורה לא רגועה בלילה והיו לי מלא סיוטים. אחד מהחלומות שחלמתי זה שחבר שלי איכשהו מת וזה מאוד השפיע עלי. קמתי בבוקר מתוך סיוט, ובכיתי, וחבר שלי שאל אותי מה קרה, אבל לא יכלתי לספר לו שזה מה שחלמתי, זה העציב אותי והפחיד אותי מדי. חוץ מזה איזה מחשבה תעבור לו בראש שהוא ידע שזה מה שחלמתי עליו? אז בכיתי כמו ילדה קטנה וחיבקתי אותו חזק חזק כדי להזכיר לעצמי שזה רק היה חלום. והוא בטח הרגיש מתוסכל כי הוא רצה לדעת למה אני בוכה ולא עניתי לו אז באיזשהו שלב הוא שאל אותי - את לא יכולה לדבר? אבל אפילו על זה לא היה לי אומץ לענות עד שבאיזשהו שלב סיננתי שהיה לי חלום מפחיד. הוא איכשהו נרדם שוב ואני בכלל לא היה אכפת לי מהשעה לא היה אכפת לי מזה שאני אאחר לעבודה, רק רציתי להסתכל עליו. אז הסתכלתי וליטפתי אותו. פחדתי ללכת משם ולעזוב אותו. אחרי כמה דקות הוא התעורר ואמר בקול מונוטוני בשיא הקרירות כשהוא מבחין שאני נסערת: "את לא צריכה לצאת כבר"? דעות ישמעו בשימחה.
ראינו חבר שלי ואני סרטים מפחידים. ישנתי בצורה לא רגועה בלילה והיו לי מלא סיוטים. אחד מהחלומות שחלמתי זה שחבר שלי איכשהו מת וזה מאוד השפיע עלי. קמתי בבוקר מתוך סיוט, ובכיתי, וחבר שלי שאל אותי מה קרה, אבל לא יכלתי לספר לו שזה מה שחלמתי, זה העציב אותי והפחיד אותי מדי. חוץ מזה איזה מחשבה תעבור לו בראש שהוא ידע שזה מה שחלמתי עליו? אז בכיתי כמו ילדה קטנה וחיבקתי אותו חזק חזק כדי להזכיר לעצמי שזה רק היה חלום. והוא בטח הרגיש מתוסכל כי הוא רצה לדעת למה אני בוכה ולא עניתי לו אז באיזשהו שלב הוא שאל אותי - את לא יכולה לדבר? אבל אפילו על זה לא היה לי אומץ לענות עד שבאיזשהו שלב סיננתי שהיה לי חלום מפחיד. הוא איכשהו נרדם שוב ואני בכלל לא היה אכפת לי מהשעה לא היה אכפת לי מזה שאני אאחר לעבודה, רק רציתי להסתכל עליו. אז הסתכלתי וליטפתי אותו. פחדתי ללכת משם ולעזוב אותו. אחרי כמה דקות הוא התעורר ואמר בקול מונוטוני בשיא הקרירות כשהוא מבחין שאני נסערת: "את לא צריכה לצאת כבר"? דעות ישמעו בשימחה.