אתמול נתקלתי באקסית
אתמול בהופעה של משינה בקיסריה...
בכלל הייתי שם עם בת הזוג החדשה (10 חודשים..) ושנינו עבדנו כסדרנים. הגענו בכלל מוקדם ויצא לנו גם להצטלם עם יובל..
אבל תוך כדי הסדרנות עצמה.. אני מביט לאחור.. פתאום אני רואה את האקסית שלי.. מתקרבת לעברי.. לא ראיתי אותה שנה וחודש. לקח לי שנייה לזהות.. היא נראתה טיפה יותר מלאה מהפעם האחרונה שראיתי אותה.. החבר שלה ישב ביציע.. או חברות.. אין מצב שהיא תעשה את כל הדרך לבד.. או תגיע להופעה לבד, בדרך כלל לא רואים אנשים שמגיעים לבד להופעות בקיסריה. ואני עובד בסדרנות כל כך הרבה שנים.
היא חייכה את החיוך הממזרי הזה שלה, ואמרה לי שהיא באה להגיד שלום... למרות שהיא הייתה יכול גם שלא.. אבל היא בחרה.. היא הייתה לבד.. ודי ברור שהחבר או חבורה שהיא באה איתה כבר ישבו במקומם.
עכשיו.. לא ידעתי מה ארגיש אם אי פעם אתקל בה שוב, אבל בתקופה האחרונה יצא לי לדבר על כך עם מספר חברים וגם עם הפסיכולוג.. בסך הכל כל הפרידה הייתה רגועה אבל מכוערת.. וניסיתי להיות הכי בסדר.. אולי יותר מדי.. וגם בפעם האחרונה שנפגשנו הבנתי וציינתי בפניה שהיא ניסתה לנצל אותי.. קשור למשהו עם הכלב שלה.
וכמה שחשבתי שבמעמד הזה.. הלב יפול למכנסיים, שאחוש דקירות, או סטרס, או הזעה, או כל דבר אחר.. לא קרה כלום. הייתי קר. לא שמחתי, לא הופעתי יותר מדי (כי היה ברור לי שאם ניפגש, זה יהיה שם באמפי של קיסריה)
זה היה מפגש מאוד קצר.. לא ממש שוחחנו.. אני לא זוכר בדיוק מה אמרתי.. אני רק זוכר שכנראה לחצנו יד וגם משום מה נישקתי אותה על הלחי וסיננתי משהו כמו "תהני" וזהו. אבל זה לא גרם לי להתערער.. לא בשלב הזה.
גם עכשיו לא.. למרות שאני מעלה את זה לכאן. רק החברה שלי אמרה לי שהיא עשתה את זה בכוונה. החברה בכלל לא ראתה אותה כי היא הייתה עסוקה במשהו אחר. ואז התחלתי לחשוב על זה.. שהיא הייתה יכולה לראות אותי ולא לעשות כלום.. אבל היא כן בחרה לבוא עד אלי ולומר לי שלום.. אולי טוב שזה לא התפתח לשיחה.. אולי זה במאת הגיע ממקום תמים, ואולי וסביר להניח שלא.. אצלה הכל מחושב.
חוץ מזה אני חושש שאם אמשיך לחשוב על זה , זה כן יתחיל לעורר משהו.. אבל עד סוף היום זה עשוי להישכח.. בואו נגיד שיותר מכך, לא נרגעתי מסלפי עם יובל בנאי .
לא יודע אם פעלתי נכון, שבכלל נישקתי אותה על הלחי.. הכל היה כל כך אההה.. קר.. אני מנשק נשים על הלחי בכל מקרה.. זה תחביב שלי.. אם אני רק נפגש עם נשים פעם ראשונה, אז לא.., אבל בפרידה, גם אחרי פעם ראשונה אז סביר שכן. אבל מהפעם השנייה והילך.. זו דרך להגיד שלום.. ואני לא חושב שזה היה יותר מזה. זה אולי חינוך מבית..
לחזור, או מחשבות על לחזור. אין כאלו וזה לא יקרה. היה לי רע בקשר הזה והוא נמתח יותר מדי זמן. לפחות כמה חודשים. היא מיררה לי את החיים ועשתה לי את המוות.. ואולי יותר מדי סיבות לא הגיוניות גרמו לי להישאר בקשר עד שלבסוף היא חתכה אותו - עשתה טובה גדולה לשנינו. למרות שכבר חודשים לפני כן כבר היה ברור לי שזה לא ילך לשום מקום, קשר חסר עתיד. ואמש.. דקות לאחר מכן עוד הייתה לי מן תהיה כזו.. מה בדיוק גרם לי להימשך אליה.. ודי ברור לי.. שמשיכה חוזרת איתה, כנראה לא תהיה. וטוב לי שכך. שלא כמו בפעם הקודמת שראיתי אותה, שהייתה חודשיים וקצת אחרי הפרידה.. הפעם אני יכול להגיד שזה שראיתי אותה שוב, עשה לי בעיקר כלום בלב. בפעם הקודמת היה נראה לי שאני מתאהב מחדש.. אבל אמש.. כלום. כאילו זו מכרה מהלימודים או משהו דומה.
האם פעלתי נכון בכלל? שגיליתי סוג של קרירות (לא פיתחתי שיחה.. לא התעניינתי - גם לא היה לי זמן לזה) וסוג של חום..(חיבוק, נשיקה בלחי)?
אני יודע שאין כזה נכון ולא נכון במצבים כאלו.. אבל עדיין.. בוקר שאחרי, עדיין מהרהר קצת על המפגש..
מה לכם היה כשפגשתם פתאום את הקודם\קודמת?
אתמול בהופעה של משינה בקיסריה...
בכלל הייתי שם עם בת הזוג החדשה (10 חודשים..) ושנינו עבדנו כסדרנים. הגענו בכלל מוקדם ויצא לנו גם להצטלם עם יובל..
אבל תוך כדי הסדרנות עצמה.. אני מביט לאחור.. פתאום אני רואה את האקסית שלי.. מתקרבת לעברי.. לא ראיתי אותה שנה וחודש. לקח לי שנייה לזהות.. היא נראתה טיפה יותר מלאה מהפעם האחרונה שראיתי אותה.. החבר שלה ישב ביציע.. או חברות.. אין מצב שהיא תעשה את כל הדרך לבד.. או תגיע להופעה לבד, בדרך כלל לא רואים אנשים שמגיעים לבד להופעות בקיסריה. ואני עובד בסדרנות כל כך הרבה שנים.
היא חייכה את החיוך הממזרי הזה שלה, ואמרה לי שהיא באה להגיד שלום... למרות שהיא הייתה יכול גם שלא.. אבל היא בחרה.. היא הייתה לבד.. ודי ברור שהחבר או חבורה שהיא באה איתה כבר ישבו במקומם.
עכשיו.. לא ידעתי מה ארגיש אם אי פעם אתקל בה שוב, אבל בתקופה האחרונה יצא לי לדבר על כך עם מספר חברים וגם עם הפסיכולוג.. בסך הכל כל הפרידה הייתה רגועה אבל מכוערת.. וניסיתי להיות הכי בסדר.. אולי יותר מדי.. וגם בפעם האחרונה שנפגשנו הבנתי וציינתי בפניה שהיא ניסתה לנצל אותי.. קשור למשהו עם הכלב שלה.
וכמה שחשבתי שבמעמד הזה.. הלב יפול למכנסיים, שאחוש דקירות, או סטרס, או הזעה, או כל דבר אחר.. לא קרה כלום. הייתי קר. לא שמחתי, לא הופעתי יותר מדי (כי היה ברור לי שאם ניפגש, זה יהיה שם באמפי של קיסריה)
זה היה מפגש מאוד קצר.. לא ממש שוחחנו.. אני לא זוכר בדיוק מה אמרתי.. אני רק זוכר שכנראה לחצנו יד וגם משום מה נישקתי אותה על הלחי וסיננתי משהו כמו "תהני" וזהו. אבל זה לא גרם לי להתערער.. לא בשלב הזה.
גם עכשיו לא.. למרות שאני מעלה את זה לכאן. רק החברה שלי אמרה לי שהיא עשתה את זה בכוונה. החברה בכלל לא ראתה אותה כי היא הייתה עסוקה במשהו אחר. ואז התחלתי לחשוב על זה.. שהיא הייתה יכולה לראות אותי ולא לעשות כלום.. אבל היא כן בחרה לבוא עד אלי ולומר לי שלום.. אולי טוב שזה לא התפתח לשיחה.. אולי זה במאת הגיע ממקום תמים, ואולי וסביר להניח שלא.. אצלה הכל מחושב.
חוץ מזה אני חושש שאם אמשיך לחשוב על זה , זה כן יתחיל לעורר משהו.. אבל עד סוף היום זה עשוי להישכח.. בואו נגיד שיותר מכך, לא נרגעתי מסלפי עם יובל בנאי .
לא יודע אם פעלתי נכון, שבכלל נישקתי אותה על הלחי.. הכל היה כל כך אההה.. קר.. אני מנשק נשים על הלחי בכל מקרה.. זה תחביב שלי.. אם אני רק נפגש עם נשים פעם ראשונה, אז לא.., אבל בפרידה, גם אחרי פעם ראשונה אז סביר שכן. אבל מהפעם השנייה והילך.. זו דרך להגיד שלום.. ואני לא חושב שזה היה יותר מזה. זה אולי חינוך מבית..
לחזור, או מחשבות על לחזור. אין כאלו וזה לא יקרה. היה לי רע בקשר הזה והוא נמתח יותר מדי זמן. לפחות כמה חודשים. היא מיררה לי את החיים ועשתה לי את המוות.. ואולי יותר מדי סיבות לא הגיוניות גרמו לי להישאר בקשר עד שלבסוף היא חתכה אותו - עשתה טובה גדולה לשנינו. למרות שכבר חודשים לפני כן כבר היה ברור לי שזה לא ילך לשום מקום, קשר חסר עתיד. ואמש.. דקות לאחר מכן עוד הייתה לי מן תהיה כזו.. מה בדיוק גרם לי להימשך אליה.. ודי ברור לי.. שמשיכה חוזרת איתה, כנראה לא תהיה. וטוב לי שכך. שלא כמו בפעם הקודמת שראיתי אותה, שהייתה חודשיים וקצת אחרי הפרידה.. הפעם אני יכול להגיד שזה שראיתי אותה שוב, עשה לי בעיקר כלום בלב. בפעם הקודמת היה נראה לי שאני מתאהב מחדש.. אבל אמש.. כלום. כאילו זו מכרה מהלימודים או משהו דומה.
האם פעלתי נכון בכלל? שגיליתי סוג של קרירות (לא פיתחתי שיחה.. לא התעניינתי - גם לא היה לי זמן לזה) וסוג של חום..(חיבוק, נשיקה בלחי)?
אני יודע שאין כזה נכון ולא נכון במצבים כאלו.. אבל עדיין.. בוקר שאחרי, עדיין מהרהר קצת על המפגש..
מה לכם היה כשפגשתם פתאום את הקודם\קודמת?
תודה