אתמול..

[ליהי האחת]

אתמול..

אתמול הלכנו אליה... התיישבתי... לקחתי אותו בזרועותי... חיבקתי חזק חזק... יד אחת שלו מתחת לזרוע שלי... יד שניה החזקתי חזק... הסתכלתי עליו... הוא הרגיש... הרגיש את החרדה שלי... הסתכל עלי בחזרה... עם מבט מבועט בעיניים.... ואז זה קרה... הבכי האיום והאין סופי הזה... הרגע שממנו כל כך פחדתי.... החיסון. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף עונת החיסונים התחילה... וכל חיסון מוריד לי שנה מהחיים. ליהי

 

[אבא גנוב !!]

שטויות

מה שלא הורג מכשל!!!!

 

[אמיר.]

את מעבירה חרדות לשוא.

החיסון זה טוב. ואם לא תגידי לו - זה לא יכאב. לפני שנה הלכנו כולנו לקבל זריקת גמאגלובולינים נגד צהבת. הסברנו מראש מה יקרה אמרנו למה זה חשוב. אבא (אני) הלך ראשון (חחח התאפקתי לא לצרוח מחד ולא לצחוק מאידך) אחר כך הילדים לפי הסדר (הגדולה היתה בת 6, הרביעי היה בן שנה). לא מצמצו ולא בכו. אחר כך במסדרון החליפו חוויות. מסקנה --------- הפחד שלו נבע מהפחד שלך והפחד שלך - לא במקום. אז אולי תנסי להסביר לו מה זה קצת תמונות של חידקים מהאנציקלופדיה... וכו` וכו`

 

[ליהי האחת]

אמיר חמוד...

לא נעים לי להגיד... אבל מדובר בתינוק בן חודש... ליהי

 

[lmerav]

אמיר, יש לך הסברים מיוחדים

עבור תינוק בן חודש ? כי אם אתה מתמחה בשפת התינוקות אז אתה גאון ! סתם צוחקת! ליהי, קודם כל המון מזל טוב לרגל הולדת הפעוט, אני מבינה אותך מאוד בני בן שנה וחצי ואני לא מסוגלת ללכת איתו לבצע חיסון. עד עכשיו אבא שלו היה הולך איתו אך עכשיו החל עבודה חדשה ואני יודעת שאני אאלץ ללכת איתו ואם לא עכשיו אז באיזשהו שלב. ולאמיר- אז גם בני שהוא בן שנה וחצי עדיין לא יבין שום הסבר כלשהו על חיידקים אבל נדבר עוד שנה לפחות ואז נראה. אלה אם יש לך הסבר בשבילו ... אולי גם אני אתגבר עד אז - על הפחד מהחיסונים, ומהמחטים. מה שמאוד מזכיר לי שיש חיסון לבן עוד שבוע וחצי... ואל תגידו לי לא לפחד - זה שנאת חיי כל המחטים האלה ! אבל אני מבטיחה לנסות להיות גיבורה ואמיצה עבור הבייבי שלי. ביייייי מירב (שעדיין ממתינה ומחכה בכיליון עיניים לפשוש שיאמר כבר ``אמא אני אוהב אותך``)

 

[אמיר.]

בן שנה וחצי - ואלי כן יבין.

תפתפתי ספר של לייף או נשונל גיאוגרפיק (אם אין לכם .. יש בספריה) תראי לו תמונות תספרי לו כמה הם יכולים להיות רעים. תגידי לו איך מנצחים את המפלצות הרעות האלו. וכן - תספרי על החיסון ... (תשתדלי לחייך). יבין ? אולי לפחות את תביני ... ... סתאאאאאאאאם דיסוננס קוגניטבי .... ----------------- לגבי הדיבור.... אל יאוש מספר שלש שלי התחיל לומר משפטים בני שלש מילים רק בגיל שלש וחצי (היום, בן ארבע ורבע, הוא לא סותם את הפה ... חמודדדדדדדדדדדדדד).

 

[אמיר.]

דבר ראשון - מזל טובבבבבבבב

תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים. ומה לא נעים ???? הלואי עלי עוד תינוק בן חודש.... (רוצה לתת לי אותו במתנה ??? ) ------------ עכישו לגבי הסברים. קרוב לודאי שתינוק בן חודש לא מבין עברית (אבל כדאי להתרגל להסביר להם ולדבר בשפה ברורה, אף פעם אי אפשר לדעת מתי הם מתחילים להבין). מה שבטוח הוא שגם ילד בן חודש קולט חרדות. ------------- תשמעו סיפור. כשבתי הגדולה נולדה (לפני שבע שנים) ולקחנו ואתה לקבל חיסון היא פתחה חום ופריחה שחבל``ז. אמרה לנו האחות - `אההה, לא נעצתי את המחט עמוק מספיק....` ואתם הרי יודעות מה אורך המחט !!!! אבל.. אין מה לעשות.. צדקה !!! לא חזר, לא אצלה ולא אצל האחרים. ---------- ודרך אגב... בכי מחיסון עובר הרב היותר מהר מבכי ממחלה קשה.

 

[ליהי האחת]

תודה רבה אמיר...

תודה רבה על התגובות ועל הכל... אבל מה לעשות אני אמא .... וכשכואב לבני... כואב גם לי.... הלב נצבט עם כל בכי... גם כשזה חיסון וגם כשזה סתם גאזים.... אני יודעת כי חיסון זה דבר חשוב .... אחרת לא הייתי הולכת להכאיב לו בזדון.... אבל זה עדיין כואב לי לראות אותו צורח..... ליהי