אורי האילתית המתוקה
New member
אתמול בלילה...
אז אתמול בלילה, ב-1 ככה הלכתי לידיד ראינו סרט ונרדמנו, לא כל אחד יודע שאני לא סובלת מגע, הוא מאלה שלא יודעים, התעוררתי באמצע הלילה מהנשיקות החיבוקים והליטופים שלו, כל בחורה "נורמאלית" תשאל מה הבעיה (כן, הבחור הזה נראה מושלם!), וכן נכון הייתי רוצה איתו קשר וכל זה, אבלך כל עיניין הנגיעות די מרטיע אותי.... והוא שם לב לכך שלא זרמתי איתו, וזהו, חוץ מליטופים לא היה כלום, וככה נרדמנו מחובקים, הוא לא שאל אותי אפילו למה אני לא זורמת איתו (כנראה הוא חשב שאני עייפה...), אבל את האמת? לי זה הפריע שאני לא מסולת לזרום (אני לא בתולה), אז כאילו מה הבעיה פה? למה אני לא מסוגלת להמשיך מה שכל בחורה אחרת הייתה יכולה בכייף להמשיך? למה אני עוצרת את עצמי? החברות הקרובות שלי חושבות שכל ה"עיניין" נובע מה-5(!) תקיפות מיניות שעברתי בחיים שלי (מאנשים שונים), החברות שלא יודעות על העבר הזה טוענות שזה בגלל שהראשון (והיחיד שלי) היה בעצם גרוע... אני אישית לא יודעת למה.. לא יודעת למה אני תמיד מוזיזה להם ת'יד, למה זה כ"כ מפריע, הלכתי לטיפול בנושא, להרבה טיפולים למען האמת, אין לי מושג ממה זה נובע כל העיניין של הדחקת המין אצלי, אני לא בחורה ביישנית, אין לי בעיה ללכת למשל בחוף הים עם בקיני ושכל הקנאים ימותו, אני לא מתביישת בגוף שלי, לא זאת הסיבה... אבל מה בעצם הסיבה? למה אני לא יכולה להמשיך לזרום? למה זה אף פעם לא בא מהכיוון שלי? ותמיד מהכיוון שלו? וגם כשאני כבר באמצע סקס, אני לא באמת שם, ומרגישה רצון לברוח, ובסוף תמיד בוכה? לפעמים אני מרגישה כ"כ דפוקה בגלל העיניין הזה, כ"כ דפוקה שלפני כמה חודשים חזרתי בתשובה ושמרתי נגיעה! תקלטו רק כמה רחוק הלכתי! למעשה, לפני הפעם הראשונה שלי כולם היו בטוחים שאני הבחורה הכי "פתוחה" בעולם, ועוד הייתי בתולה בתקופה ההיא... טוענים שאני משדרת סקס, ואני בכלל לא יודעת איך משדרים את זה! אני יודעת רק איך מתחמקים מזה! אני לא נמשכת לבנות למשל... אז לא זאת הסיבה לכך שאני לא יכולה לסבול יד של בחור.. ואני לפעמים תופסת את עצמי יושבת שעות וחופרת לעצמי :"מה הבעיה שלי?" אז מה הבעיה שלי בעצם? למה כמה ואיך? נתקלתם בזה בעבר? בלחץ הזה בשהייה עם בן/בת זוג שרוצה משהו שאתם לא מסוגלים לספק? ואם אתם כבר מספקים אתם מרגישים כאילו בגדתם בעצמכם? אין! הדבר הזה, התחושה הזאת הורגת אותי מבפנים, אני בחיים לא אוכל לפתח קשר נורמאלי בקצב הזה, כל החבר'ה שלי תופסים ת'סקס כעיניין של מה בכך, ורק אני רואה בזה שד מתיבת פנדורה, וכ"כ נמאס לי מזה, אין לכם מושג כמה שנמאס לי מזה,כמה שאני רוצה להיפטר מההרגשה הזאת ולזרום עם מי שבא לי מתי שבא לי! אבל אף פעם לא מסוגלת ללכת עד הסוף.. מה עושים?
אז אתמול בלילה, ב-1 ככה הלכתי לידיד ראינו סרט ונרדמנו, לא כל אחד יודע שאני לא סובלת מגע, הוא מאלה שלא יודעים, התעוררתי באמצע הלילה מהנשיקות החיבוקים והליטופים שלו, כל בחורה "נורמאלית" תשאל מה הבעיה (כן, הבחור הזה נראה מושלם!), וכן נכון הייתי רוצה איתו קשר וכל זה, אבלך כל עיניין הנגיעות די מרטיע אותי.... והוא שם לב לכך שלא זרמתי איתו, וזהו, חוץ מליטופים לא היה כלום, וככה נרדמנו מחובקים, הוא לא שאל אותי אפילו למה אני לא זורמת איתו (כנראה הוא חשב שאני עייפה...), אבל את האמת? לי זה הפריע שאני לא מסולת לזרום (אני לא בתולה), אז כאילו מה הבעיה פה? למה אני לא מסוגלת להמשיך מה שכל בחורה אחרת הייתה יכולה בכייף להמשיך? למה אני עוצרת את עצמי? החברות הקרובות שלי חושבות שכל ה"עיניין" נובע מה-5(!) תקיפות מיניות שעברתי בחיים שלי (מאנשים שונים), החברות שלא יודעות על העבר הזה טוענות שזה בגלל שהראשון (והיחיד שלי) היה בעצם גרוע... אני אישית לא יודעת למה.. לא יודעת למה אני תמיד מוזיזה להם ת'יד, למה זה כ"כ מפריע, הלכתי לטיפול בנושא, להרבה טיפולים למען האמת, אין לי מושג ממה זה נובע כל העיניין של הדחקת המין אצלי, אני לא בחורה ביישנית, אין לי בעיה ללכת למשל בחוף הים עם בקיני ושכל הקנאים ימותו, אני לא מתביישת בגוף שלי, לא זאת הסיבה... אבל מה בעצם הסיבה? למה אני לא יכולה להמשיך לזרום? למה זה אף פעם לא בא מהכיוון שלי? ותמיד מהכיוון שלו? וגם כשאני כבר באמצע סקס, אני לא באמת שם, ומרגישה רצון לברוח, ובסוף תמיד בוכה? לפעמים אני מרגישה כ"כ דפוקה בגלל העיניין הזה, כ"כ דפוקה שלפני כמה חודשים חזרתי בתשובה ושמרתי נגיעה! תקלטו רק כמה רחוק הלכתי! למעשה, לפני הפעם הראשונה שלי כולם היו בטוחים שאני הבחורה הכי "פתוחה" בעולם, ועוד הייתי בתולה בתקופה ההיא... טוענים שאני משדרת סקס, ואני בכלל לא יודעת איך משדרים את זה! אני יודעת רק איך מתחמקים מזה! אני לא נמשכת לבנות למשל... אז לא זאת הסיבה לכך שאני לא יכולה לסבול יד של בחור.. ואני לפעמים תופסת את עצמי יושבת שעות וחופרת לעצמי :"מה הבעיה שלי?" אז מה הבעיה שלי בעצם? למה כמה ואיך? נתקלתם בזה בעבר? בלחץ הזה בשהייה עם בן/בת זוג שרוצה משהו שאתם לא מסוגלים לספק? ואם אתם כבר מספקים אתם מרגישים כאילו בגדתם בעצמכם? אין! הדבר הזה, התחושה הזאת הורגת אותי מבפנים, אני בחיים לא אוכל לפתח קשר נורמאלי בקצב הזה, כל החבר'ה שלי תופסים ת'סקס כעיניין של מה בכך, ורק אני רואה בזה שד מתיבת פנדורה, וכ"כ נמאס לי מזה, אין לכם מושג כמה שנמאס לי מזה,כמה שאני רוצה להיפטר מההרגשה הזאת ולזרום עם מי שבא לי מתי שבא לי! אבל אף פעם לא מסוגלת ללכת עד הסוף.. מה עושים?
