אתמול, פעם ראשונה ביקרנו בגנים

[שירלי של תומר]

אתמול, פעם ראשונה ביקרנו בגנים../images/Emo82.gif

מי שכבר דיברה איתי וקצת מכירה אותי יודעת שזה היה עבורי צעד קשה וטראומטי. מאוד קשה לי לדמיין שאני עומדת להיפרד מתומר בשנה הבאה ולמרות שבראציונל אני יודעת שטוב שהוא ילד לגן (הוא יהיה כבר מעל שנה וחצי) ושהוא זקוק לחברה ולגירויים נוספים ממה שאני מעניקה לו בבית הרי שהניתוק הזה והיציאה משליטתי מפחידים אותי מאוד. מה גם שאף גן משני הגנים שהייתי בהם לא סיפק אותי במאה אחוז ואם לאמר את האמת הרי שנראה לי שאחרי שאראה הרבה גנים הרי שלא יווצר מצב שגן מסויים יתאים לי במאה אחוז אלא שאני אלמד להנמיך ציפיות (ולבלוע את ה). מה גם שאחרי הביקורים בשחזור בבית גיליתי שהמון שאלות שכחתי לשאול ושכחתי להסתכל על מלא דברים. ועכשיו אצטרך לחזור לכל גן שוב ושוב ושוב. מתי??? נורא קשה לי עם העניין אבל אין ברירה... אז תאחלו לי בהצלחה עם כל התהליך. שירלי.

 

[דיאנה1]

../images/Emo50.gif וטוב שהתחלת מוקדם. ככה

גם יהיה לך מספיק זמן כדי לחזור ולבדוק ולשאול את כל השאלות ששכחת וגם יהיה לך זמן להסתגל לרעיון ולהתרגל אליו. אין שום דבר מושלם ואין גם מושלם, תצטרכי לבנות לך סדר עדיפויות ולהחליט על מה לא מתפשרים. בעיני, הרמה של הצוות, הגישה שלהם, והבטיחות הם הדברים הכי חשובים. הרמה של הצוות לא קשורה לתארים אקדמיים בחינוך ואפילו לא תמיד לכמה שנות ניסיון למרות שלאנשי צוות טובים זה בודאי רק מוסיף, לעומת זאת למי ש"אין את זה" גם עשרות שנות ניסיון לא יעזרו וגם לא אוסף תארים אקדמיים. לדעתי אפשר להתפשר על כמות הצעצועים למשל או על כמה הם חדשים. זה לא ממש חשוב ואם יודעים להפעיל לילדים את הדמיון אפשר לשחק בכל דבר. אולי תכתבי מה לא מצא חן בעיניך בכל גן ותוכלי לשמוע מה דעתנו.

 

[שירלי של איה]

אני נמצאת במצב דומה...אבל שונה.

אבל אני מסתמכת מאד על המלצה של חברה ששולחת את הבן לגן המדובר כבר 3 שנים ולתינוקת שעוד לא נולדה (תוולד בפברואר) היא כבר משריינת מקום... הלכתי לראות ונראה לי בסדר, לכן אני חוששת שאולי אני לא מספיק ביקורתית?

 

[אם הבנים שמחה]

אי אפשר לספק במאה אחוז... אבל -

שירלי שלום, אני חושבת שאת עושה טוב לתומר, בזה שהוא יילך בשנה הבאה לגן, הוא יקבל בגן הרבה דברים שלא תוכלי להעניק לו בבית. אבל את חייבת לשנות את הגישה שלך, ה"ניתוק, והיציאה משליטה" ה"צעד קשה וטראומטי" כמו שאת מגדירה הם רגשות שליליים שיחלחלו אל תומר, הוא יתייחס לגן כמו שאת מתייחסת לגן... אם תגיעי לשם בחשדות וחששות וחוסר אמון ופחד - הוא לא ירצה להישאר שם... ולהשאיר ילד צורח בבוקר בגן - זה קורע את הלב! אז תתחילי לעבוד על עצמך.. בשביל תומר... ולשאלותייך בקשר לגן - תבררי את סדר היום, מה אוכלים ומתי, כמה פעמים מחליפים חיתולים, כמה ילדים יש בגן ובאיזה גודל של קבוצה עובדים, לשאול איך הגננת מתייחסת לילד ש"מתמרד" ולא רוצה לשתף פעולה, ומהתשובות לשאלות הללו תוכלי להתרשם מהגננת: איך השפה שלה, אם היא חמה לילדים או קפדנית - כי זה, לדעתי, הכי חשוב שהגננת תאהב את הילדים! שהם ירגישו חום וביטחון! בהצלחה!! תמר.

 

[חגית אמא של יובל]

אני דווקא לא מכירה אותך

אבל ההודעה שלך נראתה לי מוכרת. כמו ההודעות שאני כתבתי לפני שנה וחצי.(נכון רותי?) חשבתי שחייבים לשלוח ילד לגן ואל הצלחתי לדמיין את הפרידהוהבטן לא הרגשיה נכון עם העובדה שיובל ילך לגן. חשבתי ה-מ-ו-ן והגעתי למסקנה שלא חייבים ללכת לגן. שילד בן שנתיים שלוש יכול להשאר עם אמא בבית והוא לא יפסיד כלום. נהפוך הוא. (בטח לא בגנים שאני ראיתי...) אפשר למצוא חברה גם בגיל הזה!!! היום, יובל בן שנתיים וחצי, ואני מאד מאד שלמה עם הבחירה שלי. אם בא לך לשמוע עוד על האפשרות הזו, אם את רוצה להפגש היום עם אמהות שנשארות בבית בגיל הזה, (איפה את גרה?) את יותר ממוזמנת לכתוב למייל שלי. בהצלחה בכל מה שתחליטי!! חגית.

 

[שירלי של תומר]

הי חגית ../images/Emo13.gif

למרות הקושי בלהפרד מתומר הרי שאני דווקא כן משוכנעת שזה יהיה לו טוב ללכת לגן, לפגוש עוד ילדים, להשתתף בפעילויות מובנות ולקבל גירויים נוספים מעבר למה שאני מסוגלת להציע לו. אם לא הייתי שלמה עם ההחלטה לשלוח אותו לגן הרי שלא הייתי מתחילה בכלל לחפש אחד כזה. אני חושבת שזה יעשה גם לו טוב וגם לי שהרי זה לא קל להמצא איתו בבית יום אחרי יום בלי חברה של אנשים בוגרים שניתן לדבר איתם. בעיקר עכשיו בחורף שיותר קשה לצאת ולהסתובב בחוץ (דבר שמאוד אהבתי לעשות איתו מידי יום ומזג האויר קצת מקשה עלינו באחרונה). האופציה של להשאיר אותו איתי בבית עוד נראית לי לא נכונה עבורנו! בכל מקרה, המון תודה לך על הצעת העזרה

אני אחפש ואחפש עד שאמצא גן לטעמי!!! שירלי.

 

[חגית אמא של יובל]

רק לודא שהייתי ברורה

בכל הארץ פזורות קבוצות (יש קשור אליהן באתר של באופן טבעי ) שנפגשות בינהן. על בסיס יומי או שבועי או "משהו באמצע". גם בגינות באויר הפתוח, וגם במשחקיות סגורות. להיות יום יום בבית בלי חברה בשביל שניכם זה באמת קשה . הפתרון שאני מדברת עליו הוא קבוצת אמהות עם ילדים בגילאים שונים, שנפגשות. הילדים נהנים אחד מחברת השני (וגם מחברת המבוגרים השונים וכמובן מחברת אמא) והאמהות, נו נשים... אני ממש לא מנסה לשכנע אותך לעשות משהו שלא מתאים לך! פשוט הודעה דומה לזו שאני כותבת עכשיו עזרה לי לפתוח את העניים ולראות מה באמת מתאים לי. בהצלחה!

 

[לימור של עמית]

מסכימה עם חגית...הכי חשוב

זה שכל אחת תעשה מה שהיא שלמה איתו.. אם המצב הכלכלי לא דוחק וזה מרגיש לך טוב אחלה!!!!! ושירלי את מרגישה שזה לא טוב עבורכם אז גם אחלה באמת זה מה שחשוב-לעשות מה שמרגיש נכון!