אתמול *האח של* שאל אותי "אמא, יוולדו לי ילדים אוטיסטים?"

TikvaBonneh

New member
אתמול *האח של* שאל אותי "אמא, יוולדו לי ילדים אוטיסטים?"

בן 13. אלו דאגותיו. לא הציון באנגלית ולא אם מלכת הכיתה תסתכל עליו הפעם.
התחלתי לקשקש לו על ציפ גנטי ומי שפיר ומוטציות - הוא בן 13.
הוא אמר שתמיד אפשר לאמץ.
אני מרגישה שלא התמודדתי טוב עם הנושא.
לא יודעת מה הייתי צריכה להגיד.
לא יודעת מה באמת עומד מאחורי השאלה הזו.
מה אתן הייתן עונות?
 

Anat Shemer

New member
לדעתי: "כן, יש סיכוי

שייוולדו לך ילדים אוטיסטים (כמו גם לכל אדם אחר בעולם) ואני חושבת שאתה תהיה אבא נהדר".
אגב, הבת שלי שאלה אותי אותה שאלה (אין לנו אוטיסטים במשפחה) וקיבלה את אותה תשובה.
 

TikvaBonneh

New member
הוא יודע יותר מידי בשביל תשובה כזו

הוא ציין "כמו שלאבא יש אח אחד אוטיסט ובגלל זה נולדו לו ילדים אוטיסטים. ולי יש שני אחים אוטיסטים".
אני לא חושבת שהוא יאמין לי שזה אותו סיכוי.
נתתי לו נאום על זה שכשאתה נהיה הורה אז כל מיני דברים יכולים לקרות שאי אפשר לדעת מראש, ושאמא של גלעד שליט לא ידעה שהבן שתלד ישב חמש שנים בשבי החמאס.
 

Anat Shemer

New member
אני חושבת שכשילדים

(וגם מבוגרים) שואלים שאלה, כדאי לברר בזהירות מה הם באמת שואלים. לא כתבת שהוא שאל "מה הסיכוי". אני לרוב שואלת "למה את\ה מתכוון?" או "מה אתה חושב\ת?" והתשובה מכוונת אותי לכיוון של השאלה האמיתית. אולי הוא שואל מה הסיכוי? ואולי הוא שואל איך להסתדר עם זה? ואולי הוא שואל אם זה משהו שהוא צריך לחשוש ממנו (או מדויק יותר, מה זה אומר עבורו שיהיה לו ילד אוטיסט).
אני גם לא מתכוונת להגיד שזה אותו סיכוי.
השיחה שלי עם הבת שלי התפתחה לכיוון של הורות לילדים עם קשיים התפתחותיים. סיפרתי לה שלפני שהחלטתי להיות אמא, קיבלתי החלטות לגבי הורות לילד מיוחד ובדקתי עם הבעל שלי מה הוא חושב. מבחינתי, היה 100 אחוז סיכוי שאלד ילד מיוחד ורציתי לשאול את עצמי אם אני 100 אחוז מוכנה לכך.
 
זה תלוי גם מי תהיה אשתו.

תראי למשל שלומית סמייל,
בעלה PDD והילדים שלה חצי בספקטרום וחצי לא.
אם היא למשל היתה גם בספקטרום האחוז אולי היה גבוה יותר.
 
וואו, יגיע היום שגם שלי ישאלו את השאלות האלה.

גם אלה שבספקטרום וגם מי שלא.יוצא לי דווקא לחשוב על זה הרבה בימים האחרונים.
 
למעלה