poseidon111
Active member
אתמול ישנה אצלי בלילה מישהי צעירה בלי שאשתי
תדע. למען האמת, גם בלי שאני אדע....
בבוקר אני מתעורר ורואה פתק בזו הלשון "אבא ואמא בוקר טוב. ישנה אצלי ידידה, נא לא להפריע".
תגובתי היתה מטומטמת אפילו עבורי. חייכתי באושר. ממש כך.
הילד הקטן שלי שרק לפני 16.5 שנה למד ללכת ולדבר, ישן עם ידידה במיטתו.
אני רואה בזה אחד מאותם שלבים שאי אפשר לדלג עליהם מבלי להתיחס לעובדה שזהו שלב משמעותי.
פעם זה היה הצעד הראשון, אחר כך המילה הראשונה, הבר-מיצווה ועכשיו זה.
אם לא תספרו לאף אחד, אגלה לכם שאנחת הקלה נפלטה מפי באותה הזדמנות, גם כן.
תדע. למען האמת, גם בלי שאני אדע....
בבוקר אני מתעורר ורואה פתק בזו הלשון "אבא ואמא בוקר טוב. ישנה אצלי ידידה, נא לא להפריע".
תגובתי היתה מטומטמת אפילו עבורי. חייכתי באושר. ממש כך.
הילד הקטן שלי שרק לפני 16.5 שנה למד ללכת ולדבר, ישן עם ידידה במיטתו.
אני רואה בזה אחד מאותם שלבים שאי אפשר לדלג עליהם מבלי להתיחס לעובדה שזהו שלב משמעותי.
פעם זה היה הצעד הראשון, אחר כך המילה הראשונה, הבר-מיצווה ועכשיו זה.
אם לא תספרו לאף אחד, אגלה לכם שאנחת הקלה נפלטה מפי באותה הזדמנות, גם כן.
