אתמול קפצה לי פתאום שוב מפלצת החרדה
הגעתי לשבוע 41+2. אוטוטו מדברים כבר על זירוז. אתמול הייתה לי אפיזודה של טשטוש ראיה, אבל בבדיקת לחץ דם הכל היה טוב, אז ייחסתי את זה למיגרנה של העין שסובלת ממנה מעת לעת. וגם הרופאה, לאור החלבון ולחץ הדם היום שהיו תקינים, לא התרגשה יותר מדי.
אבללל- אתמול, פתאום נזכרתי שלא הרגשתי אותו הרבה זמן. ונבהלתי.
כבר התחילו הסרטים :
התחלתי לדמיין איך אני מגיעה לבית חולים ויולדת לידה שקטה. ועד כמה זה יכאב, במיוחד כי הגעתי עד עכשיו. במיוחד כי הציעו לי סטריפינג ביום שישי, בשבוע 41 וויתרתי. ויכולתי לזרז כשעוד הייתה אפשרות, אבל סתם רציתי לידה רגילה, כי פחדתי מהזירוזים.
ואז, הלכתי לאכול איזה משהו מתוק, והוא שוב קפצץ לו באותה העליצות האופיינית לכל ההריון הזה, כאילו אומר לי: i'm here to stay!!
והרי אותו הרגשתי עוד משבוע 10+5. כמה שזה נשמע מוזר.
כאילו יודע שצריך להרגיע את אמא. אז הוא הרבה יותר פעיל משתי הבנות שלי.
כנראה ביום שלישי זירוז. פתיחה 1 היום.
מתה מפחד כי בהריון הזה כל כלי הדם האפשריים והלא אפשריים יצאו לי, בדיוק איפה שצריך ללחוץ. לכן לא ככ רוצה זירוז. אבל בוא נראה.
הגעתי לשבוע 41+2. אוטוטו מדברים כבר על זירוז. אתמול הייתה לי אפיזודה של טשטוש ראיה, אבל בבדיקת לחץ דם הכל היה טוב, אז ייחסתי את זה למיגרנה של העין שסובלת ממנה מעת לעת. וגם הרופאה, לאור החלבון ולחץ הדם היום שהיו תקינים, לא התרגשה יותר מדי.
אבללל- אתמול, פתאום נזכרתי שלא הרגשתי אותו הרבה זמן. ונבהלתי.
כבר התחילו הסרטים :
התחלתי לדמיין איך אני מגיעה לבית חולים ויולדת לידה שקטה. ועד כמה זה יכאב, במיוחד כי הגעתי עד עכשיו. במיוחד כי הציעו לי סטריפינג ביום שישי, בשבוע 41 וויתרתי. ויכולתי לזרז כשעוד הייתה אפשרות, אבל סתם רציתי לידה רגילה, כי פחדתי מהזירוזים.
ואז, הלכתי לאכול איזה משהו מתוק, והוא שוב קפצץ לו באותה העליצות האופיינית לכל ההריון הזה, כאילו אומר לי: i'm here to stay!!
והרי אותו הרגשתי עוד משבוע 10+5. כמה שזה נשמע מוזר.
כאילו יודע שצריך להרגיע את אמא. אז הוא הרבה יותר פעיל משתי הבנות שלי.
כנראה ביום שלישי זירוז. פתיחה 1 היום.
מתה מפחד כי בהריון הזה כל כלי הדם האפשריים והלא אפשריים יצאו לי, בדיוק איפה שצריך ללחוץ. לכן לא ככ רוצה זירוז. אבל בוא נראה.