אתמול: כפר בלום– יער אודם– ברכת רם
אתמול רונן ואני עשינו בגולן מסלול XC די אולטימטיבי: כפר בלום – תל פחר – יער אודם – "עמק התפוחים" (בקעת יעפור) – ברכת רם – עין קיניה – כפר בלום. 1200 מטר טיפוס מצטבר, 63 ק"מ, 6:30 שעות ברוטו. אז מה היה לנו: ההכנות: יומים לפני שמתי הודעה בפורום. אמיץ אחד התייצב (רונן). ניסיתי להפחיד אותו בתאור המסלול, אבל הוא רק התלהב יותר. מצוין. הדרך: מרחבי הגולן מכוסים פלומה ירוקה של נבטים צעירים. השבילים מהודקים היטב אחרי הגשמים. מזג האוויר קריר וטוב – כלום לא חסר. הנוף פראי כמו בגולן. הטיפוס למעלה לא קשה במיוחד, רק ארוך. פה ושם רואים כרכומים מציצים. טיפסנו לתל פחר (רום 450), ואחרי מנוחה קצרה המשכנו ליער אודם (רום 980). הלכנו לאיבוד ביער היפה הזה, ויצאנו ליד מושב אודם. אחרי הפסקה קצרה המשכנו למושב אודם ומזרחה, לבוקעתא (רום 1100). כאן התחילה התברברות נחמדה בשטח, שהובילה אותנו צפונה לכיוון הר רם ובקעת יעפור. יש משהו מרגש בלא לדעת היכן אתה. בקעת יעפור מכוסה מטעי תפוחים, ואלו שנפלו ונרקבו הפיצו ריח משגע של יין תפוחים. הגענו לברכת רם עייפים אך מה-זה מרוצים. דרוזי קטן עם שפם גדול צילם אותנו. חזרה: מה, בכביש??? לא! פה התחלנו קטע של ניווט חזרה בשטח, מצידו הצפוני של נחל סער. יש שם שבילים מרשימים, שאני חייב לבדוק פעם. זרמנו עם השבילים עד עין קיניה, שם הבנו שכדאי להזדרז ולחזור כל עוד יש בנו טיפה כח. החזרה על הכביש פשוטה, מהירה וקלה. אני כבר מצרף תמונות.
אתמול רונן ואני עשינו בגולן מסלול XC די אולטימטיבי: כפר בלום – תל פחר – יער אודם – "עמק התפוחים" (בקעת יעפור) – ברכת רם – עין קיניה – כפר בלום. 1200 מטר טיפוס מצטבר, 63 ק"מ, 6:30 שעות ברוטו. אז מה היה לנו: ההכנות: יומים לפני שמתי הודעה בפורום. אמיץ אחד התייצב (רונן). ניסיתי להפחיד אותו בתאור המסלול, אבל הוא רק התלהב יותר. מצוין. הדרך: מרחבי הגולן מכוסים פלומה ירוקה של נבטים צעירים. השבילים מהודקים היטב אחרי הגשמים. מזג האוויר קריר וטוב – כלום לא חסר. הנוף פראי כמו בגולן. הטיפוס למעלה לא קשה במיוחד, רק ארוך. פה ושם רואים כרכומים מציצים. טיפסנו לתל פחר (רום 450), ואחרי מנוחה קצרה המשכנו ליער אודם (רום 980). הלכנו לאיבוד ביער היפה הזה, ויצאנו ליד מושב אודם. אחרי הפסקה קצרה המשכנו למושב אודם ומזרחה, לבוקעתא (רום 1100). כאן התחילה התברברות נחמדה בשטח, שהובילה אותנו צפונה לכיוון הר רם ובקעת יעפור. יש משהו מרגש בלא לדעת היכן אתה. בקעת יעפור מכוסה מטעי תפוחים, ואלו שנפלו ונרקבו הפיצו ריח משגע של יין תפוחים. הגענו לברכת רם עייפים אך מה-זה מרוצים. דרוזי קטן עם שפם גדול צילם אותנו. חזרה: מה, בכביש??? לא! פה התחלנו קטע של ניווט חזרה בשטח, מצידו הצפוני של נחל סער. יש שם שבילים מרשימים, שאני חייב לבדוק פעם. זרמנו עם השבילים עד עין קיניה, שם הבנו שכדאי להזדרז ולחזור כל עוד יש בנו טיפה כח. החזרה על הכביש פשוטה, מהירה וקלה. אני כבר מצרף תמונות.