אתמול בתבור או הקלות הבלטי נסבלת של התרמול
עקב אילוצים משפחתיים ואחרים נאלצנו ברגר ואנוכי להגיע די מאוחר לתבור. חששנו שנפספס את התנאים, ושהרוח תהיה חזקה מידי או צפונית מידי או שניהם.. בכל זאת החלטנו לתת סיכוי ליום הזה, והגענו בסביבות השעה 14.00 . לפני שעלינו נסענו אל שדה הנחיתה (החלטה שהסתברה כחיונית ביותר) וראינו שפס ברוחב של כ 50 מטר, לכל אורך צפון השדה, משמש לסוכת צל לצורך גידולים חקלאיים. עמודי ברזל בגובה של 3~4 מטרים תקועים לכל האורך. בנוסף פס נוסף הניצב לפס של העמודים "זרוע" בממטרות. בדקנו מה נשאר מהשדה שאפשר לנצל וכיוון רוח ועלינו לעמדה. העמדה הייתה נטושה, ורק הרכבים של מיקי וגרט העידו על הפעילות שהייתה מוקדם יותר. מדיווח של מריה, שהגיעה בטרמפים לקחת את הרכב של גרט, הבנו שהחברה נחתו בצמח ושהיה יום מצוין. בחשש מה, שלפתי את מד הרוח וניגשתי לבדוק את התנאים. איזו הקלה... 18-29 קמ"ש "על האף" (רכיב דרומי ממש קל), ואנחנו מזדרזים להרכיב. המראתי בסביבות 15.00 בתזמון מצוין ישר לתוך תרמיקה. טסתי ישר דרכה (הייתי עדיין קרוב להר) והמשכתי לעלות עד 50 מטר מעל לעמדה. הפסקתי לעלות בערך באמצע הדרך בין העמדה לכפר. נשארתי מעל לעמדה וחיכיתי לאלון שימריא. שוב זכיתי לראות את המנזר מלמעלה.. איזה כיף! ... תרמיקות, תרמיקות לרוב.. לכל כיוון שטסתי. ממש תענוג. שלוש פעמים הגעתי מעל לשדה הנחיתה במטרה לנחות, וב-200 מטר מעל לשדה הגיעה לי תרמיקה... מה?.. לא נסתובב?.. בוודאי שנסתובב! "הולך" עם התרמיקה ומגיע עד מעל למנזר. בצער רב נאלץ לנטוש אותה ב-800 מטר, למרות שהיא משדלת אותי להמשיך איתה... חוזר לנחיתה, וחוזר חלילה הסיפור עים התרמיקה עד למנזר. נחיתה כמו שאני אוהב, ואיסוף זריז ע"י מיקי, שבינתיים הגיע לאסוף את רכבו והסכים לעלות אותי לעמדה למרות שהיה קצר בזמן (תודה מקרב לב מיקי
). שעה באוויר, 846 מטר, 3.2+
עקב אילוצים משפחתיים ואחרים נאלצנו ברגר ואנוכי להגיע די מאוחר לתבור. חששנו שנפספס את התנאים, ושהרוח תהיה חזקה מידי או צפונית מידי או שניהם.. בכל זאת החלטנו לתת סיכוי ליום הזה, והגענו בסביבות השעה 14.00 . לפני שעלינו נסענו אל שדה הנחיתה (החלטה שהסתברה כחיונית ביותר) וראינו שפס ברוחב של כ 50 מטר, לכל אורך צפון השדה, משמש לסוכת צל לצורך גידולים חקלאיים. עמודי ברזל בגובה של 3~4 מטרים תקועים לכל האורך. בנוסף פס נוסף הניצב לפס של העמודים "זרוע" בממטרות. בדקנו מה נשאר מהשדה שאפשר לנצל וכיוון רוח ועלינו לעמדה. העמדה הייתה נטושה, ורק הרכבים של מיקי וגרט העידו על הפעילות שהייתה מוקדם יותר. מדיווח של מריה, שהגיעה בטרמפים לקחת את הרכב של גרט, הבנו שהחברה נחתו בצמח ושהיה יום מצוין. בחשש מה, שלפתי את מד הרוח וניגשתי לבדוק את התנאים. איזו הקלה... 18-29 קמ"ש "על האף" (רכיב דרומי ממש קל), ואנחנו מזדרזים להרכיב. המראתי בסביבות 15.00 בתזמון מצוין ישר לתוך תרמיקה. טסתי ישר דרכה (הייתי עדיין קרוב להר) והמשכתי לעלות עד 50 מטר מעל לעמדה. הפסקתי לעלות בערך באמצע הדרך בין העמדה לכפר. נשארתי מעל לעמדה וחיכיתי לאלון שימריא. שוב זכיתי לראות את המנזר מלמעלה.. איזה כיף! ... תרמיקות, תרמיקות לרוב.. לכל כיוון שטסתי. ממש תענוג. שלוש פעמים הגעתי מעל לשדה הנחיתה במטרה לנחות, וב-200 מטר מעל לשדה הגיעה לי תרמיקה... מה?.. לא נסתובב?.. בוודאי שנסתובב! "הולך" עם התרמיקה ומגיע עד מעל למנזר. בצער רב נאלץ לנטוש אותה ב-800 מטר, למרות שהיא משדלת אותי להמשיך איתה... חוזר לנחיתה, וחוזר חלילה הסיפור עים התרמיקה עד למנזר. נחיתה כמו שאני אוהב, ואיסוף זריז ע"י מיקי, שבינתיים הגיע לאסוף את רכבו והסכים לעלות אותי לעמדה למרות שהיה קצר בזמן (תודה מקרב לב מיקי