אתה מחמיץ
את ה-ו' השורשית. רק בצורות שבהן ע' הפועל חוזרת על עצמה (דֹב, תֹף, חֹל) בנטייה החולם הופך לקובוץ, ומופיע הדגש החזק ב-ע' הפועל (דֻּבִּים, תֻּפִּים, חֻלִּין). באלו שיש להם ו' בעה"פ זה לא קורה (חוף- חוֹפים, נוף - נוֹפים, סוף - סוֹפים, חול - חוֹלות וכו'). כן-כן, הנקודה מחוץ לסוגריים, לא דמיינת.