אתמול הלכתי לביה"ח בגלל הכאב
הגעתי בשעה 11 בבוקר למיון - שזה מרפאה דחופה למקרים דחופים, ויצאתי הבייתה בשעה 9 וחצי בערב.
וככה השתלשלו האירועים-
בפגישה עם רופא, הוחלט לעשות צילום, בדיקת דם וייעוץ עם אורטופד במיון.
כדי לעשות את התהליך מהר הצעתי שקודם אלך לצילום ואחרי זה בדיקת דם.
כי לבדיקת דם לוקח כ-שעה וחצי עד התוצאות.
עשיתי צילום יצא מהר, והלכתי לבדיקת דם בשעה 12
שם משום מה האחות שכנראה כפי שהבנתי לא הייתה מנוסה
לא הצליחה להוציא דם מהוריד. ואז חיכיתי למישהו אחר שיעשה לי בדיקת דם
הייתי כבר רעב אבל אמרתי לתומי נחכה עוד טיפה ואז נלך לאכול בקפיטריה ולאחר מכן לייעוץ.
הגיע מישהו נוסף וניסה להוציא דם ביד השנייה ולצערי הרב לאחר כמה דקירות, גם הוא לא הצליח.
ואז הם שלחו אותי למקום נוסף במיון כדי שמישהו יעשה לי בדיקת דם פשוטה.
טוב אז ככה חיכיתי 3 שעות עד שעה 3 וסוף סוף הוא הגיע.
נסיון שלישי הצליח, כבר שמחתי כי הייתי ממש רעב וחלש.
הלכתי לקפיטריה וצאתי אותה סגורה, התאכזבתי מאוד ואז קניתי סנדוויץ ויאללה מהר לייעוץ.
בשעה 4 התיישבתי מול חדר האורטופד במיון, ולתדהמתי האנשים מהבוקר עדיין מחכים לרופא.
הגיע שעה 5 והאנשים שהמתינו איתי מהבוקר היו כבר חסרי סבלנות כמוני.
אחד כבר התחיל לצעוק לאחראית משמרת במיון על קיפוח שבטח לא קיבלו אותו בגלל שהוא ערבי
וצעק איך זה יתכן שמהבוקר מחכים לייעוץ והרופא איננו, הזדהיתי איתו אבל לא על הקיפוח.
כמובן הגיעו שומרי ביה"ח ולאחר מכן שמו שמירה על דלת האורטופד.
בשעה 6 הגיע הרופא וסוף סוף קראו את שמי.
נכנסתי לחדר האורטופד וקיוותי שיתן לי כיוון לכאב שאני חש אך הוא לא מצא ממצאים לכאב.
וביקשתי אם אני כבר שם גם להתייעץ עם נוירולוג. כבר הייתי מותש
ברבע ל-7 במיון הבטיחו עוד רבע שעה שיגיע, והוא הגיע - לאאאא.
ככה חיכיתי עד שעה 9 במיון כמעט על ארבע עייף, עייף.
לצערי גם הוא לא מצא ממצא לכאב.
חזרתי הבייתה כואב ודואב, אבל נתנו לי זריקת וולטרן לפני שחזרתי הבייתה, שהרגיע במעט את הכאב.
הגעתי בשעה 11 בבוקר למיון - שזה מרפאה דחופה למקרים דחופים, ויצאתי הבייתה בשעה 9 וחצי בערב.
וככה השתלשלו האירועים-
בפגישה עם רופא, הוחלט לעשות צילום, בדיקת דם וייעוץ עם אורטופד במיון.
כדי לעשות את התהליך מהר הצעתי שקודם אלך לצילום ואחרי זה בדיקת דם.
כי לבדיקת דם לוקח כ-שעה וחצי עד התוצאות.
עשיתי צילום יצא מהר, והלכתי לבדיקת דם בשעה 12
שם משום מה האחות שכנראה כפי שהבנתי לא הייתה מנוסה
לא הצליחה להוציא דם מהוריד. ואז חיכיתי למישהו אחר שיעשה לי בדיקת דם
הייתי כבר רעב אבל אמרתי לתומי נחכה עוד טיפה ואז נלך לאכול בקפיטריה ולאחר מכן לייעוץ.
הגיע מישהו נוסף וניסה להוציא דם ביד השנייה ולצערי הרב לאחר כמה דקירות, גם הוא לא הצליח.
ואז הם שלחו אותי למקום נוסף במיון כדי שמישהו יעשה לי בדיקת דם פשוטה.
טוב אז ככה חיכיתי 3 שעות עד שעה 3 וסוף סוף הוא הגיע.
נסיון שלישי הצליח, כבר שמחתי כי הייתי ממש רעב וחלש.
הלכתי לקפיטריה וצאתי אותה סגורה, התאכזבתי מאוד ואז קניתי סנדוויץ ויאללה מהר לייעוץ.
בשעה 4 התיישבתי מול חדר האורטופד במיון, ולתדהמתי האנשים מהבוקר עדיין מחכים לרופא.
הגיע שעה 5 והאנשים שהמתינו איתי מהבוקר היו כבר חסרי סבלנות כמוני.
אחד כבר התחיל לצעוק לאחראית משמרת במיון על קיפוח שבטח לא קיבלו אותו בגלל שהוא ערבי
וצעק איך זה יתכן שמהבוקר מחכים לייעוץ והרופא איננו, הזדהיתי איתו אבל לא על הקיפוח.
כמובן הגיעו שומרי ביה"ח ולאחר מכן שמו שמירה על דלת האורטופד.
בשעה 6 הגיע הרופא וסוף סוף קראו את שמי.
נכנסתי לחדר האורטופד וקיוותי שיתן לי כיוון לכאב שאני חש אך הוא לא מצא ממצאים לכאב.
וביקשתי אם אני כבר שם גם להתייעץ עם נוירולוג. כבר הייתי מותש
ברבע ל-7 במיון הבטיחו עוד רבע שעה שיגיע, והוא הגיע - לאאאא.
ככה חיכיתי עד שעה 9 במיון כמעט על ארבע עייף, עייף.
לצערי גם הוא לא מצא ממצא לכאב.
חזרתי הבייתה כואב ודואב, אבל נתנו לי זריקת וולטרן לפני שחזרתי הבייתה, שהרגיע במעט את הכאב.
