אתמול היה לי יום גרוע
החברה הכי טובה שלי בהריון... אל תנחמו אותי, כי לא צריך. הפעם לא התרסקתי (ביטוי שמצאתי כאן בפורום והוא ממש קולע) רק נצבט לי קצת הלב. אולי זה בגלל שהיא חברה ממש טובה, ושלקח להם קצת זמן, אז זה בסדר... ובנוסף לכך, אתמול נזכר הרופא של בעלי להגיד לנו שלא טוב שהלכנו לטיפול I.V.F. נוסף, וזו טעות!!! קצת רקע-בלי יותר מדי פרטים, כי בעלי לא רוצה להחשף: פעם לפני הרבה הרבה זמן (שנה וקצת) הלכתי לרופאת נשים אחרי ששכנעתי את בעלי שיש לנו בעיה. הוא אמר שננסה עוד, ולא כדאי להלחץ. לי היה ברור שיש כאן בעיה וזה לא יסתדר מלבד. אינטואיציה. אז הלכתי לרופאה שלי שהיתה ממש בסדר שולחה אותי לבדיקות וכו´ (והכל עוד לפני שנה של נסיונות). אחרי איקקלומין נשלחנו להמשך בירור במרפאת פוריות. הלכנו לאן שהלכנו, עשינו את הבדיקות שעשינו, והבין היתר בדיקת זרע (רק אז). אחרי שהתקבלו התוצאות של הבדיקה אמרו לנו (בטלפון!!!) שהמצב לא מאפשר אפילו השבחות והזרעות אלא שהולכים ישר על I.V.F . הלם, שוק, רעם ביום בהיר וכל מה שתרצו... בקיצור, התחלנו בטיפולים (טיפול אחד והחזרת מוקפאים אחת. הכל הלך מצויין, לפי הספר, רק שלא היה הריון בסוף). ואז הבריק במוחנו הרעיון ללכת לאורולוג לבירור מעמיק ורציני יותר (למען האמת זה היה רעיון של בעלי, שראה אותי אחרי שני שליליים). לא יודעת איך לא חשבנו על זה, כנראה בגלל הטיפולים ששאבו אותנו לתוכם. בקיצור, למי שהגיע עד כאן- הרופא גילה שיש וריקוצלה. הלכנו על ניתוח. בזבזנו חצי שנה, וכמובן שנפלנו בסטטיסטיקה של 80% הצלחה ו- 20% כשלון- על העשרים... הבעיה- הרופא הזה מכיר אותנו, וחבר של ההורים שלי, וממש ממש לא נעים לו. הוא מנסה להציל את המצב, ולדעתו אין צורך ב- IVF אלא אפשר לרוץ להזרעות. כמובן שעם גישה כזאת, לא התלהבנו לחזור ל- IVF וחזרנו למרפאת פוריות עם הנתונים החדשים טאחרי הניתוח. התשובה היתה חד משמעית (ושאלנו שני רופאים) - עם המספרים האלה אי אפשר להתווכח, אתם חוזרים ל- IVF. אתם נחשבים "זוג מוצלח" של IVF ובסוף תצליחו. אבל- הרופא הזה לא מוותר! הוא רוצה שנקבע תור ונעשה עוד בדיקות, והוא אפילו רוצה לדבר עם הרופא שאמר לנו שחוזרים ל- IVF. לא מתחשק לי עכשיו, כשאני כבר באמצע טיפול, שהוא ינהל מלחמות כבוד בבי"ח, על חשבוני. יותר מזה, הוא אפילו הצליח לבלבל אותי ואתמול כבר היו לי רגעים שחשבתי שאולי הוא צודק ואנחנו טועים. זה מה שחסר לי עכשיו, כשאני צריכה את כל הכוחות והאמונה שהטיפול הזה יצליח?! אחרי שישנו על זה, קצת נרגענו, והבנו שהוא פשוט מנסה להציל את המצב. אבל אחרי הכל הוא לא מומחה לפוריות. ואנחנו-עושים רק מה שהמומחים אומרים. בעלי קבע תור, כדי שנשמע מה יש לו להגיד, ואולי אולי נופתע לטובה מבדיקה נוספת (אף פעם אי אפשר לדעת, אבל אנחנו לא בונים על זה) ואני אחכה לו באוטו (כי לא בא לי לשמוע שוב שזאת טעות, בטח לא בימים האלה) סליחה על האורך, אבל הייתי חייבת לספר למישהו. משהו טוב לסיום- אתמול נתתי לאחות שהזריקה לי מטרודין (3 אמפולות) הוראות מדויקות: עם כמה לדלל ובאיזה קצב להזריק וזה היה מדהים- לא הרגשתי כלום!!! (והיא קצת נעלבה, כי היא כנראה הבינה שיום קודם היא ממש הגזימה עם הקצב)
החברה הכי טובה שלי בהריון... אל תנחמו אותי, כי לא צריך. הפעם לא התרסקתי (ביטוי שמצאתי כאן בפורום והוא ממש קולע) רק נצבט לי קצת הלב. אולי זה בגלל שהיא חברה ממש טובה, ושלקח להם קצת זמן, אז זה בסדר... ובנוסף לכך, אתמול נזכר הרופא של בעלי להגיד לנו שלא טוב שהלכנו לטיפול I.V.F. נוסף, וזו טעות!!! קצת רקע-בלי יותר מדי פרטים, כי בעלי לא רוצה להחשף: פעם לפני הרבה הרבה זמן (שנה וקצת) הלכתי לרופאת נשים אחרי ששכנעתי את בעלי שיש לנו בעיה. הוא אמר שננסה עוד, ולא כדאי להלחץ. לי היה ברור שיש כאן בעיה וזה לא יסתדר מלבד. אינטואיציה. אז הלכתי לרופאה שלי שהיתה ממש בסדר שולחה אותי לבדיקות וכו´ (והכל עוד לפני שנה של נסיונות). אחרי איקקלומין נשלחנו להמשך בירור במרפאת פוריות. הלכנו לאן שהלכנו, עשינו את הבדיקות שעשינו, והבין היתר בדיקת זרע (רק אז). אחרי שהתקבלו התוצאות של הבדיקה אמרו לנו (בטלפון!!!) שהמצב לא מאפשר אפילו השבחות והזרעות אלא שהולכים ישר על I.V.F . הלם, שוק, רעם ביום בהיר וכל מה שתרצו... בקיצור, התחלנו בטיפולים (טיפול אחד והחזרת מוקפאים אחת. הכל הלך מצויין, לפי הספר, רק שלא היה הריון בסוף). ואז הבריק במוחנו הרעיון ללכת לאורולוג לבירור מעמיק ורציני יותר (למען האמת זה היה רעיון של בעלי, שראה אותי אחרי שני שליליים). לא יודעת איך לא חשבנו על זה, כנראה בגלל הטיפולים ששאבו אותנו לתוכם. בקיצור, למי שהגיע עד כאן- הרופא גילה שיש וריקוצלה. הלכנו על ניתוח. בזבזנו חצי שנה, וכמובן שנפלנו בסטטיסטיקה של 80% הצלחה ו- 20% כשלון- על העשרים... הבעיה- הרופא הזה מכיר אותנו, וחבר של ההורים שלי, וממש ממש לא נעים לו. הוא מנסה להציל את המצב, ולדעתו אין צורך ב- IVF אלא אפשר לרוץ להזרעות. כמובן שעם גישה כזאת, לא התלהבנו לחזור ל- IVF וחזרנו למרפאת פוריות עם הנתונים החדשים טאחרי הניתוח. התשובה היתה חד משמעית (ושאלנו שני רופאים) - עם המספרים האלה אי אפשר להתווכח, אתם חוזרים ל- IVF. אתם נחשבים "זוג מוצלח" של IVF ובסוף תצליחו. אבל- הרופא הזה לא מוותר! הוא רוצה שנקבע תור ונעשה עוד בדיקות, והוא אפילו רוצה לדבר עם הרופא שאמר לנו שחוזרים ל- IVF. לא מתחשק לי עכשיו, כשאני כבר באמצע טיפול, שהוא ינהל מלחמות כבוד בבי"ח, על חשבוני. יותר מזה, הוא אפילו הצליח לבלבל אותי ואתמול כבר היו לי רגעים שחשבתי שאולי הוא צודק ואנחנו טועים. זה מה שחסר לי עכשיו, כשאני צריכה את כל הכוחות והאמונה שהטיפול הזה יצליח?! אחרי שישנו על זה, קצת נרגענו, והבנו שהוא פשוט מנסה להציל את המצב. אבל אחרי הכל הוא לא מומחה לפוריות. ואנחנו-עושים רק מה שהמומחים אומרים. בעלי קבע תור, כדי שנשמע מה יש לו להגיד, ואולי אולי נופתע לטובה מבדיקה נוספת (אף פעם אי אפשר לדעת, אבל אנחנו לא בונים על זה) ואני אחכה לו באוטו (כי לא בא לי לשמוע שוב שזאת טעות, בטח לא בימים האלה) סליחה על האורך, אבל הייתי חייבת לספר למישהו. משהו טוב לסיום- אתמול נתתי לאחות שהזריקה לי מטרודין (3 אמפולות) הוראות מדויקות: עם כמה לדלל ובאיזה קצב להזריק וזה היה מדהים- לא הרגשתי כלום!!! (והיא קצת נעלבה, כי היא כנראה הבינה שיום קודם היא ממש הגזימה עם הקצב)
