Pure SilenCe
New member
אתמול ראיתי פרח ../images/Emo9.gif
לפני כשנתיים הגיעה אל הפורום שאני מנהלת בחורה. היא הציפה את הפורום בשירים טריגריים, קורעי לב, סוחטי דמעות. הכרנו אותה דרך מילותיה. היא טפטפה לנו כל פעם עוד ועוד מידע. במהרה הכרנו. שמה לינור [זה לא אאוטינג זה בסדר] והיא הייתה בולימית שהפכה לאכלנית כפייתית העוסקת שעות באכילה והקאה. לינור נכנסה ויצאה מאישפוזים והתייאשה מכולם. כל שבקשה היה שייתנו לה לגמור את עצמה בשקט. ההורים לא ויתרו ונלחמו על חייה. לפני שנה וחצי לינור הגיעה לגיל 18 ושחררה עצמה מהמחלקה הסגורה. ההורים הוציאו עליה אפוטרופוסות והיא ברחה מהבית כדי להמנע מהאשפוז. אמא של לינור יצאה בקריאה לציבור ובמעריב פרסמו עליה כתבה. כשהיא מסתובבת ברחובות ומחפשת אוכל לבולמוסים שלה, לינור החלה לצנוח במשקל עד לתת משקל חריף. היא החלה מתעלפת ברחובות ואנשים טובים אספו אתה לבית חולים, שם היא הוזנה ושיחררה עצמה. היא חזרה הבייתה רק כאשר הובטח לה שלא תוכנס לבי"ח. לפני מספר חודשים פנתה האם שוב, הפעם אל חדשות ערוץ 2 והכינו עליה כתבה בערב שישי, כתבה שזעזעה את המדינה. אמא עייפה מבישולים אינסופיים פונה אל אולמות ארועים בלילות והם מכינים לה מגשים שלמים שתוכל להביא לבתה שצריכה לספק את הייצר הנרקומני שלה לאוכל. זמן קצר אחר-כך לינור ברחה שוב מאחר וביקשו לאשפזה. היא התמוטטה ברחוב ושוב נאספה לבי"ח. מהיום שלינור הגיעה לפורום נוצר ביננו קשר חם. מתכתבות, משוחחות טלפון. לא נפגשנו עקב החשש שלי שהפגישה תהווה טריגר חזק עבורי. ביום שלינור הגיעה לבי"ח לפני מספר חודשים התקשרתי אליה ונשבעתי לה שאם היא נכנסת לטיפול ומעלה במשקל אני מגיעה. לפני שבועיים לינור התקשרה. היא במשקל גבולי. היא העלתה 7 ק"ג במשקל. אתמול הייתי אצלה. ראיתי פרח. פרח מדהים. בתקופה האחרונה לינור עשתה שינוי מהפכני בחייה, לא רק מבחינת העלייה במשקל, אלא גם בראיית המציאות. השירים שלה הפכו מלאי תקווה. היא מספרת על אמונה ורצון. לא משלה את עצמי, לינור עברת טיפול מאד קשה. היא מורשית לארוחות בולמוס בחצי מהיום ונמצאת תחת השגחה בחצי השני, על-מנת לסייע לה לשלוט בצורך להקיא. יש לפניה עוד דרך ארוכה. אבל היא שם. ולפני כמה חודשים אני כבר הכנתי את עצמי שגם תגיע לוויה.. ואתמול ראיתי פרח. סתם כתבתי עובדות. לא מתיימרת אפילו להתחיל לכתוב שמינית מההרגשה שלי. הי בלתי ניתנת לתיאור במילים.
שארוך
לפני כשנתיים הגיעה אל הפורום שאני מנהלת בחורה. היא הציפה את הפורום בשירים טריגריים, קורעי לב, סוחטי דמעות. הכרנו אותה דרך מילותיה. היא טפטפה לנו כל פעם עוד ועוד מידע. במהרה הכרנו. שמה לינור [זה לא אאוטינג זה בסדר] והיא הייתה בולימית שהפכה לאכלנית כפייתית העוסקת שעות באכילה והקאה. לינור נכנסה ויצאה מאישפוזים והתייאשה מכולם. כל שבקשה היה שייתנו לה לגמור את עצמה בשקט. ההורים לא ויתרו ונלחמו על חייה. לפני שנה וחצי לינור הגיעה לגיל 18 ושחררה עצמה מהמחלקה הסגורה. ההורים הוציאו עליה אפוטרופוסות והיא ברחה מהבית כדי להמנע מהאשפוז. אמא של לינור יצאה בקריאה לציבור ובמעריב פרסמו עליה כתבה. כשהיא מסתובבת ברחובות ומחפשת אוכל לבולמוסים שלה, לינור החלה לצנוח במשקל עד לתת משקל חריף. היא החלה מתעלפת ברחובות ואנשים טובים אספו אתה לבית חולים, שם היא הוזנה ושיחררה עצמה. היא חזרה הבייתה רק כאשר הובטח לה שלא תוכנס לבי"ח. לפני מספר חודשים פנתה האם שוב, הפעם אל חדשות ערוץ 2 והכינו עליה כתבה בערב שישי, כתבה שזעזעה את המדינה. אמא עייפה מבישולים אינסופיים פונה אל אולמות ארועים בלילות והם מכינים לה מגשים שלמים שתוכל להביא לבתה שצריכה לספק את הייצר הנרקומני שלה לאוכל. זמן קצר אחר-כך לינור ברחה שוב מאחר וביקשו לאשפזה. היא התמוטטה ברחוב ושוב נאספה לבי"ח. מהיום שלינור הגיעה לפורום נוצר ביננו קשר חם. מתכתבות, משוחחות טלפון. לא נפגשנו עקב החשש שלי שהפגישה תהווה טריגר חזק עבורי. ביום שלינור הגיעה לבי"ח לפני מספר חודשים התקשרתי אליה ונשבעתי לה שאם היא נכנסת לטיפול ומעלה במשקל אני מגיעה. לפני שבועיים לינור התקשרה. היא במשקל גבולי. היא העלתה 7 ק"ג במשקל. אתמול הייתי אצלה. ראיתי פרח. פרח מדהים. בתקופה האחרונה לינור עשתה שינוי מהפכני בחייה, לא רק מבחינת העלייה במשקל, אלא גם בראיית המציאות. השירים שלה הפכו מלאי תקווה. היא מספרת על אמונה ורצון. לא משלה את עצמי, לינור עברת טיפול מאד קשה. היא מורשית לארוחות בולמוס בחצי מהיום ונמצאת תחת השגחה בחצי השני, על-מנת לסייע לה לשלוט בצורך להקיא. יש לפניה עוד דרך ארוכה. אבל היא שם. ולפני כמה חודשים אני כבר הכנתי את עצמי שגם תגיע לוויה.. ואתמול ראיתי פרח. סתם כתבתי עובדות. לא מתיימרת אפילו להתחיל לכתוב שמינית מההרגשה שלי. הי בלתי ניתנת לתיאור במילים.
